לנצח את המחלה פרק 3
גיא, דימה ואני נכנסנו אני ודימה התיישבנו על הכיסאות וגיא עמד.
"את שירה?" הדוקטור שאל אותי,
"כן" עניתי לו,
"דימה סיפר לי על המצב שלך, התייעצתי עם העמותה, אנחנו יכולים לממן רק חמישים אלף שקלים מהניתוח, ולכם ישאר רק שביעים אלף שקלים לשלם" הדוקטור אמר לי,
"וואו זה המון" אמרתי לו.
"אני מוכן לממן את זה, יש לי מספיק כסף" דימה אמר לרופא,
"אז בואו תחתמו לי" הדוקטור אמר והביא את הדפים. אני ודימה חתמנו.
"אצור איתכם קשר שיהיה תאריך לניתוח" הרופא אמר.
גיא ודימה ואני יצאנו.
"דימה" אמרתי לדימה,
"מה" דימה אמר וחייך,
"תודה" אמרתי לו.
דימה חיבק אותי.
"אין על מה, אני עושה את מה שצריך לעשות" דימה אמר לי וחייך,
"דימה באמת תודה" גיא אמר לו.
דימה חייך אליו ואמר: "גיא באמת אני עושה מה שאני יכול",
"הרצון שלך לעזור לשירה, שאתה בכלל לא מכיר אותה זה מדהים לראות את זה" גיא אמר לו.
נכנסנו למכונית של דימה אני וגיא התיישבנו מאחורה ודימה נהג. במהלך הנסיעה התחלתי להרגיש לא טוב, אני לא יודעת בדיוק מה זה היה, התחלתי להרגיש חלשה, ומן צרבת כזאת, וגם היו לי סחרחורת.
שתיתי מים.
"שירה את בסדר?" גיא שאל אותי במבט מודאג,
"לא יודעת, נראלי אני לא מרגישה טוב" עניתי לו.
גיא שם את ידו על מצחי כדי לבדוק אם יש לי חום.
"מה זה יש לך חום?" גיא שאל בקול מודאג ולחוץ,
"דימה אתה יכול לעצור בבקשה" אמרתי.
דימה עצר פתחתי את הדלת והקאתי, התחילו להיות לי צמרמורות בגוף.
"קר לי" אמרתי.
סגרתי את הדלת של המכונית.
"אני לוקח אותכם לבית חולים" דימה אמר והתחיל לנסוע לכיוון הבית חולים במהירות. גיא חיבק אותי, הוא נראה מאוד מודאג. הוא ניסה לחמם אותי בעזרת החיבוק שלו.
"למה את קרה?" הוא שאלת במבט מודאג.
שמתי את ראשי על כתפיו.
"שירה יהיה בסדר" שמעתי את דימה אומר.
"גיא תודה על הכל, על מה שעשית בשבילי, תודה, אני אוהבת אותך אחי היקר" אמרתי לגיא,
"שירה יהיה בסדר" גיא אמר ודמעות בעיניו. הוא חיבק אותי חזק.
אחרי כמה דקות אחדות הגענו לבית חולים, דימה החנה מהר את המכונית ויצאנו משם מהר. לפתע הרגשתי נימולים ברגליים, והיה לי באלי להקיא, והמשיך להיות לי יותר קר.
גיא מהר ניגש לפקידה וסיפר לה איך אני מרגישה, ומיד הגיעו רופאים ולקחו אותי למחלקת ילדים. גיא ודימה היו איתי.
"גיא אני אוהבת אותך, אתה האח הכי מדהים בעולם, אתה אלוף" אמרתי לו,
"גם אני אותך שירה" גיא אמר לי,
"דימה תודה" אמרתי לו. ואז הרופאים לקחו אותי לחדר בדיקה, ושמו אותי על המיטה. הם בדקו לי את הלב, ומדדו לי לחץ דם.
"אני רואה בתיק שלך שיש לך שאת חולת דיאליזה, אולי אנחנו נצטרך לנתח אותך" הרופא אמר.
לפתע כל התחלתי לראות מטושטש, כנראה בגלל הסחרחורת. עצמתי את עיניי ו….
תגובות (0)