לשנות את העבר – פרק 2

פרק 2

אורן החנה את הרכב היא יצאה מהרכב הבית שעמד מולה היה ענק היא נעצרה במקומה היא הסתכלה מסביב היה דשא גדול שהמשיך אחרי הבית.

אורן המשיך לכיוון הדלת ורק שהגיע לדלת הבין שעדן לא הלכה איתו הוא הסתובב וקרא לה ״עדן, בואי״

היא החזירה את מבטה עליו ובאה בעקבותיו אורן חיכה לה ושעמדה לציידו הוא פתח את הדלת הראשית הגדולה היא נכנסה ראשונה נדהמת מהגודל היא ראתה מדרגות וסלון ענק וליד היה חדר אוכל ומטבח היא הייתה המומה מהגדול הסלון היה מדהים היה שם טלוויזיה וספה גדולה כורסאות ועל החלון היה ווילון המטבח גם היה ענק היה כמו בר וכלים וארונות היא הייתה המומה מכול הגודל

אורן שאל אותה לאחר שחזרה לסלון שהיא מסתכלת סביב מכל הגודל ״את רוצה לראות את החדר שלך?״

עדן הפנתה את מבטה עליו ״כן״ היא ענתה הוא לקח אותה למעלה במדרגות

ופתח את הדלת למולה עמד חדר ענק אם מיטה יפה עם כיסיו בצבע סגול על השולחן עמד מחשב נייד וליד היה איפון

בצבע לבן על המיטה המסודרת נח יומן עם עט היא ראתה גם גיטרה שחורה, היא החלה לפתוח את המגרות בחדרה וראתה מלא דברים כמו ספרים תכשיטים מחברות בארון היו בגדים יפים והיא ראתה שיש לה הרבה נעלים היא ניגשה למיטה שלה ופתחה את היומן וראתה שלא כתוב בו כלום היא הסתכלה על אורן והוא אמר ״את לא היית אוהבת לכתוב אבל אני חושב שהפעם אולי תרצי לכתוב״

היא הודתה לו והניחה את היומן על השולחן בחדר שלה הייתה בחדר שלה גם טלוויזיה גדולה היא הדליקה אותה והתיישבה על המיטה ״אני מקווה שתהני״ הוא אמר לה וסגר את הדלת היא זכרה איך להחליף ערוצים והיא החלה לראות סרט ששודר היא לקחה את הפלאפון שלה ליד וראתה כל מני שמות שהיא לא מכירה היא רצתה למחוק אותם אבל במקום היא החליטה להעביר אותם לדיסק און קי דרך המחשב ואח״כ מחקה את הכול.

אורן נכנס לחדר שלה ״את רוצה להכיר את החברות שלך שהיו?״

״אני לא רוצה, אני רוצה להתחיל מחדש״ היא השיבה לו הוא הינהנן ויצא מהחדר

היא חשבה לעצמה שאם החברות שלה היו אמתיות אז הם היו באות לבקר אותה בבית חולים ולכן עדיף לה בלעדיהן.

היא החלה לראות את הדברים השונים היא עברה על החומר מהתואר שלה במחשב והבינה שהיא זוכרת את כל מה שלמדה. היא החליטה שמכיוון שהיא זוכרת את הלימודים אולי היא תוכל להמשיך היא הולכת לדוד שלה אורן ואומרת לו ״אני עברתי על החומר שלמדתי ואני זוכרת את כל מה שלמדתי, אז אני רוצה להמשיך ולעשות את התואר השני, אני יכולה?״

אורן הביט בה ואמר ״את האמת אני לא יודע אבל נשאל את הרופא שלך מחר, בסדר?״ היא הסכימה וחזרה לחדר שלה

