למה דווקא לי זה קרה?! פרק 2
"תקשיב דיין, אני לא שמעתי מה אמרת לי.. אתה לא יכול לבוא ככה ולומר שאני מגעילה ולכועס ולצאת עלי"
אמרתי
"אני לא כועס עליך,אני מאוכזב, גייק כועס אני לא, אני ידיד שלך" אמר לי
אוףףףף שלא יכעס עלי חשבתי לעצמי
"מה אני יעשהה דיין?" אמרתי
"תאמת אין לי מושג הוא נפגע, תראי אולי תדברי איתו אולי הוא יבין.."
ירדנו בתחנה שהיינו צריכים להגיע הביתה
"גייק!" צעקתי בכדי שהוא יחכה
"מה?" אמר בקרירות
"תקשיב דיין אמר לי.. אני מצטערת" אמרתי בעצב
"אני צריך ללכת הביתה" התעלם לגמרי ממה שאמרתי לו
"טוב נדבר מחר, הגיעו לקחת אותי" אמרתי
הוא נשאר שם ממשיך להסתכל עלי בזמן שאני נכנסת למכונית
הגיע הבוקר קמתי במצב רוח עצבני ביותר..
התארגנתי לבית ספר ויצאתי הלכתי במשך 5 דקות והגעתי לבית ספר, נכנסתי קודם לכיתה של גייק לראות אם הוא הגיע אך הוא לא הגיע והלכתי לכיתה שלי..
נכנסתי ישבתי ובינתיים שיחקתי באייפון שלי..
יצאתי מהכיתה והלכתי לעשות סיבוב בבית ספר לראות מי מהחברים הגיע היינו כולנו כזו חבורה מאוחדת תמיד ביחד
וראיתי את גייק בא להיכנס לכיתה שלו
"גייק חכהה רגע" צעקתי
"מה את רוצה האנה אני צריך להיכנס עוד מעט מתחיל שיעור" אמר
"ממתי שיעורים מעניינים אותך?" שאלתי
"מעכשיו בסדר!" אמר בעצבנות
"גייק בבקשה, אני מצטערת.. על אתמול אני באמת אני לא שמעתי שדיין אמר לי שאתה.." אמרתי
"שאני מה?" שאל
לא עניתי "האנה שאני מה?!" חזר על עצמו
"שאתה אוהב אותי, ושאתה כועס עלי בגלל שרקדתי אתמול עם גון" אמרתי
"זה נכון" ענה
"אני מצטערת" אמרתי
"אני כרגע לא רוצה לדבר על זה, אני צריך ללכת" אמר
"אוףףףףףףףף יאו די כבר עם העולם הזה," התחלתי להתעצבן בקול ולאט ירדו לי דמעות הוא חשוב לי אני גם אוהבת אותו זה מה שלא הספקתי לומר לו
ככה במשך שבוע הייתי בוכה כל יום שהוא מתעלם ממני כועס עלי עושה לי פרצופים עד שנמאס לחברות שלי לראות אותי בוכה והן אמרו לי ללכת אליו אחרי שהוא מסיים את הלימודים ישר ולדבר איתו ושלא יברח כי אין לו איך להמציא תירוצים! וככה עשיתי
הלכתי אליו אחרי שהוא סיים ותפסתי אותו ביד ואמרתי לו
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, כבר שבוע שאני בוכה בגללך שבוע שאתה מתעלם ממני שבוע שרק רע לי וכואב לי בגלל זה שאנחנו לא מדברים ובגלל מה בגלל גון מה אני אשמה בזה שאני לא שמעתי שדיין אמר לי שאתה אוהב אותי תפסיק אתה פשוט מכאיב לי! אני אוהבת אותך!" אמרתי הכול במכה אחת
הוא ידע שאני בוכה כל יום הוא היה רואה אותי עם דמעות בעיניים וזה לא הזיז לו כרגיל האגו הגברי
הוא היה קצת בשוק מזה שאמרתי שאני אוהבת אותו ראו את זה על הפנים שלו
"אז למה רקדת איתו?" אמר
"אמרתיייי לךךך ואני יחזור עוד פעם אני לא ידעתי שאתה אוהב אותיי וחוץ מזה הוא שאל אותי לא היה לי נעים לומר לו לא" אמרתי כשלאט לאט הדמעות מגיעות
"אל תבכי" אמר
"חחח עכשיו אתה אומר לי אל תבכי, חח אחרי שבוע שאני בוכה בגללך אז עוד כמה דמעות לא יקרה כלום" אמרתי
"אני לא רוצה לראות יותר דמעות מהעיניים שלך" התקרב אלי וניגב לי את הדמעות
"אני באמת מצטערת , אתה לא מבין כמה אתה חשוב לי"אמרתי כשהדמעות ממשיכות לרדת
"את גם חשובה לי אני אוהב אותך ואני מצטער על מה שעברת השבוע" אמר וחיבק אותי
"אז מה זה אומר?" שאלתי
"שאנחנו ביחד?" שאל
ואני רק הנהנתי
הוא נישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים והלכנו ביחד הביתה
הייתי מאושרת! בחיים שלי לא הייתי שמחה ככה הרגשתי כאילו אין עוד אהבה כמו שלי ושלו
תגובות (0)