למה דווקא הוא? פרק 24
לפני שאני אתחיל חשוב לי להדגיש כי יש חלק אחד בסיפור שלדעתי מתאים לקריאה מעל גיל 16, למרות שאין בקטע זה תיאוריים מיניים יותר מדי בכל זאת אם אתם לא מרגישים בנוח לקרוא את הקטע אתם מוזמנים להמשיך הלאה ולדלג על הקטע.
~
“מי זה הבן אדם היפה הזה שהרגע פגשתי במדרגות?!” היא שאלה והסתכלה עליי בהלם.
זוהר. נאנחתי.
“כנראה שהשכן שלי” אמרתי והתקדמתי לחדר שלי.
“כנראה?. תקשיבי לא ראיתי אנשים כאלה בחיים שלי”היא אמרה והלכה אחריי.
נכנסנו לחדר שלי וסגרתי את הדלת.
“אני לא ממש מכירה אותו” שיקרתי.
“וואו הוא נראה כמו שחקן קולנוע אמריקאי” היא צחקה.
“לשדך ביניכם?” שאלתי.
“לא. יש לי מישהו אחר” היא חייכה.
“את זאת שצריכה איזה מישהו”.
“לא יקרה. הוא מבוגר יותר ממני..” מלמלי.
“האמת דיברתי על אדם, אבל אם כבר מדברים..” היא צחקה.
“ביררת את העניין?” היא שאלה.
“אממ מה פתאום” צחקתי במבוכה.
“אימא שלי” מלמלתי, האמת זה חלקית נכון.
“בן כמה הוא?”.
\"עשרים ושתיים”.
“אהה זה לא כל כך נורא”.
“טוב אבל היום באנו לדבר על אדם” היא אמרה והניחה את השקית שהייתה לה ביד על המיטה שלי.
היא הוציאה מתוכה מכנס ג\'ינס ארוך וגופייה.
“רציתי להביא לך מכנס קצר אבל ידעתי שתהרגי אותי” היא צחקה.
“תודה” אמרתי לה וחייכתי.
הלכתי לשירותים להתלבש והסתכלתי על עצמי במראה, האמת שזה היה נראה בסדר גמור.
לא נראה מושקע יותר מדי, בדיוק כמו שאני אוהבת.
יצאתי מהשירותים והתקדמתי אל עבר החדר שלי, ראיתי שהיא פתוחה ושגיא נמצע שם מדבר עם מאיה.
אוי נו עד שמאיה הצליחה להתגבר עליו הוא נתחיל לדבר איתה.
“מה אתה עושה פה?” שאלתי אותו ונכנסתי פנימה.
“סתם מדבר עם מאיה” הוא חייך אליה.
“על מה יש לך לדבר איתה” צחקתי.
“סתם, לשאול מה שלומה”.
הסתכלתי על מאיה.
“וסיימת?” שאלתי.
הוא הנהן.
“אז ביי” אמרתי ודחפתי אותו משם.
“מה הוא רצה?” שאלתי וסגרתי את הדלת.
“סתם” היא מלמלה והתיישבה על המיטה.
“נו מאיה” אמרתי.
“קודם בואי נאפר אותך קצת” היא אמרה.
“לא צריך” אמרתי ופחדתי שהיא תראה את הפנס בעין אם היא תתקרב יותר מדי.
“אוקי אז מוכנה?” היא שאלה.
“מאיה מה הוא רצה?” שאלתי.
“סתם הוא חושב שנאי הפצתי אתת השמועה עלייך ועליו” היא אמרה.
הסתכלתי עליה. “נו ברור. הוא לא יכול לחשוב שחברה שלו עשתה את זה”.
“אבל זאת לא אני” היא אמרה.
“אני יודעת מאיה. זה מה שהכי חשוב לא?, שאני מאמינה לך” חייכתי אליה וחיבקתי אותה.
היא חייכה אליי בחזרה.
לקחתי אתת הפלאפון שלי ומאיה ואני יצאנו מהבית. כרגיל הלכתי מהר כדי שאני לא אתקל בזוהר.
“למה את רצה?” מאיה שאלה, מזדנבת מאחוריי.
“סתם כדי שאני לא אאחר” צחקתי.
“את לא תאחרי” מאיה אמרה והצליחה להתקרב אליי.
הלכנו שתינו עד שהיא הגיעה לבית שלה ומשם אני המשכתי לספסל שסיכמתי שאני אפגש שם עם אדם.
