למה דווקא הוא? פרק 18

פקחתי את עיניי וישר הסתכלתי על השעון שהיה תלוי לי הקיר.
השעה הייתה שמונה בערב. שיט אני לא מאמינה שנרדמתי.
הלכתי בזריזות למקלחת והתקלחתי ממש מהר, כשיצאתי נתקלתי בבן. “למה לא הערתם אותי?!” שאלתי.
“ישנת כל כך טוב" הוא מלמל.
נכנסתי לחדר שלי ולקחתי את הפן כדי לייבש את השיער שלי, כשסיימתי התחלתי להתלבש, נעלתי נעליים וחיכיתי לשעה תשע וחצי.
ישבתי בסלון וראיתי טיפה טלוויזיה. שמעתי דפיקה בדלת, לא הבנתי מי זה יכול להיות.
“מי זה?” שאלתי והלכתי לפתוח.
“מאיה" היא אמרה.
“מה?. מה את עושה פה?” שאלתי ופתחתי את הדלת.
היא זרקה אליי שקית עם בגדים.
“ידעתי שאת תתלבשי נורא" היא אמרה והובילה אותי אל החדר של עצמי.
היא חטפה ממני את השקית והוציאה משם חצאית.
היא עצמה לבשה חצאית די קצרה.
“אוקי אז אני וניר הלכנו היום לקניון וקנינו לך" היא נתנה לי אותה.
“אין מצב מאיה" אמרתי.
“יש לך מזל שלפחות החולצה שלך ממש יפה" היא אמרה.
“מאיה אני לא לובשת את זה" אמרתי.
“נו מה אכפת לך?" היא אמרה.
“אין לי גם נעליים מתאימות" מלמלתי.
היא הלכה למגירת הנעליים שלי והוציאה משם זוג נעליים שאמא שלי קנתה לי פעם שאף פעם לא נעלתי.
“יאללה מספיק עם תירוצים" היא אמרה ושלחה אותי להתלבש.
הורדתי את המכנסיים שלי ושמתי את החצאית. הרגשתי לא בנוח, בחיים לא הלכתי עם חצאית.
נכנסתי בחזרה לחדר שלי ונעלתי את הנעליים.
“את מושלמת!” היא קפצה עליי.
“מאיה תרגעי" אמרתי והסתכלתי על עצמי במראה.
“לא התאפרת?” היא שאלה.
“אני נראת לך אחת שמתאפרת?” שאלתי.
“אוף מעצבנת".
הדלת שלי נפתחה וגיא נכנס פנימה.
“גיא זאת פעם אחרנה שאתה נכנס ככה לחדר שלי!” התעצבנתי, אני שונאת שהוא לא דופק.
“וואו איזה יפות אתן" הוא אמר.
מאיה הסמיקה ואני לא התייחסתי.
“ככה אתן הולכות לקניון?” הוא שאל והרים גבה.
“מה? איזה..”.
תקעתי למאיה מרפק בצלעות. “כן..” צחקתי.
“מאיה מכריחה אותי".
“לכי תדעי אולי תמצאי את אהוב ליבך שם" היא מלמלה.
גיא צחק.
“טוב. בכל אופן אני יוצא עכשיו" הוא אמר ונתן לי את המפתח של המכונית שלו.
“תשמרי עליה" הוא אמר ובקושי שיחרר את המפתח מהיד שלו עד שלבסוף משכתי אותו ממנו.
“אל תדאג אני אזהר" אמרתי.
הוא הסתכל על המפתח פעם אחרונה ויצא לבסוף.
“יש לאח שלך בושם מדהים" מאיה אמרה והמשיכה להריח את הריח שנשאר ממנו.
צחקתי. “די להיות אובססיבית" אמרתי ויצאנו מהחדר שלי.
בן ישב בסלון וראה טלוויזיה.
הוא הסתובב אלינו וחייך. “מי את ומה עשית לאחותי?” הוא שאל.
“הכל בזכותי" מאיה אמרה.
“כל הכבוד לך" הוא צחק.
“טוב תיהנו" הוא אמר.
יצאנו מהבית וירדנו במדרגות.
“תגידי אח שלך הגדול פנוי?” היא שאלה.
“מאיה תפסיקי" אמרתי וצחקתי.
נכנסנו לרכב של גיא. עדיין היה שם ריח של אוטו חדש. מאיה ישבה לידי.
התנעתי את הרכב ונסענו לאסוף את ניר.
חיכינו לו כמה דקות מחוץ לבית עד שהוא יצא.
