היא לא את ♥ -פרק 55-

פרק 55:

-נקודת מבט ליאור-

אגם סיימה לרדוף אחרי וישבנו בסלון.
אני כל כך שמחה שמאור סלח לי!
טוב זה לא שהסיבה שהוא כעס עליי הייתה מוצדקת,אבל הוא לא ידע את זה…
עוד כמה ימים יש לנו טיול שנתי,אני ,אגם ושיר חיכינו לטיול הזה הרבה זמן,גם הולכים לאילת…
למרות שהיינו שם בחופש הגדול אני שמחה ללכת לשם!
זה היה ממש כיף!
"חכו רגע" אמר אביב והלך למטבח ,ראיתי שהוא פתח את המקפיא וחיפש שם משהו
"שיר,באמת!" הוא אמר וחזר אלינו עם חבילה של שוקולד חלב ,"גמרת את כל השוקולד הלבן עם העוגיות?" שאל אביב,למרות שהוא ידע את התשובה
"כן,מה הבעיה שלך?למה אסור לי?" אמרה שיר בהיתממות
"מותר אבל תשאירי משהו לאחרים!" אמר אביב וכולנו צחקנו
"טוב,יאלה בואו נשים סרט" אמר אביב והדליק את הטלוויזיה,הוא שם את הסרט והתיישב.
פתאום,הייתה הפסקת חשמל והכל נכבה.
"נו באמת,עכשיו אני רוצה לראות שמישהו יאמר לי 'איתך בכל רגע,חברת החשמל' " שרה שיר והדגישה את ה- 'בכל רגע', צחקנו שוב
"With you at any time, the power company" אמרתי במנגינה של המשפט
"מה משעמם לך,אז תרגמת את זה לאנגלית? חוץ מזה,גם בשפה אחרת אני לא רוצה שיאמרו לי את זה.." אמרה לי שיר וכולם צחקו.שוב.
"פעם הייתה הפסקת חשמל ונזכרתי במשפט הזה אז תרגמתי אותו" אמרתי וצחקתי צחוק קטן
"היה ממש משעמם לך" אמרה אגם
"נכון,לא היה חשמל" אמרתי בצדק
"אוקיי" אמרה אגם בהשלמה ונאנחה
"טוב בואו נעביר נושא" אמרה שיר "איך הטיולים בבית הספר הזה?" היא שאלה
"אה….בסדר,אבל המורים האלה מכריחים אותנו לקום ב-6:30 ,מה הם חושבים שאנחנו?" אמרה אגם בשאלה
"רובוטים שקמים מוקדם,נראה לי" אמר מאור וצחק
"אז צריך לישון לפחות שלוש שעות" אמרה שיר
"אין מה לעשות" אמר אביב
"דווקא בטיולים שנתיים אז אין לי כוח לישון,הגוף שלי לא רוצה…" אמרתי
תמיד שאנחנו יושנים באכסניה או משהו כשיש טיול אז אין לי כוח לישון,זה נשמע מוזר אבל זאת האמת…
"נשמע מוזר" אמרה שיר
"אבל מתקבל על הדעת…,יש לה אדרנלין אז הגוף לא רוצה לנוח" אמר מאור וחיבק אותי
"תראו על מה אנחנו מדברים באמצע הפסקת חשמל" אמר אביב וצחק,צחקנו גם אנחנו…
"אביב לך תביא נרות וגפרורים" אמרה שיר
"נרות?! רומנטי,יפה לך!" אמרתי וצחקתי
"תודה…תודה…לא היית חושבת על זה אה?!" היא אמרה וקרצה לי
"רק תזכירי לי כמה זמן אתם ביחד,אה…שעה?" אמרתי לה כדי להחזיר לה
"שאני אבין,את מנסה לרדת עליי?" אמרה שיר ועשתה פרצוף נעלב,אופק חיבק את מותניה ושם אותה עליו תוך כדי שהיא דיברה
"כן" אמרתי
"סליחה?! למה רק אני גר בבית הזה או שגם את?" אמר אביב שנזכר לדבר אחרי מאה שנים והקים את שיר "בואי להביא איתי!" דרש אביב
"בסדר אח שלי הפחדן,אני באה" אמרה שיר וצחקה והלכה למטבח
"אח שלי הפחדן,הא?! חכי חכי" אמר אביב וצחק
"איי!" צעקה פתאום אגם
"מה קרה?!" שאלנו וניסינו לחפש אותה באור הפלאפונים שלנו,מצאנו אותה
"כל הציפורן התעקמה לי ואז חזרה למקום" אמרה אגם והחזיקה את אצבעה בכאב
"איי!!!!!!! לא צריך תיאורים!" אמרתי "תראי לי רגע" ביקשתי ממנה והיא הראתה לי את האצבע, ראיתי גם לי קרה את זה הרבה פעמים,אבל זה לא כאב לי….
"זה כאב לך?,לי זה קרה כמה פעמים אבל זה לא כאב לי,חוץ מזה האצבע בסדר" אמרתי לה
"אבל הציפורן לא" אמרה אגם כשראתה שהציפורן שלה נשברה
"אל תדאגי,רוב הסיכויים שהיא תישבר לך גם בטיול" אמרי לה
"את ממש מרגיעה" היא אמרה וכולם צחקו, בינתיים שיר פיזרה בסלון נרות דולקים,באמת רומנטי!
"אביב גם אתה חכה חכה שלא עזרת לי" אמרה שיר
"רק להדליק נרות,מה כבר ביקשתי" אמר אביב
"אתה נשמע כמו ריקי מ'סברי מרנן' " אמרתי וכולם צחקו
"טוב,מתי אתן מסדרות את המזוודות של הטיול ?" שאל מאור
"יום לפני הטיול,הכי כיף!" אמרתי ומחאתי כפיים
"יופי, מזל שאתן לא מתארגנות שבוע לפני" אמר אביב
"בזה אתה טועה,אהבה שלי" אמרה אגם ונישקה את אביב
"צריך לקנות את הממתקים וכל הדברים האלה…" אמרה אגם אחרי שהם התנתקו
"אוף! בסדר בסדר" אמר אביב ואגם צחקה, פתאום כל הדברים שהיו מחוברים לחשמל נדלקו.
"בשעה טובה באמת" אמרה שיר והדליקה בחזרה את הטלוויזיה.
ראינו את הסרט ואז נפרדנו מהם והלכנו לבית.

