"לרקוד" – הקדמה, ניסיון
שון הוא בחור כמעט ורגיל. הוא חובב ספורט ומכוניות כמו כל גבר אחר, הוא רודף אחרי בחורות כמעט כמו כל הבחורים. אך לשון יש תחביב שלא נפוץ אצל גברים, הוא חובב ריקוד, בעצם, הוא מטורף על ריקוד. כבחור צעיר, בן עשרים, שחי בקליפורניה שנמצאת בלוס אנג'לס הגדולה, הוא לא עוסק בעיסוקים רגילים. שון מלמד ריקוד באקדמייה לריקוד.
בלייר היא בת שמונה עשרה ממוצעת למדי. היא לומדת בבית ספר רגיל למדי, או לפחות למדה. כשביילר עברה את בחינות הבד של אקדמיית לריקוד זה לא הפתיע אף אחד, הרי היא רקדנית בלט מגיל ארבע. בלייר מגיעה אל האקדמייה ומגלה שזה הרבה פחות כייף ממה שציפתה.
"לרקוד" הוא סיפור חדש שאני אעלה כנסיון לראות אם יש תגובות וקוראים, אשמח תמיד לחוות דעת ועצות. יותר מאשמח אם תגיבו ותנסו לעקוב ♡
תגובות (5)
תמשיכיי
הממ…
זה די גזעני.
לבנים אסור להיות לא גברים? לאהוב משהו אחר? למה התאור הזה?
בלט זה לא נשי, זה לשני המינים-
כמו ג'ודו,
בנות משתתפות בזה והדמויות נראות כמו ברבי וקן, מושלמים ללא כל פגם, עם שרירים וחיוך משגע
זה יצא גזעני? לגמרי לא התכוונתי כך! המחשבה שלי שונה לגמרי מזאת, אני מעריכה, מעריצה, ומטורפת על בנים שרוקדים, בין אם זה בלט ובין אם זה היפהופ. ובנות שלומדות קרב מגע הן הבנות הכי מדהימות שיש! יש לי חברה טובה שכבר שנתיים לומדת קרב מגע!
אני לגמרי לא התכוונתי להוציא את זה בצורה גזענית, אני מתכוונת, צר לי להגיד, אבל זאת דרך המחשבה של הרוב בעולם.
כחול לבנים, ורוד לבנות. ברבריות לבנות, מכוניות לבנים. ריקוד לבנות, מכות לבנים. אבל לגמרי לא התכוונתי ככה. פשוט רציתי להראות שריקוד הוא לא כל כךצפופלרי בקרב בנים והוא, הדמות, גאה בעצמו שהוא רוקד, בדיוק כמו שאני גאה והוא עוסק במשהו שלא רוב הבנים עושים.
זה לגמרי לא נכתב מתוך גזענות וצר לי שזה יצא ככה, הסיפור ממש לא כזה.
הו, ולדמויות שלי יש מלא, מלא פגמים. חחח פשוט לא רציתי להציג את זה כאן כי לא רציתי שזה ייצא כמו הצגת דמויות כזאת.
לא ידעתי.
אני שמחה שאת מעריצה את זה- אני אקרא את הסיפור