לכל אחד יש סודות #פרק 3

"נו מה הבעיה שלך פשוט לעזוב אותי?! גם ככה קשה לי!!" צעק ריין אחרי מריבה עם אביו, " 'קשה לי' אתה אומר, מה?! החיים שלך כל כך טובים, אין לך מושג מה זה 'קשה'!! אז תסתום את הפה שלך, אני מבין הרבה יותר ממך בחיים!" זעף אביו, "אני שונא אותך." ריין אמר דרך שיניים חשוקות, אלה היו המילים שהרתיחו את אביו.
"אאו!" צעק ריין כאשר אבא שלו סטר על פניו, "איך אתה מעז לומר את זה?!" אמר אבא של ריין, ריין כתשובה לכך, רק רץ לכיוון הדלת ויצא מהבית. התחשק לו לבכות. "תפסיק להיות בחורה!!" אמר לעצמו בזעם, 'בכל זאת, נולדת זכר,' חשב. ריין לא ידע לאן ללכת, הוא לא יחזור עכשיו הבייתה, וגם אין לו מצב רוח לשטויות של אמבר, ואם הוא ילך למייק זה רק יגרום לו להרגיש רע עוד יותר. לבסוף ריין החליט שהוא סתם ישוטט לו ברחוב וישים אוזניות.
'אבא מפגר' זאת הייתה המחשבה הראשונה שהגיעה לראשו של ריין, אך הוא סילק אותה, הוא רצה שראשו יהיה פנוי כדי שיוכל להקשיב בצורה נורמלית לשירים של MY CHEMICAL ROMANCE (להקה שהתפרקה..) שכעת התנגנו באוזניות שלו. אך המחשבות לא נתנו לו מנוחה, חוץ מהריבים עם אביו, שבוספם הוא תמיד חוטף מכה או שתיים, נושא נוסף הדאיג אותו.
'אתה חייב לשכוח ממייק, לשם שינוי, אתה צריך לשמוח שהחברים הכי טובים שלך מאושרים…' חשב, 'אבל איך אני אשכח אותו?!' קול פנימי קטן שאל, 'בתור התחלה-תפסיק לכתוב את השם שלו בכל מקום, תפסיק לבהות בו, תפסיק לחשוב עליו, תפסיק," רצף מחשבותיו נקטע כאשר הוא שמע את קריאותיה של אמבר, כנראה שהוא כן יצטרך למצוא כוח לשטויות שלה.
"הי, ריין, מה קרה?! תסתכל איך אתה נראה!" בגגל שהיה שקוע במחשבותיו, הוא לא שם לב שהתחיל לרדת גשם. זה שהוא ספוג מים וטיפות גשם נוטפות מהשיער שלו לא ממש הזיז לו, וכנראה שעד עכשיו נשאר לו סימן אדום על הלחי מהזעם של אבא שלו…
"ריין? הכל בסדר?" ריין התקרב אל אמבר, הוא שאף את ריח הגשם שהרגיע אותו ושם את הקפוצ'ון השחור. "בערך," אמר בקול רגוע. לא, הוא אינו רגוע, אבל הוא לא רוצה להראות נלחץ יותר מידי ליד אמבר, טוב… לא שוב. "מה זאת אומרת? מה קרה?" אמבר שאלה בדאגה ואז הביטה בסימן האדום על הלחי של ריין, "שוב רבתה עם אבא שלך?" שאלה בקול מודאג, ואז החזיקה את המיטריה שלה כך שתגן גם על ריין מפני הגשם, למרות שזה כבר לא יעזור לו. "כן, הפעם יצאתי מזה רק עם כאפה," ענה ריין בקול אדיש, עכשיו כשהוא חושבה על זה, זה עניין די רגיל הקטע עם אבא שלו, אז אין טעם להילחץ.
"טוב, בוא איתי, אני אנסה לשפר לך את מצב הרוח אחרי היום המחורבן הזה" אמרה אמבר ומשכה את ריין.
_________________________________________________________________
…………………………………………………………………………………………………….9.9.2012
יומן יקר,
זה מרגיש לי די דפוק לכתוב את כל הקטע עם 'יומן יקר' בהתחלה, זה יוצא די מפגר…
בכל מקרה, החלטתי כמה דברים.
1.אני לא מדבר עם אבא שלי. אני לא אפסיד שום דבר אם לא אדבר איתו, וחוץ מזה…
ככה גם לא תהיה לנו הזדמנות לריב…ולי-לחטוף מכות, כשהוא מתעצבן הוא גם מסוגל
לבעוט בי או לתת לי מכות חזקות יותר… לא נעים… X'(
ו-2.אני מנסה לשכוח ממייק. אני לא רוצה להזיק לו… וכמובן, גם לא לאמבר, היא חברה מאוד טובה, אולי לפעמים היא מעצבנת, אבל אני לא יודע איך הייתי מסתדר בלעדיה….
התחלתי להבין את זה לא מזמן.
_________________________________________________________________