“סוף סוף" מאיה אמרה כשהוא נכנס לרכב.
“זה לא מקובל עליי שאני יושב מאחורה" ניר אמר.
“אוי תינוק. בדרך חזרה תשב פה טוב?” שאלתי ונסעתי.
ניר הסביר לי איך לנסוע ומאיה הדליקה את הרדיו. שמענו שיר ופשוט התחלנו לשיר בקולי קולות.
כשהגענו וכשהצלחתי למצוא חניה עצרנו את הרדיו ויצאנו.
“מה זה ליאן אני בשוק מהלבוש שלך" ניר אמר וצחק.
“גם אני" מלמלתי.
התחלנו ללכת אל עבר המועדון ובדרך ניר פגש את בן דוד שלו וחברים שלו.
“מה קורה?” ניר שאל אותו והם חיבקו אחד את השני.
“תכירו זה ניב בן דוד שלי" ניר הציג אותו.
"בואנה ניר שתיהן שלך? הסתדרת בחיים" ניב צחק.
היו איתו עוד שני בנים שאחד מהם הסתכל עליי יותר מדי. הרגשת לא נעים, במיוחד עם החצאית הזאת שאני לובשת.
ניר צחק. “לא הם לא שלי לצערי" הוא צחק.
“זאת מאיה וזאת ליאן" הוא הצביע עלינו.
“היי" מאיה חייכה.
“מה זה ניר איך זה שאף פעם לא פגשנו אותו?” מאיה צחקה והסתכלה על ניב.
ניב חייך אליה.
“אתה לא מתכוון להציג את החברים שלך?” ניר שאל.
“בטח זה יוגב וזה אדם" הוא אמר והצביע.
“היי מה קורה?” הם שאלו אותנו.
הסתכלתי על אדם זה שבחן אותי מקודם.
הוא היה נראה טוב אני לא אשקר, אבל זה לא נותן לו את הזכות להסתכל עליי ככה.
“טוב אנחנו ניכנס" ניר אמר.
“אנחנו עוד שנייה בפנים אנחנו מחכים לעוד כמה" ניב אמר.
“טוב ניפגש שם" ניר אמר והלך ואני ומאיה בעקבותיו.
“בואנה ניר בן דוד שלך חתיך. הוא פנוי?” היא שאלה וצחקה.
“אני חושב" הוא אמר ונכנסנו פנימה.
ראיתי את כל הצפיפות וכבר התחלתי להרגיש לא במיטבי, רציתי לחזור הביתה.
הלכנו בין כל האנשים שרקדו והרגשתי שזרים פשוט נוגעים לי בתחת, הרגשתי לא נעים בכלל.
הלכתי ולא יכולתי בכלל לראות לאן אני הולכת מרוב כמות האנשים עד ששמתי לב שאיבדתי את ניר ומאיה.
לבסוף הצלחתי להגיע לבר והתיישבתי שם.
“מה בשבילך מותק?” הברמן שאל אותי.
“מותק תקרא לאחותך" אמרתי לו.
הוא צחק. “משהי עצבנית היום?” הוא שאל ופשוט הגיש לי כוס עם משקה בפנים.
“מה זה?” שאלתי.
“תשתי זה טוב" הוא אמר.
“זה עם אלכוהול?” שאלתי אותו.
“מה פתאום. עוד אין לך 18 נכון?” הוא שאל והסתכל עליי.
“לא" אמרתי לו.
“אז זה בסדר את יכולה לשתות" הוא צחק.
לקחתי שלוק ממה שהוא מזג לי, לא היה לזה ממש טעם שהכרתי חוץ מזה שזה היה קצת חריף.
שקרן. זה הרי ברור שיש בזה אלכוהול, אבל היה לזה טעם ממכר שגרם לי לרצות להמשיך לשתות.
אז שתיתי את כל הכוס ואפילו ביקשתי עוד אחת בלי לומר לו שאני יודעת שהוא שיקר לי.
הוא מזג לי שוב ושתיתי גם את הכוס השנייה, שתי כוסות אני די בטוחה שזה לא יזיק.
המשכתי לשבת וחיכיתי שניר או מאיה יבינו שנעלמתי להם ויתקשרו אליי אבל זה לא קרה.
“אפשר לשבת?” מישהו שאל אותי והתיישב לידי.
“לא חיכית לתשובה" אמרתי לו.
“מצטער" הוא צחק, זה היה אדם.
“היי אתה חבר של ניב לא?” שאלתי כדי להיות בטוחה.
