לכל אחד יש סיפור. פרק 2.

שני :

עוד חודש אני בת 17.
זה מרגיש כל כך מוזר שגדלתי כל כך מהר…
לפני שבוע היה יומהולדת לחברה הכי טובה שלי תמר.
היה כל כך כייף ביחד.
צחקנו רקדנו והרגשתי שמחה ליום אחד.
הרגע הכי משמעותי באותו ערב לא היה הצחוקים בין תמר לביני אלא המחמאה שזרק לי מתן.
"השמלה יפה עלייך". הוא אמר.
הסמקתי וכל הערב חשבתי עליו.
לא שזה משהו נדיר..
בזמן האחרון אני חושבת עליו יותר מידי.
"הכול יפה עליי" השווצתי.
הוא חייך אליי את החיוך הממיס שלו ונשבעת שיכולתי לנשק אותו באותו רגע.
הוא הלך . נשארתי לבהות בגבו שמתרחק ממני.
ידעתי שזה משחק מסוכן..להתאהב בחבר של החברה הכי טובה שלך.
"ליגל בואי שנייה אני חייבת לספר לך משהו".
אמרתי לדודה שלי שהייתה באותו אירוע.
היא התיישבה מולי וחיכתה שאתחיל לדבר.
סיפרתי לה הכול…
על ההרגשה שאני בוגדת בחברה שלי ושאני לא רוצה את זה.
על זה שאני אף פעם לא התאהבתי ושאני מפחדת מהרגשות האלה.
היא שיכנעה אותי לספר את זה לתמר.
בהתחלה צחקתי זה היה מובן מאליו שאני אשתוק ואשמור הכול בפנים ,כמו כל דבר בחיי.
אבל לא, ליגל הסבירה לי שאם תמר תגלה את זה מגורם אחר היא תיפגע.
היא לא תסלח.
החברות שלנו תהרס. האמון שלה בי יתפרק בשנייה.
אז היום סיפרתי לה.
והיא שתקה.
הסברתי לה שזאת מחויבותי כחברה לספר לה את זה.
וידעתי שהאמון שלה בי התפרק בשנייה.
אז אני שואלת את עצמי.
מה הקטע? אם לא הייתי מספרת לה אז האמון שלה בי היה נהרס..
ואחרי שסיפרתי לה האמון שלה בי נהרס בכל מקרה …האם זה מה שהייתי צריכה לעשות?
….
התקשרתי אליה שלוש פעמים והיא לא ענתה.
צלצול נשמע מהנייד שלי לקחתי אותו במהרה קיוותי שזאת היא.
זה היה מתן.
"הלו שני". הוא אמר בקולו הנעים.
"הלו".
"את יודעת אוליי איפה תמר?" הוא שאל. "היא לא עונה לי.."
נבהלתי לרגע. יכול להיות שהיא עשתה מעשה מטומטם בגלל מה שסיפרתי לה?
קבענו ללכת לבית שלה.
הגענו אליה.
דפקנו בדלת. לא נשמע שום קול.
פתאום הגיעה אמא שלה ופתחה את הדלת.
נכנסנו ומצאנו את תמר שוכבת על הספה כנסיכה.
אני הלכתי. לא הרגשתי שייכת.
ראיתי את מתן מעיר אותה בנשיקות והרגשתי חרא שאני הולכת להרוס קשר כזה.
יצאתי מהבית שלה וירדו לי דמעות.
…

הבית שלי.
אף פעם לא הרגשתי בו אהובה.
לא רציתי לחזור אליו, במיוחד לא אחרי מה שקרה היום.
אבא צעק עליי שהוא לא מבין למה הוא ילד אותי. איך אני קשורה למשפחה.
וכעת איבדתי את החברה את החברה הכי טובה שלי.
כעבור כמה שניות יצא אחרי מתן.
הוא אמר שהיא ביקשה ממנו ללכת.
דיברנו.
סיפרתי לו מה שקרה לי בבית.
הייתי חייבת לשתף מישהו..ולא היה לי את מי
אז פרקתי את מה שעל ליבי.
הוא חיבק אותי באהבה.
הבן שאהבתי.
היינו קרובים מידי.
לא שלטתי בעצמי… נישקתי אותו.
נשיקה קטנה שגרמה לי להרגיש משוחררת לשנייה ואז חרטה עמוקה.