לעזוב הכל ולברוח פרק 1
הרוח מכה בפניהם מתערבלת בשיערם. גלימתה של קליאנה מתנופפת מאחורי גב הסוס השחור כפחם.
"תחרות?" היא שואלת בערמומיות.
הוא היסס לרגע.
היא הבחינה בניצוץ שובב בעיניו.
"כן" אמר לבסוף.
סטיב דרבן את סוסו הוא הבחין שכך גם קליאנה עושה, הסוסים הטילו את ראשם לאחור במחאה ופתחו בדהרה מהירה.
הוא הביט לאחור ואמר בקלילות "קצת איטית היום, לא הוד מעלתה?"
היא הסתירה מבט רושף ודרבנה את סוסה. קבוצות שיער שיצאו מצמתה הארוכה התבדרו ברוח שנשבה בעוצמה ושיוו לה מראה פראי. קליאנה צמצמה את עיניה נגד הרוח וחיוך רחב התפשט על פניה הם הגיעו כבר לאגם, עוד רגע וצריחי הארמון יופיעו. היא הסתובבה אליו עם חיוך ניצחון מרוח על פניה ולא הבחינה בבול עץ שהלך והתקרב לעברה.
"תזהרי!" צעק סטיב. אך מאוחר מידי הסוס סירב לקפוץ מעל בול העץ הוא עלה על רגליו האחוריות, קליאנה לא הספיקה להיאחז והחלה ליפול לאחור.
"קליאנה!"
סטיב קפץ מסוסו ורץ אליה, היא שכבה שם, נאנחת חרישית ואומרת בחיוך "בכל זאת ניצחתי" סטיב הביט בה, הוא הבחין בזרועה המדממת. הוא הביט סביבו מחפש אחר משהו שיוכל לעזור לו, עיניו קלטו את סוסה של קליאנה רץ בהיסטריה בשדות הפרועים.
לרגע חשב לרוץ אחריו ולנסות לתפוס אותו, אך הדף מחשבה זו הוא לא רצה להשאיר את הנסיכה לבד, לפתע הבחין שעיניה מפלפלות. הוא קרע קטע בשרוולו וחבש את זרועה המדממת. קליאנה פקחה את עיניה. היא ניסתה לקום. אך כשלה. היא הרגישה את עולמה מסתחרר, הוא אסף אותה בזרועותיו ופנה לכיוון הארמון, מוליך אחריו את סוסו המותש.
תגובות (6)
משולם
וואו פשוט וואו
ממש אהבתי את הכתיבה שלךך! זה ממש יפה
תודה!!!
להמשיך או לא?
חחח יא קרועה אחת!!!
ברוררררררררררררררר שכן!!!