מרחוק יכולתי לראות שהוא כבר שם. נשמתי שתי נשימות והתחלתי להתקדם אליו.
“היי אדם” אמרתי מחייכת אליי.
“היי” הוא חייך וקם כדי לחבק אותי.
החיבוק היה קצת מביך אבל לא התייחסתי לזה.
התיישבנו בחזרה.
“דווקא פה רצית להיפגש?” הוא שאל וצחק.
צחקתי.”ממש יפה פה” אמרתי והסתכלתי על הנוף. היה אפשר לראות את כל העיר מפה.
“מקום לא רגיל לפגישה ראשונה” הוא אמר והסתכל עליי.
“אני בחורה לא רגילה” צחקתי.
הוא צחק גם.
“מעניין אותי למה הסכמת להיפגש איתי בסוף” הוא אמר.
“אחרי שדאגת לי לא היה לי נעים לסרב” אמרתי.
הוא חייך אליי.
“את ממש יפה” הוא אמר והמשיך להסתכל עליי.
“אתה ממש ישיר” אמרתי לו וצחקתי.
“למה לי לא לומר לך את זה?” הוא צחק.
לא עניתי לו.
המשכנו לדבר ולצחוק, אבל זה לא הרגיש לי אותו דבר כמו עם זוהר.
–
“אז מה ליאן” אדם אמר בדרך כשהוא ליווה אותי הביתה.
“הולך להיות דייט שני או שנמאס לך?” הוא שאל ונעצר.
“מי אמר לך שזה דייט?” שלאתי ונעצרתי גם אני.
“זה לא?” הוא שאל והרים את גבותיו.
משכתי בכתפי. “אני לא יודעת” מלמלתי.
“בואי נחליט שכן” הוא חייך.
חייכתי אליו בחזרה ולא אמרתי כלום.
כשהגענו לבניין שלי נעצרנו.
“פעם שנייה שאני פה” הוא צחק.
“פעם קודמת ניסית לנשק אותי” הזכרתי לו.
“ואם זה יקרה שוב פעם?. אני אקבל סטירה?” הוא שאל.
“רוב הסיכויים” צחקתי.
“אוקי. אני מוכן לקחת את הצ\'אנס הזה” הוא התקרב אליי, התכוונתי לזוז אחורה אבל הדבר היחיד שהוא עשה זה לתת לי נשיקה על הלחי.
הוא צחק. “ממש נלחצת”.
“אני לא” מלמלתי.
“תקשיבי יום שישי אני עושה מסיבה אצלי בבית את מוזמנת לבוא”.
“אני לא בדיוק בקטע של מסיבות” אמרתי.
הוא צחק. “כן ראיתי”.
“אבל לפחות בשבילי תבואי לשעה?. ואני מבטיח שאני אחזיר אותך הביתה”.
“אני יכולה להחזיר את עצמי”.
“אוקי יש לי פה עסק עם ילדה עצמאית. רשמתי לעצמי”.
צחקתי.
“אני אדבר איתך” אמרתי והתכוונתי לעלות הביתה.
“יש פה הבטחה לעתיד?” הוא שאל.
“ביי אדם” חייכתי אליו והחלתי לעלות במדרגות.
–
~יום שישי~
התעוררתי בבוקר בסביבות עשר וכמו כל בוקר מאז התקרית עם גיא בדקתי את העין שלי.
האמת היא כבר התחילה להיות פחות סגולה אבל ליתר ביטחון שמתי עליה מייק אפ בכל זאת.
יצאתי מהחדר שלי וראיתי את הדלת של החדר של בן סגורה, זה אומר שהוא הגיע!.
התפרצתי פנימה למרות שרוב הסיכויים שהוא ישן.
“בן!” צעקתי, למזלי לא הערתי אותו והוא היה במחשב.
הוא קם וחיבק אותי.
“מה קורה?” הוא שאל.
“מעולה” אמרתי וחייכתי.
“מה איתך?” שאלתי.
“אני שמח שחזרתי” הוא חייך.
“מה אימא וגיא ישנים?” שאלתי.
“מפתיע” הוא צחק חזר למחשב.
“אתה רעב?” שאלתי.
“לא.. אכלתי בדרך”.
“מעולה כי אני לא יודעת לבשל במילא”.
הוא צחק. “אני הולך היום בערב לאגם”.
“גם זה לא מפתיע” אמרתי.
“מה קורה איתך?”.
“מה קורה איתי?” שאלתי.
