לכל אחד יש סודות #פרק 2

"…מה?!" ריין אמר, כנגד רצונו קולו יצא מופתע ומאוד דרמתי.
"למה כל הדרמה?" שאלה אמבר, זה נדמה לו-או שהייתה נימת חשדנות בקול שלה?
גם מייק הסתכל עליו במבט שואל, וריין… ריין הרגיש כאילו סוף העולם הגיע.
"כי…" אמר בקול חנוק, 'תשתלט על עצמך, ריין, אתה לא רוצה שהם ייגלו, נכון? יהיה לך זמן להיסטריות בבית!' חשב לעצמו והסיט את מבטו. "זה היה כל כך לא צפוי…" הוא מלמל, מלמל כדי שלא ייבחינו בכך שהקול שלו חורק, "ו…?" שאלו מייק ואמבר פה אחד, מסתכלים עליו כאילו הוא חייזר, "ו…אני פשוט מפחד שזה יהרוס לנו, כלומר תמיד היינו שלישיה של חברים טובים," אמר וחיוך עלה על פניו, "ומה אני אעשה עכשיו כשכל פעם שניכם תתמזמזו לי כשאני אדבר אליכם?!" שלושתם צחקו מעט, "אל תדאג, החברות שלנו לא תיהרס, אתה לא תשים לב בכלל לזה שיש שינוי." אמר מייק, ריין הנהן למרות שלא האמין בכך, והם פנו לעבר מבנה התיכון. יופי. עכשיו הוא יצטרך להיות עוד יותר צבוע. אם קודם היה לו קשה להסתיר מה שעובר עליו אז עכשיו גם לצחוק על מה שנראה לו כמו הסיוט הכי נורא בחייו…
"מייק,"-"פה,"
"אלין"-"כאן,"
"סם"-"פה"
"ריין"-….
"ריין?" קראה שוב המורה המחנכת, היא עוד לא הכירה אף אחד מהם.
'מה לעזאזל הוא כותב לה שמצחיק אותה כל כך?!' חשב ריין כאשר הוא העביר מבט חטוף בפתקים שמייק, שישב בצד השני של הכיתה העביר לאמבר, שישבה כאן, ליידו, שצחקקה כאשר קראה אותם וכבר קראה לאחד התלמידים כדי שיעביר את התשובה שלה למייק. כל זה מאוד עיצבן אותו. 'לא אשים לב לשינוי, מה?' חשב בעצבנות.
"ריין!!" קראה המחנכת בפעם השלישית, "כאן, כאן!!! אני כאן!" צעק ריין בעצבנות, המחנכת גם התעצבנה. "איזה מן שם זה ריין? ועוד לבן?" שאלה בלגלוג מועט וכל הכיתה פרצה בצחוק. יופי. עכשיו הוא גם עצבני וגם מתוסכל. "אמא שלי אוהבת גשם, טוב?" אמר בכעס וחשק שיניים. "טוב, ריין, מה דעתך להסביר לנו למה אתה כל כך כועס היום?" שאלה המחנכת. 'היא עד כדי כך טיפשה או שהיא עושה את עצמה?!' ריין חשב בעצבנות. כל הכיתה הסתובבה אליו. "את עוד שואלת?!" אמר בכעס, "אולי גם אני אצחק על השם העילג הזה שלך לפני כל הכיתה? אבל את כנראה לא תתעצבני!" קרא בעצבנות. "ריין, זוהי התחצפות." אמרה המחנכת בכעס, "יופי לי, כאילו שאת לא התחצפת קודם." החזיר לה ריין, "טוב, תצא להרגע." ענתה לו ופתחה את דלת הכיתה, ריין קם בעצבנות והכיסא עליו ישב נפל, ואז יצא מהדלת ודחף מעט את המחנכת כאשר עבר, לאחר מכן תרק את הדלת.
"הוא תמיד כזה?" שאלה המחנכת, "לא…" ענו לה כולם, שלא התרגלו לראות מישהו כמו ריין מתעצבן ללא סיבה נראית לעין, או מתעצבן בכלל.
"מה עובר עלי… מה לעזאזל עובר עלי…?!" ריין שאל את עצמו וידיו רעדו.

____________________________________________________________
…………………………………………………………………………………………….1.9.2012
אני לא מאמין, אני פשוט לא מאמין!!! :'(
זהו זה, אפילו התקווה הכי קטנה שלי התנפצה לה היום…
איך, איך?! זה לא נראה כאילו הם אהבו אחד את השני… הייתי יודע, או ש…גם הם הסתירו
ממני דברים?
טוב…זכותם….
ומחר גם ידחפו אותי לשיחה עם היועצת בגלל ההתנהגות 'יוצאת הדופן', (כמו שהמורה הכלבה הזאת אומרת) שלי. איזה כיף לי. T_T
אני עדיין לא מאמין… כל הערב בכיתי… הדמעות פשוט לא הפסיקו לצאת… והכי גרוע זה
שאין אף אחד לספר לו!
אני מרגיש זוועה….
____________________________________________________________