למה דווקא הוא? פרק 37
שמעתי דפיקה בדלת. “סגור" צעקתי, לא רציתי לראות אף אחד. הרגשתי מושפלת מדי.
הדלת נפתחה בכל זאת. “שקרנית” גיא אמר ונכנס.
“גיא תלך מפה” ביקשתי.
הוא התיישב לידי על המיטה.
“מה אתה עושה?” שאלתי.
“רציתי לדבר איתך”.
“אין לי מה להגיד לך” אמרתי.
“אז רק תקשיבי שנייה”.
“אני רוצה לפתוח איתך דף חדש” הוא אמר.
“מה?” אמרתי בבוז והסתכלתי עליו.
“אני שונא להיות איתך בריב.. את אחותי ואת חשובה לי מדי”.
“מי אתה ומה עשית לגיא?” שאלתי וצחקתי.
“נו באמת” הוא צחק גם.
“לא כיף לריב איתך. את לוקחת הכל קשה מדי” הוא צחק.
“סליחה באמת” מלמלתי.
“אז מה את אומרת? את מתכוונת לסלוח לי?” הוא חייך.
הוא בכל זאת אח שלי וזה די מבאס לא לדבר איתו. למרות שהוא מעצבן אותי תמיד.
“סלחתי לך ממזמן דביל” צחקתי.
“יש!” הוא אמר.
המשכתי לצחוק, הייתי צריכה מישהו שיגרום לי לצחוק עכשיו.
–
“תגיד אתה דפוק?!?” ליהיא צעקה עליי בפלאפון.
לא עניתי.
“מצד אחד אתה מודה שאתה אוהב אותה אבל מצד שני אתה מתקשר ליזיזה הזאת שלך שתבוא אלייך?”.
“קודם כל זאת היא התקשרה אליי”.
“ואתה הסכמת שהיא תבוא”.
“נו כי ליאן אמרה שהיא לא יכולה.. אני לא ידעתי שהיא תגיע פתאום”.
“אתה משגע אותי בן אדם.. חשבתי שאתה רציני לגבי ליאן”.
“אני באמת רציני..”.
“זה לא נראה ככה” היא כעסה, ובצדק.
“אתה חרא בן אדם זוהר, אני מצטערת לבשר לך”.
“עכשיו אין שום סיכוי שהיא בכלל תרצה להיפגש איתך מתישהו..” היא המשיכה.
אני פשוט שתקתי ורציתי להרוג את עצמי באותו הרגע.
“טוב איפה היא עכשיו?”.
“מי?” לא הבנתי.
“סבתא שלי!. מה מי?!.. ליאן”.
“אני מניח שבבית שלה”.
“ואת היזיזה שלך העפת?”.
“כן.. ישר אחרי שליאן שמעה אותה..”.
“יופי.. עכשיו אתה הולך לליאן ומתחנן שהיא תסלח לך.. למרות שאתה מקרה אבוד”.
“מה תסלח?. לא עשיתי לה כלום”. כשחושבים על זה לא בגדתי בה או משהו.
“טוב זוהר אתה ממשיך להתעקש שאתה בסדר”.
“אני לא!. אני מודע לזה שסוג של פגעתי בה.. אבל זה לא שאני חייב לה משהו”.
היא גיכחה. “טוב ברגע זה הסתיימה השיחה” היא אמרה וניתקה.
זרקתי את הפלאפון על המיטה ואני עצמי פשוט נשכבתי עליה ולא היה לי חשק לזוז מרוב שהרגשתי מטומטם. לבסוף קמתי ממנה והחלטתי ללכת אליה ולדבר איתה.
יצאתי מהבית שלי ודפקתי על הדלת של הבית של ליאן וקיוויתי שהיא תפתח לי.
הדלת נפתחה אבל גיא עמד מולי. “היי” אמרתי.
“היי” הוא אמר.
“ליאן בבית?” שאלתי.
