לעולם אל תסמכי אליי
תמיד הייתי ילדה שאוהבת הרפתקאות תמיד חיפשתי להסתקרן ולגלות לראות את העולם ה"גדול" אז מה עשיתי כמו ילדה קטנה מתלהבת בכיתה ז הורדתי טינדר כתבתי "אוהבת הרפתקאות ואהבות מסוכנות" אוי ואבוי רק שומעת את זה ובאלי להקיא אהבות מסוכנת והינה הייתה אהבה מסוכנת זה התחיל שמישהו בשם עידן שלח לי הודעה היי רוצה אהבה מסוכנת וכמו מטומטמת עניתי כן ודיברנו במשך חודשים אני ממש התאהבתי עד שהגיע היום היום שבו הוא אמר לי אולי תשלחי תמונה שאני אוכל להנאות איתה אמרתי שאני לא יודעת ובחיים לא עשיתי את זה הוא אמר לי "את לא סומכת אליי? אני רק מחכה לרגע שניפגש " הייתי לחוצה ;הרגשתי כיאלו אני עומדת להתפוצץ אבל עשיתי את זה הייתי עיוורת מאהבה ראיתי רק אותו ואותי הוא היה הכול בשבילי , שלחתי את התמונה תמונה של השדיים שלי ולא ידעתי מה לעשות הוא הגיב "וואו מחכה להיפגש לראות במציאות" מחקתי את התמונה במהירות ובכיתי ישבתי בחדר ובכיתי לא הפסקתי לבכות רציתי למות "הוא שאל מתי את רוצה להיפגש ." לא עניתי כי הייתי עסוקה בלבכות על מה שעשיתי , עניתי שניפגש מחר בקניון תפוז בשכונה שלי הוא אמר "בכיף משתוקק לפגוש אותך" והשאר בחלק הבא.
תגובות (1)
היי, ברוכה הבאה לאתר!
וואו. קודם כל נושא חשוב מאוד וקשוח מאוד. אני חושב שהרעיון שלך טוב ושהבאת אותו בצורה טובה. לדעתי, כדאי לשים יותר סימני פיסוק. איך יודעים איפה צריך סימן פיסוק? תקראי את הסיפור בקול רם וכל פעם בקריאה שלך כשאת עוצרת תשימי סימן פיסוק. מותר שיהיו משפטים קצרים, לא כל משפט קצר הוא חסר משמעות, להפך. כמובן הכל בגדר עצה, מחכה לקרוא עוד. המשיכי לכתוב!