“לא יודע.. מאז הפעם האחרונה שהייתי פה התנהגת מוזר”.
“החלטת ששיקרתי לך על משהו.. את זוכרת?” הוא צחק.
“אני כן.. למה אתה זוכר את זה?”.
“כי זה משגע אותי שאני לא מבין על מה את מדברת”.
צחקתי. “סתם עיצבן אותי ששיקרת לי שאימא וזוהר ביחד” אמרתי.
הוא השתתק והסתובב אליי עם הכיסא שלו.
אבל הוא הסתכל על הרצפה. “אני בסך הכל ניסיתי למנוע ממך להתאהב בו”.
צחקתי. “אני לא מאוהבת בו” שיקרתי. שיקרתי יותר לעצמי מאשר לבן.
“אני שמח.. כי הוא בן 22”.
למה הוא תמיד חייב להזכיר את הגיל.
“אל תדאג בן” חייכתי אליו.
“אני הולכת היום גם” אמרתי לו ויצאתי מהחדר שלו.
'הולכים היום למסיבה של אדם?' שאלתי בקבוצה שלנו והתקדמתי אל עבר המטבח.
'ברור!' מאיה כתבה.
'אבל מה הקטע?. לכן יהיה עם מי להיות ואני לא אמצא את עצמי'.
'אל תדאג נמצא לך מישהי (;' כתבתי לו וצחקתי לעצמי.
גיא בדיוק נכנס למטבח.
“מה מצחיק?” הוא שאל.
“לא קשור אלייך” אמרתי לו.
“ואני צריכה את הרכב שלך היום”.
“אני לוקח אותו” הוא אמר ופתח את המקרר.
“אוקי אז אני רק אלך להגיד לאימא את הסיבה האמתית למה שקרה לי”.
הוא סגר את המקרר ולא הוציא כלום מתוכו.
“אז עכשיו פשוט תאיימי עליי עם זה כל פעם שתרצי ממני משהו?” הוא שאל.
“הבנת נכון” חייכתי אליו. זאת הייתה תחושה טובה לדעת שיש לי משהו על גיא.
“חתיכת נחש” הוא מלמל.
“אז אתה מביא לי? בשעה תשע..” הודעתי לו.
“טוב בסדר” הוא נכנע.
“תודה” חייכתי אליו והלכתי בחזרה לחדר.
סוף סוך הצלחתי להוציא משהו טוב בזכות מה שהוא עשה לי.
'יש גם רכב!' כתבתי להם בקבוצה.
'איך הצלחת?' מאיה שאלה.
'בואי נגיד שאח שלי חייב לי' צחקתי שוב פעם לעצמי.
היום הזה דווקא התחיל די טוב.
שלחתי לאדם סמס שאני מגיעה היום והוא החזיר לי סמיילי שמח, אז הנחתי שהוא שמח שאני מגיעה?.
האמת אין לי מושג למה כל כך רציתי ללכת, כנראה אני פשוט מנסה להשתחרר מהשבוע הנוראי שהיה לי.
לקראתי הערב התחלתי להתארגן ומצאתי שמלה פשוטה שהחלטתי ללבוש.
“מי זאת היפה?” בן נכנס לחדר.
צחקתי. “למה אתם לא יודעים לדפוק?!” אמרתי תוך כדי צחקוק ככה שזה לא היה נשמע שהתעצבנתי עליו.
“לאן הגברת הולכת?” הוא שאל והתייבש על המיטה.
“סתם למסיבה” אמרתי.
“רק שלא יקרה לך כמו מה שקרה פעם קודמת” הוא אמר.
“אל תדאג”.
“אני דואג”.
“יהיה בסדר” צחקתי ושמתי נעליים.
“וממתי את אוהבת מסיבות?”.
“אין לי מושג” אמרתי וצחקתי.
“בלי שטויות” הוא נגע בברכי.
“פעם סמכת עליי בן” צחקתי.
“כן זה היה לפני מה שקרה פעם קודמת” הוא אמר ויצא לי מהחדר.
אפשר לחשוב כבר מה קרה, אז השתכרתי מעט. זה קורה לכולם.
לקראת השעה תשע בערב הלכתי לחדר של גיא וביקשתי ממנו את המפתחות.
“זה לא פייר מה שאת עושה” הוא אמר ונתן לי אותם.
“לא כי מה שאתה עשית היה פייר” אמרתי.
“כמה אני יכול להתנצל?!” הוא העלה טיפה את הקול אבל מיד לאחר מכן הוריד.