היא הראתה את המחברות וספרי קריאה שהיו בחדר שלה את כל הקרמים השונים ולקים והאיפור שהיו במגרות היא גם הסתובבה בבית ראתה את החדרים שהיו שכולם היו רחבים וגדולים היא רצתה לראות את הגינה ויצאה החוצה היא ראתה דשא ענק והיה עליו עצים שונים שהיא המשיכה היא ראתה בריכה ענקית שהיה בתוך האדמה היא חלצה את הנעליים שלה והתיישבה על שפת הבריכה איזה בית ענק היא חשבה לעצמה והחלה לתהות על העבר שלה מה היא הייתה? איך היו החברות שלה? האם היה לה חבר? מה היא אהבה? ומי היא שנאה? והאם היא תצטרך להתחיל את הכול מהתחלה? היא הייתה שקועה במחשבות, אורן שהתיישב לידה הבהיל אותה ״את יודעת שתמיד אהבת לשבת פה?!״ הוא אמר לה היא חייכה והחזירה את מבטה למים הוא הניח את היד על הכתף שלה ואמר ״יהיה בסדר את יודעת״ היא חייכה חייך מדומה וחשבה לעצמה: אני לא יודעת אן יהיה בסדר את האמת אני לא יודעת כלום, איבדתי את הזיכרון וכנראה לכל החיים.

היא ראתה את אורן הולך הוא אמר ״שהוא הלך לאכול והאם היא רוצה משהו?״ היא הנהנה בראשה לשלילה הוא נכנס בחזרה לבית והיא נשארה שם.

יום למחרת

היא מתקשרת לרופא שלה ושואלת אותו האם היא יכולה להתחיל ללמוד כי היא עדיין זוכרת את מה שלמדה הוא אמר לה ״בטח, זה יהיה מעולה זה יעזור לך מאוד״ הוא הודתה לו וניתקה.

היא הלכה לאורן ואמרה לו ״האם הוא יכול לרשום אותה בחזרה לאוניברסיטה לתואר השני?״

אורן אמר לה ״כן, אבל זה ייקח זמן בערך חודש״

״בסדר״ היא אמרה והלכה לחדר שלה. בצהרים היא ירדה למטה ורצתה לבשל היא ראתה שחסרים כמה דברים אז היא הלכה לאורן ואמרה לו ״האם אני יכולה ללכת לקנות כמה מוצרים בשביל להכין אוכל?״ הוא הסתכל עליה במבט מופתע

״אני זוכרת איך להכין, ורק תכוון אותי לאן ללכת בשביל לקנות״ המבט שלו התחלף לרגוע יותר הוא הסביר לה איך ללכת בשביל להגיע לחנות ונתן לה גם כסף.

היא יצאה מהבית איך שאורן כיוון אותה הלכה בדרך שהוא אמר לה היא נכנסה לחנות היא לא הייתה ממש גדולה היא הסתובבה בין המדפים ולקחה את מה שהיא הייתה צריכה היא ראתה שרוב האנשים מכירים אחד את השני ואז מישהו ניגש אליה ושאל אותה ״את חדשה פה, נכון?״ היא לא ידעה מה לענות אז היא אמרה ״אני לא יודעת״ הוא הסתכל עליה מופתע ועדן הסבירה ״אני עברתי תאונה וכתוצאה מכך אני לא זוכרת כלום״ המבט המופתע שלו השתנה לרחמים והוא ניסה להסתיר את זה אבל לא כל כך הלך לו היא לא רוצה שירחמו עליה היא הסתכלה עליו ואמרה ״אל תרחם עליי, אני בסדר בלי הרחמים שלך״ והלכה הוא הלך אחריה נעמד לפניה ולכן היא הייתה צריכה לעצור הוא אמר ״אני מצטער, לא התכוונתי אפשר להתחיל מהתחלה?״ היא לא ענתה לו

אז הוא אמר ״ אני ליאור ואת?״ היא הבינה שהוא באמת התכוונן לסליחה שלט אז היא שיתפה איתו פעולה היא חייכה ואמרה ״אני עדן״ היא חייך עליה בחזרה והבין שהיא סולחת לו ״יודעת מה אני יכיר לך את האזור פה ואת האנשים מה את אומרת?״ ליאור שאל אותה

עדן הסכימה הם קבעו למחרת בבוקר ליד הכניסה של החנות.

