לחיות בשקט פרק 1
נקודת מבט רוני-
"להתעורר מיד!" שמעתי את הצעקה הקבועה של אמא.
"שיר!!!!!" צעקתי
שיר קמה בפתאומיות
"מה את צועקת אפשר לחשוב" אמרה וסרקה את שערה הזהוב.
אנחנו תאומות אבל ממש לא דומות שיר יפה ואני מכוערת!
לשיר יש שער בצבע צהוב בהיר מין בלונדיני שבקצוותיו יש שיער אדמוני ממש בהיר
ולי? לי יש שיער פשוט שיער חום בהיר!
והיא מקובלת ואני? החברות שלי הם החברות של שיר
"סיימתם להתארגן?" שמעתי את אמא
"נו כבר שיר!" אמרתי ועניתי לאמא
"כן סיימנו רק שיר עוד שניה" עניתי
" אז מהר עוד מעט האוטובוס נוסע!" ענתה
אנחנו גרות בכפר. ממש כיף בכפר!
לפני שנה אבא שלי טס לחול ולא חזר
לא יודעים מה קרה!
טוב בואו נחזור לסיפור שלנו!
סימתי להתארגן והלכתי לכיוון המטבח. אתם מבינים יש לי בבית קומה אחת ואני נהנית מזה!
שפכתי מעט דגנים לקערה והתחלתי לאכול. הסתכלתי לכיוון לוח השנה וראיתי..
נקודת מבט תום:
התעוררתי ששמעתי את צילצול הטלפון, לקחתי את הטלפון ובדקתי מי זה.
זאת היתה מאיה! מאיה היא החברה שלי אני שונא אותה!
בהתחלה היא עוד היתה נחמדה אבל אז העינינים התחילו להשתבש…
אני לא יכול איתה אבל מצד שני היא נראת מאוהבת ועם אני יפרד ממנה היא תישבר ואני לא בין אדם רע.
*החיים שלי בזבל* אמרתי לעצמי ועיניתי לשיחה
"הלו מאיה" אמרתי
"הי אהובי!" אמרתי לכם או לא?
"אתה בא לבית שלי?" שאלה
*איך שחכתי מזה!!*
"כן אני בדרך" שיקרתי
"בי אהובי" אמרה
"חולה עליך בי!" שיקרתי פעם נוספת וניתקתי את השיחה
*פאק!* אמרתי לעצמי
התחלתי להתארגן ועשיתי את זה במהירות הבזק לבשתי חולצה אחידה בצבע כחול ומכנס שנופל לי.
לפני שאמא שלי הספיקה לומר לי " תום תרד ותתלבש!" כבר הייתי למטה
שאמא שלי ראתה אותי המזלג שהיה לה ביד נפל הרמתי אותו ואמרתי:
"אין לי זמן להסברים"
יצאתי החוצה ורצתי לביתה של מאיה
ראיתי את מאיה יוצאת מהבית אז רצתי בטיל לשער ופתחתי את הטלפון
שהיא באה אמרתי
" מאמי אני מחכה לך כאן שעה!" וחיכתי חיוך מזויף
"התגעגעתי אליך!" אמרה
"גם אני אליך!" אמרתי והיא נשקה אותי
אני שונא אותה ואת הנשיקות שלה אבל אני זורם. מתי אני יפסיק עם השקרים?
התנתקנו מהנשיקה וצעדנו לכיוון בית הספר…
תגובות (2)
יפה מאוד :) תמשיכי!
תודה