מוכן לסוף? חלק 3

"מה אתה מרגיש שחסר לך?" שאל הרופא בקול מוסך ביטחון. "אני … אני לא יודע…" ענה מר ג'פרסון, "השגתי כול-כך המון בחיים שלי ועדיין אין לי מנוחה… ישנן עוד בעיות כה רבות שהייתי רוצה לפתור…" מר ג'פרסון לא זכר את הפעם האחרונה שדיבר בצורה כזו, שהיה כנה כול-כך עם עצמו ועם אחרים. במבט מן הצד היה זה בוודאי נראה מוזר, איש העסקים הזקן, הקריר, המופנם והמסוגר, מדבר בכזו פתיחות עם אדם שפגש רק לפני מספר שבועות, הוא מדבר איתו בפתיחות שבה לא דיבר כבר זמן רב, אפילו לא עם בני משפחתו, אבל היה משהו ברופא הזה שגרם לו להשתחרר… להרגיש חופשי ובעל בטחון… זה לא היה סתם רופא, זה היה מכין למוות. "אילו דברים לדעתך מעיקים עליך ביותר?" שאל הרופא, מר ג'פרסון הרהר בדברים, "המשפחה שלי…" הוא ענה לבסוף. "זה חשוב שברגע מותך תהיה שלם עם המצב סביבך, במיוחד עם המצב של משפחתך. זה יהיה הרבה יותר קל בשבילך עם היחסים בינך לבין המשפחה יהיו כאלה של שלום, כך תוכל להיפרד מן העולם בשלוה." הסביר הרופא. "אני מבין…" ענה מר ג'פרסון, "אך ישנן בעיות, סכסוכים בלתי פתורים…" מר ג'פרסון חשב לעצמו שאינו רוצה למות, הוא הרגיש מוכרח להישאר ולפתור את בעיותיו, רק כך הרגיש שיהיה מוכן לעזוב את העולם, הבעיות שלו לא אפשרו לו להיפטר מן העולם בשלווה. הרופא ידע זאת, למעשה זו הייתה תופעה נפוצה. "תראה." הוא אמר ועל פניו נמתחה ארשת של רצינות, "אהיה כנה איתך, לא נשאר לך זמן רב לחיות, אל תנסה להשלות את עצמך, אין באפשרותך לפתור את כול בעיותיך, לא נשאר לך זמן! מה שנשאר הוא רק להשלים עם המציאות סביבך ועם המוות, כך תוכל למות בשלווה והשלמה. חשוב שאת הסכסוכים עם משפחתך תפתור בדרך של שלום, אחרי הכול, אתה לא רוצה שיזכרו אותך כאדם רע, נכון?" הרופא שאל את השאלה הנוקבת בנימה מרגיעה והביט בפניו של מטופלו בארשת שליווה. "אבל… זה חשוב שהבעיה תיפתר…" ענה מר ג'פרסון. "ובכן, תשאל את עצמך בכנות," אמר הרופא, "האם יש לך מספיק זמן לפתור את הבעיה שלך? אם כן תפתור אותה, כמובן שאני ממליץ שתעשה זאת בדרך הרגועה ביותר, ואם לא, תשלים עם המצב." מר ג'פרסון הרהר בדברים למשך זמן קצר, "כמה זמן עוד נשאר לי?" הוא שאל לבסוף, "כמה שבועות לכול היותר…" ענה הרופא. "אני צריך לחשוב על מה שאמרת…" ענה מר ג'פרסון. הוא ידע שאם יתאמץ בכול כוחו, יש סיכוי די סביר שיוכל לפתור את בעייתו בזמן שנשאר לו, אבל דבריו של הרופא השפיעו עליו, אולי באמת עדיף להשלים עם המצב ועם האנשים שאיתם היה מסוכסך ולהיות רגוע כשיגיע הסוף? הרופא פנה לצאת מן החדר, "תלך על בטוח…" הוא אמר, כאילו קרא את מחשבותיו של מטופלו, ויצא. "אם אנסה לפתור את בעייתי, אהיה מוטרד בה עד רגעי האחרון ואולי אף לשווא והדבר לא ייפתר, מצד שני אם אשלים עם המצב, הדבר לא יפתור דבר בשביל אף אחד במשפחה, אבל לפחות אני אמות רגוע לוודאי…" מר ג'פרסון המשיך להרהר לעצמו לאחר צאתו של הרופא.