היא קנתה את הדברים שלה וחזרה לבית היא בישלה לה ולדוד שלה אחרי שהם סיימו לאכול והיא פינתה את השולחן היא עלתה לחדר והחליטה להכנס לפייסבוק שהאימייל שלה והסיסמאות השונות היו כתובות על המחשב שלה היא נכנסה וראתה את הקיר שלה את הרשימת חברים שהיו שם יותר מ1,000 חברים והודעות שונות היא לא הכירה אף אחד מהם גם לא את אלה שהתכתבה איתם חלק היא ראתה הודעות עם חברות שלה

היא ראתה שיש לה 3 חברות טובות והיה לה גם חבר ששבוע לפני התאונה הם נפרדו והתברר לה גם שהחברות שלה נסעו לחו״ל ללמוד שם היא ראתה שהרבה אנשים בירכו אותה על כך שהבריאה וחזרה.

היא החליטה לפתוח פייסבוק חדש כי כל האנשים האלו מהעבר שלה והיא לא זוכרת אותם וכנראה שלעולם גם לא תזכור.

בצהרים היא נפגשה עם ליאור כמו שהיא קבעה אתמול, היא פגשה אותו בכניסה לחנות והם החלו ללכת בעיר הוא הראה לה את השכונות הביתי ספר הקניונים וגם את האוניברסיטה שהיא הייתה אמורה ללמוד בה הוא הראה לה את המסעדות בעיר ואחת מהם ליאור אמר שהוא הכי אוהב הוא שאל אותה אם היא תרצה לשבת שם לאכול עדן הסכימה הם נכנסו למסעדה היא הייתה יפה הקירות היו עם כתוביות שונות היו שם שלחנות שחורות וליד ספות עור שחורות גם הייתה שם אווירה רגועה הם נכנסו והתיישבו הזמינו אוכל.

ליאור אמר ״אפשר לשאול משהו?״

עדן ענתה ״אני חושבת שכן״ וחייכה

ליאור אמר בטון רציני ״אפשר לשאול מה את זוכרת ומה את לא?״

עדן ״אני זוכרת את מה שלמדתי ואת מה שאני יודעת אבל אנשים ואת העבר שלי את מה שקרא לי, מה שאני אוהבת ושונאת אני לא זוכרת״

ליאור ״הזיכרון יחזור?״

עדן הורידה את המבט ממנו ״כנראה שלא״

״אני מצטער״ הוא אמר ומיד הוסיף ״על הזיכרון שאולי לא יחזור״ היא חייכה נזכרה בפעם הראשונה שפגשה אותו

הם המשיכו לדבר ועדן סיפרה לו על האוניברסיטה וכנראה שהיא תחזור ללמוד עוד חודש הוא אמר לה שהוא הולך לאותה אוניברסיטה וכנראה שהם יפגשו הוא גם אמר שבעוד חודש מתחיל שנת לימודים חדשה אז יהיה לה הזדמנות להכיר אנשים חדשים וחברות חדשות בגלל שהחברות הישנות שלה עברו לחו״ל.

את החודש היא בילתה בחברתו של ליאור והם הפכו להיות חברים טובים

אחד הימים הפלאפון מצלצל היא מרימה

עדן ״הלו״

מהצד השני ״הגענו לעדן?״

עדן ״כן״

מהצד השני ״אנחנו שמחים לבשר שהחלטנו שאת תתחילי את הלימודים שלך בעוד יומיים״

עדן ״באמת?! וואי תודה״

מהצד השני ״להתראות״

עדן ״תודה ולהתראות״ היא אמרה כולה מחייכת היא ניתקה את השיחה