הוא הנהן. “ואת של ניר?” הוא שאל.
“הוא ידיד שלי" הבהרתי לו.
“זה בסדר לא חשבתי אחרת" הוא צחק.
הוא סיפר לי משהו והתחלתי לצחוק ממש, למרות שאני די בטוחה שזה לא היה אמור להיות מצחיק.
“תגידי שתית?” הוא שאל וצחק ביחד איתי.
“הוא אמר לי שאין בזה אלכוהול" קרצתי לאדם והצבעתי על הברמן.
“זה לא חוקי מה שהוא עשה" אדם מלמל.
“רוצה שנתלונן עליו?” שאלתי וצחקתי.
“האמת בא לי עוד" אמרתי וביקשתי מהברמן את אותו דבר שהוא נתן לי מקודם.
“אני חושב שזה מספיק לך" אדם אמר לי.
“לא זה בסדר. זה לא שאני מסיעה בחזרה.. אופס אני כן" אמרתי וצחקתי.
הברמן לבסוף הביא לי את מה שביקשתי אבל לפני שיכולתי להושיט את ידי ולקחת את הכוס אדם חטף אותה ממני ושתה בעצמו.
“בואי" הוא משך בידי.
“לאן?” שאלתי.
“לרקוד" הוא אמר.
נעמדנו באמצע הרחבה והוא התחיל לרקוד.
בדרך כלל לא הייתי מעיזה לרקוד ככה מול כולם אבל הפעם הרגשתי ביטחון עצמי מוגבר והתחלתי לרקוד עם אדם.
זה היה לי כיף עד שבשלב מסויים התחיל לכאוב לי הראש והרגשתי סחרחורת.
אדם הוביל אותי בחזרה לבר וישב לידי. “את בסדר?” הוא שאל.
לא עניתי לו.
“ליאן?” הוא שאל ונגע לי בכתף.
“אני בסדר" אמרתי.
“את רוצה לנסוע הביתה?” הוא שאל אותי.
“לא אני צריכה להסיע את ניר ומאיה" אמרתי.
“את ממש לא יכולה להסיע ככה אף אחד" אדם אמר.
“בואי אני אקח אותך" הוא אמר.
“אבל מה עם ניר ומאיה. אני לא יכולה להשאיר אותם".
“יהיה בסדר" הוא אמר.
לא רציתי בכלל שהוא יסיע אותי, רציתי לנסוע בעצמי עד שסוף סוף גיא מאפשר לי.
ראיתי את ניר מגיע אלינו לפתע.
“ליאן הנה את" הוא התקרב אליי.
“נעלמת לנו".
“זה לא היה נראה שהייתי חסרה לכם במילא" מלמלתי וצחקתי תוך כדי.
“מה?” הוא לא הבין.
“ניר תכיר זה אדם" אמרתי לו.
“כן אני יודע.. תגידי שתית?” ניר שאל.
“טיפה" צחקתי.
ניר הסתכל על אדם. “אני לוקח אותה הביתה" אדם אמר.
“רק הגענו" אמרתי.
“אני חושב שזה רעיון טוב" ניר הנהן.
קמתי על רגליי ויצאתי החוצה משם, התחלתי להרגיש סחרחורת קלה ורציתי לנשום אוויר.
אדם וניר הלכו בעקבותיי.
“ליאן" ניר אחז בכתפי.
“אדם יקח אותך הביתה במכונית שלך סבבה?” הוא שאל.
“גיא בחיים לא יסכים לו" אמרתי.
“הוא לא ידע מזה" ניר אמר.
“הוא ידע" אמרתי.
“טוב אדם תיקח אותה היא כבר לא איתנו" ניר צחקק.
אדם אחז בידי ולקח אותי אחריו.
“אתה יודע איפה חניתי בכלל?” שאלתי וצחקתי.
“לא בגלל זה את מובילה אותנו".
הסתכלתי לכל הכיוונים וניסיתי להיזכר.
“את רצינית?” הוא שאל.
התחלתי ללכת עד שלאחר חמש דקות מצאתי.
“היא פה!!” צעקתי ממש חזק.
“אני עומד לידך ליאן" אדם אמר
“טוב איפה המפתחות?” הוא שאל.
לקחתי את התיק שלי והוצאתי אותם משם.
פתחתי את המכונית ורציתי להיכנס בצד של הנהג.
“התבלבלת קצת" הוא אמר ולקח ממני את המפתח.
נכנסתי מהצד השני וחגרתי. האמת ממש רציתי להגיע הביתה וללכת לישון, לא הרגשתי טוב בכלל.
