לעולם לא יהיה איתך *פרק 7*

"ניקולס.." אמרתי שאני מסתכלת על הצד השני של המיטה שאני חצי מטושטשת.
השעון הפעם לא צלצל ואני היחידה במיטה. הוצאתי מעלי את השמיכה שאני ממהרת לצאת מהחדר ולראות איפה הוא. לא הבנתי למה בדיוק אני לחוצה ולמה אני ממהרת כל כך, הרי אני יודעת שהוא לא יעזוב את הבית. אבל הלב שלי פעם במהירות והלחיץ אותי. ירדתי מהר במדרגות שאני לבושה בפיג'מה הילדודית שלי והשיער שלי לא מסודר. הסתכלתי סביב הסלון והוא לא היה שם. הלכתי באיטיות והסתכלתי שנייה אחת על השולחן וראיתי פתק קטן. עמדתי בוהה בו לכמה שניות. התקדמתי אליו והרמתי אותו. עיניי עברו על האותיות
'אהובתי שכחתי להגיד לך אתמול אני יוצא לכמה מקומות. אוהב ניקולס' כיווצתי את הגבות שלי והפנים שלי היו נראות כועסות. ישבתי על הספה בכבדות ולא ידעתי אם אני עצובה או כועסת.
הייתה מחשבה תקועה בתוך ראשי, שלא הייתה ברורה, וגרמה לי לבלבול.
אחרי כמה שניות שאני עם עצמי בראש, הטלפון צלצל. קמתי והרמתי אותו אל האוזן
"ברברה" קולו המקסים של ניקולס נשמע, וגרם לחיוך שלי להתעורר
"אני מצטער שלא אמרתי"
"לא נורא, אתה מגיע מהר ?" שאלתי שאני מחייכת
"כמה שיותר מהר" אמר. הנהנתי בראשי
"ביי ברברה שלי" אמר וניתק. ניתקתי אחריו שאני מרגישה חולמנית.
הוצאתי אוויר וחזרתי אל כיוון המדרגות. אני מכירה את ההרגשה של חוסר כח אחרי דיבור עם מישהו שאוהבים. פתחתי את הברז של האמבטיה ונשארתי בפנים שעה שלמה. להרגיע את עצמי ולהתחיל את היום. יצאתי סדרתי את הכל, וטלפון הבית צלצל שוב. הלכתי אליו שאני מחזיקה את מטאטא הבית
"כן ?" שאלתי שאני מנחשת מי מדבר הפעם
"ברברה מה נשמע ?" קולה של הידידה הטובה שלי נשמע. האמת היא לא צעירה כמו שכולם חושבים לפי קולה. היא מבוגרת ואיך הכרתי אותה, זה היה בעבודה האחרונה שבה עבדתי
"אני לא מאמינה שהתקשרת, חשבתי ששכחת אותי" אמרתי בקול ביישני
"איך אפשר לשכוח בחורה מתוקה כמוך ?" שאלה
"הכל בסדר מתוקה ?"
"כן" אמרתי והנהנתי בראשי
"אם את לא מבינה למה התקשרתי, התקשרתי להגיד לך שאת מוזמנת ליום ההולדת של הבן שלי" אמרה בקול ידידותי
"מזל טוב מתי זה יהיה ?" שאלתי בחיוך
"שבוע הבא אני מאוד אשמח אם תגיעי"
"אני חושבת שלא יהיה בעיה" אמרתי בטוחה
"יפה ברברה, אז נדבר מתוקה" אמרה
"אוקי" אמרתי. אמרנו שלום ונתקנו את השיחה.
חזרתי להסתכל על הרצפה ולנקות אותה עם המטאטא הזה.
האמת שלא היה לי מצב רוח לזה כל כך, השעון והמחוגים שלו הלחיצו אותי.
מתי ניקולס יחזור, היום עובר מהר בלי לשים לב לזה.
זרקתי את המטאטא על הרצפה, ישבתי על הספה הדלקתי את הטלוויזיה וניסיתי להרגיע את עצמי בסרט שמופיע על המסך.
….