-נקודת מבט אופק-

סיימנו לראות את הסרט ונפרדנו משיר ואביב והלכנו לבית,לישון.
מכל הדיבורים נהייתי עייף!☺☺☺
-בוקר-

קמתי,התארגנתי והלכתי לבית הספר עם כולם.
איך אני מצטער שהחופש הגדול נגמר!
—
עבר היום,נשארה לנו שעה אחרונה.ספורט.
אני יודע שחלק מהבנות שונאות ספורט,אבל ליאור,אגם ושיר זה משהו מיוחד!
הן יושבות על הספסל ולא עושות כלום והן מזה עצבניות על המורה,אבל בצדק,היא נטפלת דווקא אליהן ומעליבה אותן גם אם הן משתתפות,או שהיא מבקשת מהן יותר מהאחרות ,זה לא נורמלי!
רק אני לא יודע איך הן רזות!
טוב,בנות!
החלטתי לבדוק מרוב איך המורה שלהן לספורט נטפלת אליהן,אה…,גם סחבתי איתי את מאור ,אביב ורועי.
"מה יש לך לעשות שם?" אמר מאור במטרה לשכנע אותי לא ללכת
"לראות איך המורה הזאת נטפלת אליהן" עניתי והגענו לאולם השני, יש לנו שתי אולמות קטנים,אחד לבנים ואחד לבנות…
"מה אתם עושים פה?!" אגם,שיר וליאור שאלו אותנו ישר שנכנסנו וגררו אותנו לבחוץ
"לראות איך המורה שלכן נטפלת אליכן" אמר מאור וחיכה אותי
"של מי הרעיון?" שאלה שיר
"שלי" אמרתי וחיבקתי אותה,אני מת עליה!♥
"כל הכבוד,תלמדו ממנו!" אמרה שיר בקול חמוד
"בסדר בסדר" אמר אביב
"יאלה,בואו נלך לשבת באולם" אמרה שיר ועשתה פרצוף,צחקנו וישבנו שם.
—-
עבר השיעור והמורה שלהן נטפלת אליהן,בדיוק כמו שחשבתי, נראה לי שגם אני מתחיל לשנוא את המורה הזאת!☺☺☺
"נראה לי שאני מתחיל לשנוא את המורה הזאת" אמרתי כשהיינו בדרך לבית,כולם צחקו
"בצדק" אמרה שיר
"טוב,אז אצלי ב-19:00" אמרה ליאור
"בסדר" ענינו כולם והלכנו כל אחד ואחת לביתו.