הדלקתי את הרדיו ועצמתי את עיניי השיר שהיה ברקע כמעט הרדים אותי אז החלשתי.
“תגיד אדם, למה מקודם הסתכלת עליי מוזר?” שאלתי והסתכלתי עליו
“מה זאת אומרת מוזר?” הוא שאל והסתכל עליי.
“לא יודעת" אמרתי ופיהקתי.
“טוב אני אסלח לך רק כי את שיכורה" הוא צחק. “אבל את בכל זאת תצטרכי לומר לי איפה את גרה" היא אמר.
אמרתי לו את הכתובת ועצמתי את עיניי.
הרגשתי כעבור כמה דקות שהאוטו נעצר ופקחתי את עיניי בזריזות, כמעט נרדמתי.
“זה פה?” הוא שאל.
הבטתי מהחלון וראיתי את הבניין הישן שבו גרתי.
“כן" הנהנתי.
“תודה" אמרתי לו.
“יש לך איך לחזור אבל?” שאלתי אותו.
“כן ניב נסע אחריי עם המכונית שלו" הוא אמר לי.
אפילו לא שמתי לפרט הזה.
“אוקי. תודה שדאגת לי" אמרתי והסתכלתי עליו.
הוא החל להתקרב אליי יותר ויותר והתחיל להצמיד את שפתיו על שפתיי.
“מה אתה עושה?!” שאלתי ונרתעתי ממנו.
“מה?. אני מצטער חשבתי ש..”.
“מה חשבת?” שאלתי.
“אתה מנצל את העובדה שאני שיכורה וכנראה שאני לא אזכור כלום מחר" המשכתי לצחוק.
“לא ברור שלא" הוא אמר.
“בכל אופן תודה" אמרתי ויצאתי מהאוטו של גיא.
הוא מיד יצא ממנו גם והתקרב אליי.
“המפתח שלך" הוא אמר ונתן לי אותו.
“אהה כן תודה" מלמלתי וחטפתי אותו ממנו.
המשכתי ללכת ונכנסתי לבניין שלי, הסתובבתי אחורה וראיתי את אדם נכנס לרכב של ניב ונסע משם.
הדלקתי את האור והתחלתי לעלות במדרגות.
כשלבסוף הגעתי לקומה שלי, זה הרגיש כמו נצח. עמדתי מול הדירה של זוהר ודפקתי.
האמת לא בדיוק חשבתי לפני שעשיתי את זה.
כשהבנתי שהוא לא פותח דפקתי פעם שנייה. רציתי פשוט לוותר ולחזור הביתה אבל משום מה נשארתי וחיכיתי שהוא יפתח.
אחרי כמה דקות שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי אותו עומד מולי בלי חולצה.
“ליאן? מה את עושה פה בשתיים בלילה?” הוא שאל.
לא עניתי לו כי לא היה לי מושג בעצמי.
“תכנסי" הוא אמר לי והתרחק כדי לתת לי לעבור פנימה.
הוא סגר מאחוריו את הדלת והלכנו אל עבר הסלון. “מה קורה?” הוא שאל והתיישב לידי על הספה שלו.
“אני מעולה" אמרתי.
“מה את עושה פה?” הוא שאל.
“מה אתה לא שמח לראות אותי?” שאלתי ונגעתי לו בכתף.
הוא הסתכל על היד שלי שהייתה על כתפו ואז עליי.
“את שיכורה?” הוא שאל.
“קצת" אמרתי וצחקתי.
הוא צחק גם כן, "זה מסביר הרבה" הוא אמר.
נשכבתי לבסוף על הספה שלו. “מתפוצץ לי הראש" אמרתי.
הוא קם והלך למטבח שלו. יכולתי לשמוע אותו פותח את הברז וממלא מים. הוא כל כך חמוד.
“קחי" הוא הושיט לי כוס עם מים.
“תודה" התרוממתי מעט ולקחתי שלוק.
הוא הלך והביא לי כרית ושמיכה.
“את יכולה לישון פה" הוא אמר וחייך אליי.
“לא זה בסדר" מלמלתי.
“תישארי פה אני אגיד לאימא שלך".
“רק שלא תקנא" אמרתי תוך כדי פיהוק.
“מה?” הוא שאל.
“זה ממש חבל שאתה חבר שלה ולא שלי..” מלמלתי ועצמתי את עיניי.
הוא אמר משהו אבל לא הצלחתי לשמוע כי התחלתי להירדם.