“עד שאני אסלח” מלמלתי ויצאתי מהחדר שלו.
ירדתי במדרגות בזריזות והלכתי לאוטו של גיא. נכנסתי פנימה ושלחתי לקבוצה הודעה שאני מגיעה אליהם.
התנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע.
הדלקתי מוזיקה כרגיל והתחלתי לשיר בקולי קולות.
כשמאיה נכנסה אל האוטו היא התיישבה לידי והנמיכה טיפה.
“היי” אמרתי לה והגברתי בחזרה.
“נו אני צריכה להגיד לך משהו לפני שניר מגיע” היא אמרה והחלישה שוב.
“נו” חיכיתי ולא המשכתי לנסוע.
“טוב אני נראה לי אני וניב היום..”.
“אל תמשיכי" אמרתי לה והמשכתי לנסוע אל עבר הבית של ניר.
“אוף נו איזו מין חברה את אם את לא מוכנה להקשיב".
“כי אני יודעת מה את מתכוונת לומר\".
“אוקי ומה דעתך?”.
“זה מוקדם מדי" אמרתי.
“אתם כולה ביחד שבוע" צחקתי.
“וזה מספיק" היא שילבה את ידיה.
“ממש לא".
“זה היה רעיון שלו?” שאלתי.
“לא.. אני רוצה".
“די נמאס לי כבר להיות בתולה\" היא אמרה.
הסתכלתי עליה בדיוק לשנייה ומהר החזרתי את המבט לכביש.
“לאן את ממהרת בדיוק?” שאלתי.
“לשום מקום. אני פשוט מרגישה מוכנה”.
“תאמיני לי שאת רק חושבת שאת מוכנה” אמרתי.
“טוב נו אי אפשר לדבר איתך על הנושא הזה בכלל” היא אמרה.
נעלבתי טיפה.
“אני מצטערת שחברה שלך לא זונה ששוכבת עם כל אחד שהיא רואה” צחקתי.
“את רומזת עליי משהו?” היא שאלה וצחקה.
“חס וחלילה” אמרתי והחניתי את הרכב ליד הבית של ניר.
“עכשיו עד שהוא יגיע” מאיה אמרה והוציאה את הפלאפון שלה.
חיכינו לו עשר דקות ולבסוף הוא נכנס.
“אין לכן מושג איך אין לי כוח” הוא אמר וחגר חגורה.
“עד שליאן זורמת לאנשהו היינו חייבים ללכת גם” מאיה צחקה.
“מה את משחקת אותה את מתה לראות את ניב” ניר אמר.
“מה הקטע של ניר וניב?” שאלתי.
“זה בכוונה?”.
“אימא שלי אחות של אימא שלו.. לכי תדעי”.
צחקנו שלושתנו.
“את יודעת לאן את נוסעת?” מאיה שאלה.
הנהנתי.
לבסוף כשהגענו ראינו מלא אנשים מחוץ לבית.
החניתי את הרכב שלי ויצאנו ממנו. הלכנו מבין כל האנשים האלה שלא הכרתי ונכנסנו אל תוך הבית.
הלכתי לחפש את אדם ומהרגע הזה לא ראיתי יותר את מאיה וניר.
אחרי כמה זמן של חיפושים בבית הענקי שלו ראיתי אותו עם חברים שלו.
“היי” אמרתי לו ונופפתי בידי.
“היי ליאן” הוא חייך אליי וחיבק אותי. הפעם החיבוק לא היה מביך.
“אני שמח שהגעת בסוף” הוא חייך והניח את ידיו עליי. מיד הורדתי אותן ממני.
“גם אני” צחקתי.
בקושי הצלחתי לשמוע אותו בגלל המוזיקה.
הוא הציג אותי מול החברים שלו שאת חלקם ראיתי בפעם הקודמת.
ניב לא היה איתם אז הנחתי שהוא הלך למאיה וקיוויתי מאוד שהיא לא מתכננת לעשות היום כלום איתו.
“למה כל כך הרבה אנשים?” שאלתי.
“כן.. יצא שאנשים שאני הזמנתי הזמינו אחרים” הוא צחק.
הוא לקח את הבקבוק בירה שהייתה מונחת על השולחן ושתה ממנה.
“אבל לא נורא” הוא צחק.
“יש לך בית ענק” צחקתי.
“בואי אני אראה לך אותו” הוא לקח את הבקבוק בירה שלו ומשך אותי אחריו.
בדרך הוא לקח איתו בקבוק של וודקה.
