לנצח את המחלה פרק 1

פרק 1
ן• דימהן•
"דימה הגיע סחורה של בקבוקים לך תפרוק את זה, ותסדר את הבקבוקים במקרר" רועי הבוס אמר לי.
הלכתי לבחוץ להביא את הארגז, ולפתע ראיתי בחורה מדהימה, כל כך יפה עם שיער ג'ינגי, גבוהה, אבל היא נראתה קצת עצובה. נכנסתי לקיוסק במהירות ולקחתי מים בקבוק מהמקרר.
"מה יהיה דימה" רועי אמר לי,
"אני שנייה חוזר" אמרתי ורצתי לכיוון הבחורה. כשהתקרבתי אליה ראיתי דמעה יורדת מעיניה הירוקות.
"קרה משהו" אמרתי לה. היא הסתכלה עליי בעיניה העצובות, ולא ענתה.
"אני דימה" אמרתי לה והושטתי לה את ידי,
"שירה" היא אמרה ולחצתי לה את היד,
"שירה, למה את עצובה?" שאלתי אותה במבט דואג,
"למה לספר לך, אתה לא תוכל לעזור לי" היא ענתה לי בקול עצוב,
"אולי אני כן יכול לעזור לך" אמרתי לה,
"יש לך כליה בשבילי" היא אמרה בקול קצת כועס,
"אה?" שאלתי אותה,
"לפני ארבע שנים גילו אצלי מחלה בכליות, אני בטיפול דיאליזה כבר ארבע שנים, פעם בשבוע אני באה לבדיקות ויש ימים שאני באה לטיפולים, וזה רק הולך ומחמיר, ואני צריכה השתלת כליה, ואין לי הורים יש לי רק את אח שלי הגדול, המחלה היא כבר חלק ממני" היא ענתה לי.
"האוטובוס שלי הגיעה, אני צריכה ללכת" היא אמרה והלכה.
ההייתי מופתע. אני חייב לעזור לה, הרגשתי רצון עז לעזור לה. לא ידעתי איך אבל ההייתי בטוח שכל היום אני יחשוב על פתרונות. חזרתי לעבודה.
"מה יהיה איתך דימה?, אתה רוצה להישאר לעבוד פה?" רועי שאל בכעס,
"יצאתי קצת להפסקה, עכשיו באתי ואני יעשה את מה שצריך" אמרתי לו,
"טוב אז תפרק את הסחורה" רועי אמר.
התחלתי לפתוח את הארגז ולסדר בבקבוקים, ובאותו זמן חשבתי על שירה, אני חושבת שהתאהבתי בה, אבל חשבתי איך לעזור לה. אולי אני אקח הלוואה מהבנק?, אבל זה בטח הרבה כסף לא יכולה לאשר לי הלוואה בסכום כזה. הרי מה אני מרוויח מהעבודה פה.

ן• שירהן• .
ירדתי מהאוטובוס, וראיתי את גיא מחכה לי בתחנה, כשהוא ראה אותי הוא רץ אליי ישר.
"גיא אנחנו חייבים כסף" אמרתי לו,
"מה אמר הרופא?" גיא שאל בקול מודאג,
"הוא אמר שהמצב שלי רק הולך ומחמיר, ואני חייבת השתלת כליה" אמרתי לו.
הפרצוף של גיא נהיה עצוב, המבט שלו כל כך היה עצוב ומודאג, גיא מסתיר את הכאב שלו אבל אני רואה שכואב לו לראות אותי סובלת.
"גיא אני טיפה עייפה, בוא נלך הביתה" אמרתי לו והתקדמנו לכיוון הבית. תוך חמש דקות הגענו לשם, גיא פתח את הדלת, ונכנסתי ונשכבתי על הספה. גיא התיישב לידי וליטף את ראשי.
"יהיה בסדר מאמי" הוא אמר.
עצמתי את עיניי ואני מרגישה את הדמעות של גיא יורדות על ראשי.
"אל תבכה גיא" אמרתי לו,
"אנחנו נמצא פתרון" גיא אמר לי.
לפתע דפיקה בדלת, גיא קם וניגש לפתוח את הדלת, זאת הייתה דריה, המישהי שעכשיו אני שונאת, פעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי, עד שהיא ודניאל נהיו חברים כאשר אני ההייתי איתו.
"היי שירה נמצאת" היא אמרה לגיא,
"כן בואי כנסי, היא על הספה" גיא אמר ודריה ניגשה לכיווני.
"בואי לחדר שלי" אמרתי לה והלכנו לכיוון החדר. התיישבתי על המיטה שלי ודריה עמדה וסגרה את הדלת.
"שירה אני ממש מצטערת, דניאל ואני לא התכוונו לפגוע בך" היא אמרה לי,
"איך לא התכוונתם לפגוע בי?, אני אהבתי את דניאל והוא בגד בי איתך, נהייתם חברים, איך לא התכוונתם? אמרתי לה בקול כועס,
"שירה אני לא מבינה למה את מגיבה ככה, אם זה היה קורה לך אני ההייתי מפרגנת" היא אמרה לי והטון שבקול שלה התחיל טיפה לעלות,
"איך אפשר לפרגן במצב כזה, את ידעת שאני אוהבת אותו באמת ואת תקעת לי סכין בגב" אמרתי לה בכעס,
"הוא במילא לא יהיה איתך לתמיד, הוא במילא לא אהב אותך, גם אם הוא היה רוצה לאהוב אותך, הוא לא באמת יכל, להזכיר לך שאת חולה, איזה מישהו יירצה אותך" היא אמרה לי בקול כועס.
באותו רגע הדמעות פשוט יצאו מעיניי.
"אני לא התכוונתי" היא אמרה לי,
"צאי מפה אני לא רוצה לראות אותך, תעופי מפה" אמרתי לה והתחלתי לזרוק עליה דברים. דריה יצאה מהחדר שלי, ואז גיא אחרי כמה שניות אחדות נכנס.
"שירה את בסדר?" גיא שאל בקול מודאג כאשר אני בוכה. הוא ניגש אליי וחיבק אותי.
"אני אוהבת אותו עדיין" אמרתי לו ובכיתי,
"אין לך מה לאהוב אותו, הוא בגד בך הוא לא ראוי לאהבה שלך" גיא אמר לי.
"גיא אני קצת עייפה מהבדיקות אני רוצה לנוח" אמרתי לו.
גיא נישק את ראשי, "יהיה בסדר" הוא אמר ויצא מהחדר. נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי, לפתע שמעתי את האייפון שלי מצלצל.
"הלו" עניתי,
"שירה" קול שאני לא מכירה אמר,
"כן" אמרתי בקול טיפה לחוץ,
"זה דימה, זוכרת?" הוא שאל אותי בקול מודאג