היא לא את ♥ -פרק 31-

פרק 31:

-נקודת מבט מאור-

"בטוח" ענתה ליאור והלכתי לאגם.
"אגם" אמרתי לאגם אחרי שמצאתי אותה למטה יושבת ליד הקיר והידיים שלה מחבקות את ברכיה וראשה שמוט וחבוי בין רגליה.
"לך מפה" אמרה לי אגם,כשהיא לא מביטה בי
"לא" אמרתי וישבתי לידה
"כן,לך לחברה שלך אני כבר לא מעניינת אתכם כבר" היא בכתה
"את כן מעניינת אותנו ואנחנו תמיד נהיה איתך" אמרתי לה וחיבקתי אותה,היא העיפה לי את הידיים ממנה ואמרה:" לך,תהיה איתי מרחוק" כשהיא מביטה בי לראשונה ,שמתי לב שהעיניים שלה קצת נפוחות,רואים שהיא בכתה…
"טוב,ביי" אמרתי וחזרתי לחדר.
ליאור הייתה במיטה וכיסתה את השמיכה עד מעל כל גופה רק ראשה היה חשוף ,ראיתי שהעיניים של ליאור גם קצת נפוחות,היא בכתה. התיישבתי ליד ליאור וליטפתי את שערה,היא לא מנעה זאת ממני…,היא התיישבה ואמרה:"נו,מה היא אמרה?"
"שהיא כבר לא מעניינת אותנו" אמרתי ונאנחתי
"איך היא יכולה לומר דבר כזה אני החברה הכי טובה שלה,ואתה אח שלה!" טענה ליאור
"אני יודע,היא עצבנית,היא תרגע ואתן תחזרו להיות חברות" אמרתי "אני יודעת" אמרה ליאור וחיבקה אותי,חיבקתי אותה בחזרה.
"אני מקווה שזה יקרה מהר" אמרה ליאור
"גם אני" הסכמתי איתה, "אז מה,מחר היום האחרון של הנופש, אז נהנית?" שיניתי נושא "ברור, אני איתך איך אפשר שלא להנות" היא אמרה וחייכה,חייכתי גם אני ונישקתי אותה. "יאלה,לישון" אמרתי אחרי שהתנתקנו והלכנו לישון.

-נקודת מבט אגם-

אחרי שמאור הלך עליתי לחדר שלי,מזל שאני בחדר לבד!
התקלחתי שיחקתי קצת בפלאפון וחשבתי על המקרה עם ליאור.
אני יודעת שהייתי קצת לא בסדר עם ליאור, לא שלטתי בעצמי והרי על מה רבנו,זה שטויות!
זה טבעי שהיא תרצה להיות קצת יותר עם החבר שלה ובמיוחד בנופש…
אני אדבר איתה מחר.
חשבתי ונרדמתי.

-נקודת מבט ליאור-

בוקר! חשבתי אך מיד נזכרתי במה שקרה אתמול,אני מקווה שאגם נרגעה…
"בוקר טוב אהבה שלי" אמר מאור וחיבק אותי
"בוקר טוב…" אמרתי בעצב
"מה קרה?" שאל והבין מיד
"אל תדאגי את תראי שהיא תבוא לדבר איתך כשנרד לארוחת בוקר,עכשיו בואי נרד" הוא אמר "טוב…" אמרתי וירדנו לחדר האוכל.
ארוחת צהריים כבר לא נאכל במלון,אנחנו נהיה בדרך הביתה.
הסתבר שמאור צדק, אחרי שאכלנו אגם באה אליי וביקשה ממני לבוא רגע לצד,הלכנו לצד ואז היא אמרה: " אני מצטערת" אמרה
"זה פשוט קנאה כזאת,את יודעת" לחשה
"גם אני מצטערת, שצעקתי ובכלל" לחשתי גם
"אז חברות?" היא שאלה שיש ניצוץ בעיניה "חברות" אמרתי והתחבקנו.
"אז מה,אני רואה איחוד מרגש, השלמתן?" מאור צץ משום מקום ושאל
"כן" ענינו ביחד וצחקנו.
לאחר מכן עלינו לחדרים כדי לקחת את המזוודות,ירדנו הפעם טסנו לתל-אביב במטוס,יותר כיף! והגענו לבית עייפים.