היא לא את ♥ -פרק 10-

פרק 10:
-נקודת מבט מאור-

"אין מצב המורה" אמרה ליאור
"כן המורה זה לא עונש שמתאים רק באנו דקה אחרייך" אמרתי
"אדון אהרון וגברת כוהן אתם לא תלמדו אותי מה העונש המתאים לכם"
אמרה לנו המורה.
"המורה אמרתי לך שקוראים לי מאור" אמרתי ושתינו התחלנו לצחוק.
"לחדר המנהל עכשיו!!!" צרחה המורה ובלית ברירה הלכנו…
כשהגענו לחדר המנהל הוא לא היה שם אז המורה אמרה לנו לשבת על הכיסאות ולחכות
עד שהיא תקרא למנהל.
"עכשיו זה כבר לא מצחיק" אמרה ליאור
"כן אה,אבל מה עשינו,רק באנו דקה אחריה" אמרתי לליאור
"צודק" היא אמרה
"אז…מה מגיע לי על זה שאני שאני צודק" שאלתי את ליאור בצחוק
"לא יודעת,מה?"היא אמרה "אה רגע,אפשר להביא לך מכות קטנות וחמודות כאלה"
היא אמרה בציניות
"אז נראה לי שאני יוותר" אמרתי
"טוב אז כיף אפשר?" היא שאלה
"כן אבל באמת" אמרתי והושטתי לעברה את ידי והיא נתנה לי כיף אבל חזק
"איי! תגידי את נורמלית?" אמרתי
"כן,נתתי לך לך כיף באמת מה אתה רוצה?" היא שאלה בכנות ,נראה לי…
"זה כאב" התלוננתי בפנייה
"מצטערת.." היא אמרה בכנות מוחלטת
"טוב לא נורא" אמרתי ואז ראינו את המורה עם המנהל נכנסים לתוך החדר

-נקודת מבט ליאור-

"מצטערת.." אמרתי בכנות מוחלטת
"טוב לא נורא" אמר מאור ואז ראינו את המורה עם המנהל נכנסים לתוך החדר.
"גברת כוהן ואדון אהרון אני מתפלא עליכם זה נכון מה שמורתכם סיפרה לי?"
שאל המנהל
"מה היא אמרה" שאל מאור
"שאתם מפריעים הרבה בזמן האחרון ושנכנסתם באיחור היום" אמר המנהל
"היא אמרה בכמה זמן איחרנו?" שאל מאור כאילו המורה לא נמצאת בחדר
"לא…" אמר המנהל ונהיה נבוך
"יופי,אז אנחנו איחרנו רק בדקה ,באמת!" אמרתי,החלטתי לזרום עם הרעיון של מאור,
להוכיח את המורה
"רק בדקה?" התפלא המנהל "זה אפילו לא נקרא איחור יערה" הוא פנה למורה
והמורה לא ידעה מה לומר,נראה לי שהיא רצתה להיקבר מתחת לאדמה באותו רגע…
ואני ומאור רק חייכנו אחד לשני ומאור גם קרץ לי קריצה כזאת של,איזה זורמת וגם נדבר
אחר-כך ואני רק חייכתי עוד יותר ,תוך כדי שמעתי את הצלצול מה שאומר שעכשיו הפסקה,
יש!!!
"אתם יכולים ללכת" אמר המנהל ויצאנו מהחדר.

-נקודת מבט מאור-

"אתם יכולים ללכת" אמר המנהל ויצאנו מהחדר.
"איזה זורמת" אמרתי לליאור
"כן כן,למה שנקבל עונש?" אמרה ליאור
"גם את צודקת הפעם" אמרתי לליאור וצחקנו קצת
"אז מה מגיע לי?" שאלה ליאור,ואי ואי היא לא שכחה ,יפה יפה….
"אם את רוצה אפשר חיבוק" אמרתי וצחקתי קצת
"רוצה רוצה" אמרתי ליאור,קרצה לי וקפצה עליי בחיבוק,אוקיי,מוזר
ואז אגם בדיוק יצאה וראתה אותנו מתחבקים,היא רצה לעברנו ושאלה
"אוקיי מה קרה שלא הייתי פה?"
"כלום,תרגעי!" אמרה ליאור ושנינו הסמקנו קצת ,עוד יותר מוזר….
"טוב,אם אתם אומרים" אמרה אגם והלכנו להסתובב בחוץ.