הוא הנהן ונתן לי לעבור, הוא עצמו יצא מהבית אז סגרתי אחריי. הלכתי במסדרון והתקרבתי לדלת של החדר שלה.
דפקתי על הדלת וחיכיתי שהיא תכניס אותי.
היא לא ענתה. “ליאן זה אני” אמרתי.
–
שמעתי את קולו של זוהר, לא רציתי לפתוח לו.
לא רציתי בכלל שום קשר אליו, מאז שהכרתי אותו הכל השתבש בחיים שלי.
“ליאן בבקשה תפתחי.. אני רוצה לדבר איתך”.
“אין לי מה להגיד לך” אמרתי וקמתי מהמיטה.
“נו ליאן..” הוא לא הרפה.
אחריי שתי דקות שהוא לא הפסיק להתחנן פתחתי לו לבסוף, כי אולי בעצם אין לי שום זכות לכעוס עליו.
הוא ישב על הרצפה ליד הדלת שלי ואיך שפתחתי הוא נעמד.
הוא עמד מולי וחייך. “מה אתה מחייך?” שאלתי והוא מיד הוריד את החיוך.
התיישבתי על המיטה והוא התיישב לידי.
“אני לא יודע ממש מה לומר” הוא מלמל.
“אז למה אתה פה?” שאלתי.
“את כועסת?” הוא שאל.
לא ידעתי מה לענות.
“למה שאני אכעס?” שאלתי.
“זה היה נראה ככה”.
“כי אתה מזמין אותי לצאת ואז אני באה אלייך ואתה עם משהי אחרת.. זה קצת מכעיס” אמרתי ומיד השתתקתי. אמרתי הרגע שהוא הזמין אותי לצאת. עכשיו הוא יחשוב שאני טיפשה.
אבל הוא פשוט חייך. “אני שמח שהבנת שרציתי לצאת איתך”.
“כן רק חבל שזה לא ממש משנה עכשיו”.
הפעם הוא שתק. “היא פשוט התקשרה אליי ואין לי מושג למה הסכמתי".
“זה בסדר זוהר אני לא צריכה את ההסברים שלך".
“אבל בסוף החלטת לבוא" הוא אמר.
לא עניתי.
“עזוב זוהר בוא נשכח" ביקשתי.
“אוקי.. אפשר להתחיל מהתחלה?”.
“נתחיל מה?”.
“את הקשר בינינו" הוא צחק.
“מה?” לא הבנתי.
“ליאן את אולי במקרה רוצה לצאת איתי מחר בערב?” הוא שאל וחייך אליי.
הסתכלתי עליו, לא הייתי בטוחה אם הוא צוחק.
“אני חושבת שכן?” מלמלתי.
“מעולה אז תבואי אליי, בשעה שמונה בערב אני גר ב..” הוא התחיל לומר.
“אני יודעת איפה אתה גר זוהר" צחקתי.
האמת קצת הלחיץ אותי להיפגש איתו אצלו בבית אבל ידעתי שאין לי ממש ברירה אחרת כי אני ממש לא רוצה שמישהו שאני מכירה יראה אותנו.
“ממחר את הולכת לשמוע עליי הכל מהתחלה כאילו בחיים לא נפגשנו" הוא חייך אליי.
“ואני מבטיח לך ליאן שמעכשיו זה הולך להיות אחרת..”.
לא הייתי בטוחה למה הוא התכוון.
הוא התקרב אליי ונישק אותי בלחי. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שזה קרה.
“אז נתראה מחר?” הוא שאל.
הנהנתי וחייכתי.
הוא יצא מהחדר שלי. הנחתי את היד שלי במקום שהוא נישק אותי ופשוט חייכתי לעצמי.
תגובות (4)
תמשיכיי
סוף סוף תמשיכי ומהר
ייייייש!!!! תמשיכי באופן דחוף יש פה חולה אנוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מושלם תמשיכייי