עלינו לקומה העליונה ונכנסנו לחדר. “החדר שלי” הוא אמר ולקח שלוק מהבירה שלו את הוודקה הוא הניח בצד.
“אני לא שותה” אמרתי והצבעתי על הוודקה.
“זה בסדר” הוא צחק. “זה לא בשבילך”.
הוא לקח שלוק אחרון מהבירה שלו והניח אותה בצד גם כן.
הסתכלתי על החדר שלו. הוא היה ממש גדול. המיטה שלו הייתה מיטה זוגית ומולה הייתה תלויה טלוויזיה שרק בחלומות שלי יכולתי לחלום על כזאת בבית שלי.
ראיתי שיש לו גיטרה בצד של החדר.
“אתה מנגן?” שאלתי והסתובבתי אליו. הוא כבר התחיל לשתות מהוודקה שלו.
הוא הנהן.
הוא סגר את הדלת של החדר ולקח את הגיטרה שלו.
הוא התיישב על המיטה והחל לנגן מנגינה. זה היה ממש טוב.
התיישבתי לידו וחייכתי.
אחריי שהוא סיים הוא הניח אותה בצד ולקח את הוודקה שלו בחזרה.
“זה היה ממש יפה” חייכתי אליו.
הוא חייך אליי.
הוא התחיל להתקרב אליי יותר ויותר, הוא היה ממש מסריח מאלכוהול וזה לא התאים לי.
“אדם” עצרתי אותו.
“שוב פעם?” הוא שאל והתרחק.
“אני מצטערת” אמרתי.
“את לא רוצה אותי?” הוא שאל ולקח שלוק מהוודקה.
“אם לא היית שותה” אמרתי.
“אז היית מנשקת אותי?”.
“יש סיכוי” אמרתי בצחוק.
“שיט למה לא אמרת לי?” הוא צחק.
צחקתי גם אני. “פעם הבאה”.
“את רוצה אותי?” הוא שאל לפתע.
הסתכלתי עליו, התשובה היא לא. חשבתי לעצמי בראש.
אבל אני לא יכולה להגיד לו את זה.
“אנחנו מכירים בקושי שבוע” אמרתי.
“נו וזה לא מספיק לך?”.
משכתי בכתפי.
“אני צוחק” הוא אמר.
“אני גם לא בטוח עד כמה אני רוצה אותך” הוא אמר.
“שקרן” אמרתי.
הוא צחק. “טוב יאללה בואי נחזור” הוא אמר ולקח את הוודקה שלו.
ירדנו במדרגות למטה וראיתי מלא אנשים שיכורים רוקדים. חיפשתי את מאיה או את ניר במהלך רוב הערב כשאיבדתי את אדם.
לבסוף ראיתי את ניר יושב על הספה.
“הנה אתה” אמרתי לו.
“אני חותך” הוא אמר ולקח שלוק מהבירה.
“כן נהיה משעמם” מלמלתי.
“נהיה משעמם?. למה מה היה קודם?” הוא שאל וצחק.
“סתם הייתי עם אדם ועכשיו הוא נעלם לי”.
הוא צחק. “לפחות היה לך משהו”.
“היית לבד?”.
“לא.. הייתי קצת עם אנשים אבל אין לי כוח אליהם”.
משהי התקרבה אלינו לפתע וקלטתי שהיא שמה עין על ניר.
“טוב אני אלך” אמרתי לו ברגע שגם הוא שם לב לזה.
“לא ליאן” הוא ביקש.
צחקתי והלכתי. מזגתי לעצמי קולה בכוס ושתיתי אותה.
“הנה את” אדם התקרב אליי. עכשיו הוא היה ממש מסריח מאלכוהול.
“כמה שתית?” שאלתי אותו.
“אני בסדר” הוא אמר.
“רוצה שנייה ללכת למעלה? לא הראיתי לך את כל הבית” הוא אמר.
“אוקי” אמרתי והלכתי אחריו.
כשהגענו לקומה השנייה שמתי לב שיש עוד גרם מדרגות שגם עליו עלינו.
הגענו לקומה השלישית שהיא הייתה סוג של עליית גג כזאת. היה שם חלון ענקי שפשוט השקיף על הים וזה היה ממש יפה.
נעמדתי ליד החלון ופשוט התבוננתי בו. הים תמיד הרגיע אותי.
“יפה נכון?” הוא שאל ועמד צמוד אליי.
הנהנתי. הידיים שלו החזיקו בי מאחור.
