היא לא את ♥ -פרק 57-

פרק 57:

-נקודת מבט ליאור-

היום עבר… והגענו לאכסניה.
"טוב,כולם רוצים לנוח נכון?" שאלה המורה שלי יערה את השכבה שלנו ועוד שתי השכבות האחרות
"כן!" כולם ענו במקהלה
"יופי! אז קדימה,להתארגן בחדרים,לבוא לחדר האוכל,יוצאים לסיור קצר ואז תנוחו כמה שאתם רוצים" היא אמרה ואנחנו נאנחנו אנחה קלה,אח…המורה הזאת תהרוג את כולנו בסוף…
"היא תמיד עושה את זה?" שאלה שיר,עלתה עליה מהר…
"כן" אמרתי וחייכתי אליה בהשלמה
מזווית עייני ראיתי שיובל,הילדה המקובלת והמעצבנת,(במיוחד אותי) בכיתה,מסתכלת עלינו,מה אכפת לי שתסתכל כמה שבא לה…
"היא מסתכלת עלינו,נכון?" שאלה שיר
"כן,אל תחשבי אפילו להתקרב אליה" עניתי במהירות,באמת זה חסר לי,ששיר תהיה חברה שלה או משהו כזה…
"למה?" היא שאלה, לא,אני לא מאמינה
"אני לא מאמינה!" קראתי "את לא מבינה שהיא מעצבנת ובמיוחד אותי?!" הרמתי את קולי עוד יותר
שיר נהייתה נבוכה קצת ולאחר כמה שניות ענתה לי בשקט:" ברור ששמתי לב,בגלל זה שאלתי אותך,חוץ מזה,למה צעקת?,כולם מסתכלים עלינו" היא אמרה ורק עכשיו הבנתי שבגלל זה היא נהייתה נבוכה.
הסתכלתי על כולם שעוד היו לידנו בלובי, וכשאני אומרת כולם אני מתכוונת לשלוש השכבות שיצאו איתנו לטיול, "יאלה,תחזרו לעיסוקים שלכם!" קראתי וכולם סובבו את ראשם בחזרה,מה אני אעשה לפעמים אני לא שולטת בעצמי…
אבל זה לא שאכפת לי מהם ובכלל, לצעוק ליד אנשים או משהו כזה…
"טוב,בואו נעלה לחדרים" אמרתי בסוף ועלינו במעלית.
אני,שיר,אופק,אגם,מאור,רועי ואביב.
הבנות הלכו לחדר אחד והבנים הלכו לחדר לידנו,יצא ממש טוב!
אני,שיר ואגם נכנסנו לחדרנו והתארגנו לארוחת ערב,לאחר שסיימנו,מה שלקח הרבה זמן,חייב להודות,הלכנו לחדר של הבנים.
דפקנו על הדלת ושמענו את כולם צועקים ביחד :"נו באמת,מי זה?!"
נראה לי שהם רואים משחק כדורגל….
"החברות שלכם, יאלה כבר,תפתחו!" צעקה אגם ושמענו את כולם צוחקים ואביב פתח את הדלת,נכנסנו לחדר.
החדר היה כמו שלנו,ארבע מיטות,טלוויזיה וספה קטנה כזאת ליד הטלוויזיה,יש כמובן שירותים ומקלחת ויש גם ארון הזזה עם מתלה באמצע.
רועי,אופק ומאור ישבו על הספה ובהו בטלוויזיה,צדקתי, הם רואים משחק כדורגל…
יאלה,אתם באים לחדר האוכל? שאלתי
"באים באים" אמר אופק וירדנו לחדר האוכל.
כשהגענו ראינו שהכל היה מלא חוץ משולחן אחד,שבו ישבה יובל,בכבודה ובעצמה,עם שתי 'המלוות' הקבועות שלה: שרון ושירה. גם אותן כמובן אני שונאת!
בטח היא שמרה מקום ל 'חברים' שלה….מה אכפת לי,אני יושבת איפה שיש מקום,למרות יובל.
"בואו נלך לשם" אמרתי לכולם והצבעתי על השולחן שבו ישבו יובל,שרון ושירה.
"את זוכרת שהיא מעצבנת אותך,כן?" שאלה שיר בחשש,חיים שלי!
"אל תדאגי" אמרתי והתיישבנו בשולחן.
כמה מהחבורה של יובל התיישבו דווקא בקצה השני של השולחן ככה שאנחנו היינו,או לפחות אני ואגם מול יובל,היא שנאת חיי אני אומרת לכם!
"היי!" אמרה יובל בקול מתוק ומתנשא
"היי" מלמלתי וישבנו,התחלנו לאכול קצת…
באמצע הארוחה היה צלצול של הודעה ויובל הוציאה את האייפון שלה והתעסקה בו.
פתאום היא ירקה את כל המיץ שהיה לה בפה,עליי….
נהייתי עצבנית ונעמדתי במקומי,אני מהמרוקאיות שאם הן עצבניות זה לא יעבור כל כך מהר..,יובל עדיין המשיכה להתעסק באייפון שלה,נהייתי יותר עצבנית.
"מה,כאילו לא אכפת לך?!" צעקתי עליה וניקיתי עם המפית את הכתם שעליי,ניסיתי ולא הצלחתי,יובל עדיין הייתה תקועה במסך של האייפון שלה ולאחר כמה שניות הרימה את ראשה ואמרה:" למה שיהיה לי אכפת?" היא שאלה בתמימות,היא מעלה לי את העצבים!!!
הרמתי את הכוס ,מהזכוכית יש לציין ובדיוק כשעמדתי לזרוק אותו,כן כן, יד כלשהי עצרה אותי,זאת הייתה היד של מאור.
"היא לא שווה את זה" הוא לחש באוזני ולקח את הכוס מיידי.

-נקודת מבט מאור-

"היא לא שווה את זה" לחשתי באוזנה של ליאור ולקחי את הכוס מיידה.
"טוב,אני הולכת לשירותים,לשטוף את זה" היא אמרה והלכה.
כולם עוד ישבו בהלם קצת,הם עוד לא ראו את ליאור עצבנית,חוץ ממני,מאגם ומרועי אף אחד לא ראה אותה ככה,עד עכשיו…
יובל המעצבנת קמה והכה לכיוון השירותים גם,מה היא מתכננת עכשיו?!
"אני הולך אליה" אמרתי לכולם
"טוב" אגם אמרה והלכתי לעבר השירותים.
כשהגעתי ראיתי את יובל בחוץ וליאור בטח הייתה בפנים…
לאחר שתי דקת בערך שיובל עדיין עומדת לידי,שמעתי את זרם המים נפסק,וצעדים שמתקדמים לעבר הדלת.
פתאום יובל הצמידה אותי לקיר וכאשר ליאור יצאה מהשירותים היא נישקה אותי,המגעילה הזאת נישקה אותי! איכס!!!
התנתקתי ממנה במהירות אבל ליאור ראתה אותנו והתחילה לבכות והיא רצה לכיוון המדרגות ועלתה מהר.
"ליאור חכי,זה לא מה שאת חושבת!!!" צעקתי אך היא לא ענתה והחלטתי לעלות אחריה.