היא לא את ♥ -פרק 51-

פרק 51:

-נקודת מבט אביב-

יצאנו לבריכה שבחוץ, ליאור ואגם נכנסו למים ורק שיר ישבה על כיסאות השיזוף בשקט.
"מה קרה?" שאלתי אותה בזמן שהיא התעסקה עם הפלאפון שלה, היא הייתה נראית חיוורת!
"כלום,הכל בסדר, רק קצת כואב לי הראש" היא אמרה וחזרה להתעסק עם הפלאפון שלה.
"רוצה כדור,משהו?" לא זה בסדר,אני רק צריכה לשתות מים,אני הולכת לקחת" היא אמרה וקמה ,אך אני מיד הושבתי אותה, "שבי פה אני הולך להביא לך" אמרתי והלכתי לתוך הבית
"מה קרה לה? היא נראית חיוורת" אמר לי אופק בעת שהביא לי בקבוק מים קרים
"לא יודע,היא רק אמרה שכואב לה הראש" עניתי
"טוב…,אני מקווה שזה יעבור לה" הוא אמר והבאנו לה מים
"תשתי הכל!" אמרתי לה בציווי כזה
"מה הכל?מה, אני גמל?" היא אמרה לנו לפני שהיא שתתה
אופק ואני צחקנו ואז אמרתי לה, "אם את לא רוצה שיהיה לך עוד יותר כאב ראש אז כדאי שתשתי וזהו"
"טוב,אבל אני שותה חצי בקבוק" היא אמרה
"טוב…" הסכמתי בלית ברירה והיא שתתה.
היי, רוצים ללכת לים?" הציעה ליאור ולא ראתה ששיר לא מרגישה טוב
"איך נלך,היא לא מרגיש טוב" אמרתי
"מה זה? מה קרה לך?" אמרה ליאור מבוהלת
"כלום,רק כואב לי הראש" אמרה שיר
"טוב,אז אנחנו לא הולכים" אמרה לנו ליאור
"לא, למה? לכו בלעדיי" אמרה שיר, משגעת הילדה הזאת,עוד שנייה עומדת להתעלף והיא אומרת שנלך בלעדיה!
"נראה לך?!" אמרה ליאור
"כן ,למה לא" שיר אמרה ,כמו שאמרתי,משוגעת!
"כן?! ומי ישאר איתך?" אמרתי לה בהתנצחות
שיר חשבה כמה שניות ואמרה בקול חמוד, "אופק,בא לך להישאר אתי?"
אופק התחיל להסמיק ואמר: "אין לי בעיה"
"טוב, אז איפה את רוצה להיות?פה או בבית" שאלתי את שיר
"בבית,הכי מרגיש לי בבית" היא אמרה וקרצה לנו, צחקנו
"טוב,אז אנחנו הולכים לים,תהנו!" אמרה אגם וקרצה לשיר, אחח…גם הילדה הזאת….
שיר הסמיקה,נראה לי שבאותו רגע היא רצתה להרוג את אגם ורק בגלל שאופק היה שם היא לא עשתה את זה….
"טוב,אנחנו הולכים,ביי!" אמרנו והלכנו לים,שיר ואופק נכנו לבית,בטח כדי שאופק יארגן לו תיק עם הדברים שלו ואז הם ילכו לבית שלנו…

-נקודת מבט שיר-

כולם הלכו לים ואני ואופק נכנסנו לבית….
"חכי פה שנייה תכף אני בא" אופק אמר לי ולאחר חמש דקות ירד במדרגות עם תיק על גבו.
"יאלה,בואי, יוצאים" הוא אמר ויצאנו לכיוון הבית שלי
בדרך,כאב הראש שלי רק החמיר והתחלתי לבכות
"היי, הכל בסדר?" שאל אופק בדאגה וניגב את דמעותיי עם אצבעותיו
"לא…כואב לי הראש עוד יותר וגם קר לי" מלמלתי
"אל תדאגי, תכף מגיעים לבית,תתקלחי ונביא לך כדור ואם את רוצה אני אכין לך מרק או משהו " הוא הרגיע אותי
"טוב…אבל מרק? אנחנו בקיץ" אמרתי ,בשארית כוחותיי
"לא נורא,זה יחמם אותך,אמרת שקר לך" הוא אמר
" 'איתך בלב לא קר לי' " ציטטתי מהשיר של -מתן גלילוב 'זוכרת' שליאור ואגם ובעצם האמת שגם אני,חופרות עליו ,ראיתי שאופק מסמיק ממבוכה,מה אגם אמרה לו?!.
כשהגענו ישר הלכתי להתקלח ונשכבתי במיטה,ראיתי טלווייה קצת כדי להעביר את האווירה המעיקה שנוצרה לי בגוף…
אופק עלה לחדרי כשבידיו מגש עם כוס תה ומרק חם,האמת,דווקא מתאים לי מרק עכשיו!
"תודה" לחשתי לאופק שהתיישב על המיטה לידי
"הכל בשבילך" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בלחי,
הסמקתי.
"תיזהר אתה תידבק ממני,אני עומדת למות" אמרתי וצחקתי
"לא נורא" הוא צחק גם והמשכנו לראות טלוויזיה,שנינו,מחובקים.

-נקודת מבט ליאור-

מאור,אביב ורועי ישבו על החוף ואני ואגם נכנסנו לים.
לאחר חצי שעה בערך אגם הלכה חוף והתיישבה שם גם, אני התקדמתי יותר רחוק לתוך המים.
"ליאור זה רחוק תבואי לפה!!!" צעק לי מאור
"אל תדאג,אני תכף באה!!!" צעקתי לו בחזרה והמשכתי להתקדם לתוך המים,אבל לא יותר מידי…

פתאום,הרגשתי שכולי מוצפת במים ואני מתחילה לבלוע אותם.
לקחו לי כמה שניות לקלוט שאני עומדת למות אם לא יצילו אותי עכשיו!
ניסיתי לצעוק בכל כוחי ,אך אני רק בלעתי עוד ועוד מים,הרגשתי שזהו,אין לי עוד זמן לחיות,התחלתי לבכות,בתוך המים,תוך כדי שאני מרימה את ידי,שיראו שקורה לי משהו!
איפה מאור,איפה אגם,איפה כולם בכלל!
הרגשתי שמישהו מנשק אותי,אני חושבת שזה היה מאור,נישקתי אותו בחזרה,מנסה שישוב אוויר לראותי…הוא הרים אותי קצת באוויר אך פתאום,הכל הפך לשחור….