~~הקטע הבא מומלץ לקריאה מגיל 16+~~
“אדם” הורדתי אותו ממני.
“עד מתי תמשיכי לדחות אותי?” הוא שאל וסובב אותי אליו.
הלכתי ממנו אבל הוא תפס אותי אליו. הוא היה ממש קרוב אליו והרחתי את ריח האלכוהול שיצא לו מהפה בכל שאיפה שלו.
“את סקסית בטירוף” הוא לחש לי באוזן.
לא הרגשתי בנוח.
“את לא רוצה לנשק אותי כשאני שיכור?. אין בעיה אפשר לעשות גם דברים אחרים” הוא אמר והחזיק את ידי.
“אני לא מעוניינת” אמרתי וניסיתי לזוז. אבל הוא החזיק אותי חזק מדי.
הלב שלי פעם בחוזקה מרוב שהייתי בלחץ. אני לא מאמינה שזה קורה עכשיו.
זאת הייתה טעות לעלות לפה איתו בזמן שהוא שיכור, אבל לא חשבתי על זה בכלל כי אני יודעת כמה שהוא בן אדם נחמד.
“את מעוניינת” הוא קבע בשבילי והתחיל לנשק אותי בצוואר.
ניסיתי כל פעם להעיף אותו ממני אבל לא הצלחתי.
הוא רק המשיך לנשק אותי והוא התקרב יותר ויותר אל עבר החזה שלי. לפתע הוא הוריד ממני כתפייה אחת של השמלה.
“אדם” ביקשתי ממנו ואפילו דמעה זלגה מעיני מרוב שהייתי מבוהלת.
“הכל בסדר” הוא המשיך בשלו.
לפתע הוא שלח את ידו על עבר המכנס שלו ופתח את כפתוריו תוך כדי שהוא ממשיך לנשק אותי בצווארי.
הוא נעצר וחייך אליי. “הולך להיות לך כיף” הוא חייך אליי וליטף את פני.
ברגע זה שאר הדמעות פרצו.
“אדם אתה לא רוצה לעשות את זה” אמרתי ועצמתי את עיניי.
“שנינו רוצים” הוא המשיך להדגיש את המילה הזאת.
“לא אדם תעזוב אותי בבקשה” המשכתי להתחנן.
הוא המשיך לנסות להוריד ממני את השמלה בזמן שאני ניסיתי להיאבק בו בכוחותיי האחרונים.
המכנסיים שלו כבר ממזמן היו למטה. "תסתכלי איך הוא עומד בשבילך" הוא אמר והכריח אותי להפנות את מבטי על עבר איבר מינו, למזלי הוא עדיין עמד מולי בתחתונים.
מיד עצמתי את עיניי שוב.
“את יודעת שאת אמורה לתת לי נכון?” הוא שאל.
הוא נאנח והסתכל הצידה.
~~
ברגע זה הצלחתי לחמוק ממנו וירדתי בזריזות במדרגות.
הגעתי לקומה הראשונה איפה שכולם היו, וחיפשתי את מאיה וניר, רציתי ללכת מכאן כמה שיותר מהר.
מצאתי את ניר בדיוק באותו מקום הוא דיבר עם ילדה שעזבתי אותו איתה מקודם.
“מה קרה?!” הוא שאל אותי כשהוא ראה שאני מתנשפת.
“אני רוצה הביתה!” אמרתי.
“אוקי” הוא קם.
“אני אדבר איתך אחר כך” ניר אמר לה והלך איתי.
“איפה מאיה?” שאלתי.
“ראיתי אותה הולכת החוצה עם ניב”.
“אז תקרא לה אני מחכה לכם בחוץ” רציתי להתרחק מהבית הזה כמה שיותר מהר.
הלכתי אל דלת הכניסה ויצאתי החוצה אל עבר המכונית של גיא. הוצאתי את המפתחות ופתחתי את המכונית. נכנסתי פנימה ונעלתי אותה. השענתי את הראש שלי על ההגה וניסיתי להבין מה קרה לי הרגע.
~~
תגובות (4)
איזה פרק ארוך :OO
חחח לקח לך זמן לעלות תפרק…תמשיכי !
חחח ובמיוחד בגלל זה הוא ארוך מהרגיל.. (:
עכשיו סיימתי לקרוא את כל הפרקים את כותבת מהמם!
תמשיכי
וואוווו נדיר , תמשיכי !!
ואני ממש אשמח שתקראי את הסיפור שלי ..