ליין- פרק 1
\"זהו זהו\" מילמלתי. \"המשימה שלי התחילה.\"
קולי החדש והרגיל נשמע לי מוזר לאחר שחייתי כאלפיים שנה עם קולי הרם והעצום.
בכל זאת, גם אור של שקט צריך רעש כדי שישימו לב אליו. לפעמים אני חושבת אם גם זה זיוף. אולי בכלל אין שקט.
\'לא!\' קול מירכתיי מוחי התווכח איתי \'את השקט. יש דבר כזה. את ליין.\'
כן… אני מניחה
טוב. זהו זה. היום הראשון שלי בבית ספר.. או משהו כזה. עדיין ניסיתי לקלוט את שפת בני-האנוש.
\"שלום.\" אמרתי לזכירה כשהגעתי לבית ספר \"אני ליין. תלמידה חדשה בתיכון.\"
\"אוו.. ליין. אוקיי. את כיתה י\"א 5. הנה מערכת השעות שלך\" אמרה ונתנה לי כמה מסמכים.
נעזרתי במפה שהמזכירה נתנה לי והגעתי לכיתה. יותר מדי רועש כאן.
השיעור עוד לא התחיל, ויצאתי החוצה לחפש מקום מפלט, לשקט שלי.
שותתי בבית הספר, עד שהגעתי למעין פינה נידחת, שרק ציור גרפיטי אחד העיד שהיה כאן מישהו, ושבקצהו נח ספסל שחוק, שנראה שעבר עליו ונדליזם, וכמה מקרשיו נטו מטה.
המקום הקטן הזה, היה משהו מיוחד עבורי. לא יכולתי לסבול רעש. ובכן, בתוכי, בשקט, כן, אבל זה הציק לי. כל ההצקות. אילולא הייתי ייצור שקט, שלא יודע להתפרץ, הייתי כבר גורמת לשקט. מהצרחה שלי. אני מתפלאת איך בני האנוש שורדים את זה. ועוד לגרום לרעש? בכלל. מילה מגעילה.
מהמקום שממנו אני הגעתי- היה אפשר לשמוע ציפורים ממרחק, ואפילו סיכה שנופלת!
הייתי שקועה בהרהוריי, עד שלא שמתי לב לדמות שהתקדמה, וקפצתי ממקומי על הספסל כשקול נשמע.
\"היי. אני מבין שאת חדשה.\" אמר הקול.
\"כן. שמי ליין. מה שמך?\" שאלתי בנימוס.
\"ליין?\" גיחך \"שם מוזר. לי קוראים אדם. ה-\'מתבודד\' הפופולרי ביותר בבית הספר.\"
\"מה זאת אומרת?\" שאלתי בבילבול.
\"זאת אומרת שאני מקובל, וכולם חולים לי על התחת, אבל אני מתבודד. מה את עושה כאן?\" שאל.
ניגש ישר ולעניין, הבנתי. לא מישהו מיוחד.
\"מחפשת שקט.\" לחשתי \"ועכשיו אני צריכה ללכת.\" הוספתי בקול רם יותר, כששמעתי את הצלצול. \'מנגינה מוזרה\' חשבתי, בעודי הולכת לכיוון כיתתי, וחושבת על הסצנה המוזרה שקרתה כרגע.
תגובות (7)
חח נשמע מעניין
תמשיכי :>
תמשיכיי!
יובי!!
אהבה שלי ♥♥♥
משעמם..
חיכיתי כבר לפרק הראשון
והנה הוא הגיע.. חחח
(=
תמשיכי :)))