לונדון,לונדון והארי סטיילס ~פרק 2 ~

חיטטתי בין חפצי מנסה למצוא שמלה יפה להופעה,למרות שאני לא רוצה להיות שם יש בי דחף עז ללכת לשם עם שמלה יפה.. לא כמו אשלי עם חולצה של וואן דירקשיין.. כולה אביזרים שלהם. החלטתי ללבוש שמלת מיני ורודה עם מחשוף לא קטן, שמתי שרשרת שכתוב בה את השם שלי.. נעל עקב שחור ועגילי חישוק גדולים.. יצאנו מהחדר בשמחה.. יותר נכון אשלי שמחה. הגענו להופעה כרטיסי VIP… הבנות צרחו כמו מטורפות, הבנים התחילו לעלות על הבמה והצרחות גברו, והם התחילו לשיר ולשיר ויחד איתם המעריצות צועקות את מילות השירים רציתי ללכתת הבייתה לא היה לי כח להשאר בכל המהומה שנמצאת במקום אחד.. יצאצי מהאולם בלי שאשלי ראתה אותי והתקדמתי למאחורי האולם.. מבחוץ לא שומעים את הצרחות ,התיישבתי על אבן גדולה במשך חצי שעה.. התקדמתי לעבר הפח זבל שהיה נמצא ליד אחת הדלתות האחוריות של האולם.. זרקתי את המסטיק כי כבר נגמר לו הטעם והרגשתי חבטה במצחי.. "אייייי" צעקתי "את בסדר?" כל מוכר ענה לי ועזר לי לקום.. זה היה הארי הבחור המתולתל מהלהקה וואן דירקשיין… "את בסדר?" הוא שאל שנית. "אממממ כן" עניתי .. "למה אתה לא על הבמה?" שאלתי "יש לנו חמש דקות מנוחה ורציתי להתאוורר בחוץ.." הוא אמר.. "למה את בחוץ?" הוא שאל "אין לי מה לעשות בפנים" אמרתי.. הוא לא ענה… והייתה שתיקה מביכה "אז בסוף באת לפה" הוא אמר "כן…" אמרתי.. ונשבה רוח חזקה והשיער שלי עף אחורה "אייי נתקעע לי השיער בעגייל" אמרתי כמעט צועקת. הארי בא לעזור לי.. הוא נגע בשערי הושיט אותו בעדינות לאחור ושחררר לי אותו מהעגיל.. הוא הסתכל עליי במשך כמה דקות… "הארי.. אתה צריך לחזור לבמה" אמרתי.. " אהה כן… אבל בתנאי שגם את חוזרת לאולם" הוא ענה.. "טוב" אמרתי והיא נכנס מהדלת האחורית ואני בדרך שלי.. הגעתי למקום ואשלי לא שאלה שאלות הבנים שוב עלו על הבמה והתחילו לשיר.. הארי הסתכל עליי כל השיר ולפעמיים חייך אלי ורץ אליי והצביע עלי.. ההופעה נגמרה ואשלי רצתה להישאר אבל הצלחתי לשנכע אותה שיהיה לי הרבה זמן לבלות איתם, והיא הסכימה וחזרנו למלון, עליתי לחדר נשכבתי לישון לשעה וחצי ואשלי דיברה עם חברות שלה וסיפרה להם כל פרט ופרט שקרה בשעתיים האלה.. קמתי אחרי שעה וחצי עם אנרגיות, החלפתי לבגד ים וירדתי לבריכה, חשבתי כל הדרך לבריכה על המבטים של הארי.. ואז קלטתי שאני ואשלי הבנות היחידות שנמצאות במלון, בעלי המלון לא אישרו להכניס בנות למלון שבועיים לפני ההופעה ואנחנו כבר סגרנו עם המלון חודשים לפני, והבנתי שכל המלון רק בנים, ועוד איזה בנים חתיכים! חוץ מהוואן דירקשיין האלה. נכנסתי לבריכה ורציתי למות מרמת היופי שראיתי שם, הרדתי תחולצה ואת המכנסון והתחילו השריקות, כרגיל, אני לא מתלהבת מזה, עוד כמה בנים שחושבים שלשרוק לבנות זה "מגניב" לא..מה אנחנו הכלבות שלהם שהם צריכים לשרוק לנו?! לאא…. נכנסתי למים, טבלתי את השיער שלי ושחיתי קצת.. ניגש לידי נער בלונדיני עם עיינים ירוקות שזוף, חתיך "היי" הוא אמר לי "היי " החזרתי לו. "איך קוראים לך?" הוא שאל. "מהויילי, לך?" עניתי. "ריאן, יש לך שם יפה" הוא אמר וחייך אלי "תודה" אמרתי. ובאתי ללכת, אך הוא המשיך לדבר.. "אז עד מתי את נשארת פה?" הוא שאל, "עד סוף הקיץ" עניתי. "יפה לנו…" הוא אמר. "לנו?" שאלתי.. "חח סתם מה נלחצת? גמאנ נשאר פה עד סוף הקיץ, ויהיה נחמד להכיר פה מישהי יפה" הוא אמר וקרץ אלי. צחקתי ושחיתי משם. יצאתי מהבריכה והתקדמתי לעבר הדוכן גלידות, חיכיתי עד שההמוכר יתפנה, בזמן הזה נשמעו הרבה צעקות, קולות של בנים.. הסתובבתי אחורה וראיתי את הבנים, ליאם,נייל,זאין, לואי והארי…. הם היו עם רק עם המכנס של הבגד ים… יכלתי למות רק מלהסכל על הגוף שלהם.. בהיתי בהם.. וראיתי שהארי קלט אותי, וחייך אליי.. אבל המשכתי להסתכל. "ילדהה! את תעמדי פה עוד הרבה?" המוכר שאל אותי.. " אהה אממ אני רוצה את הארטיק הזה" אמרתי והצבעתי על אחד הארטיקים. הוא הביא לי אותו והתקדמתי לעבר הבריכה ונשכבתי על אחד מהמזרונים. הסתכלתי עלייהם, על הארי… והוא והבנים עשו כלכך הרבה שטויות..שהם גרמו לי לחייך.. הארי בא והתיישב לידי, והתחיל לצחוק.. "מה מצחיק" שאלתי. "ראיתי את המבטים שלך" הוא אמר וחייך. "מבטים?! עלייך? מצחיק.. הסתכלתי על אחד מהבנים.." אמרתי והצבעתי על ריאן.. שיקרתי.. "טוב… אז.. מיילי נכון?" הארי שאל . "כן" אמרתי.. "את נכנסת לבריכה?" הוא שאל.. ובדיוק סיימתי את הגלידה שלי.. "כן" אמרתי וקמתי.

"כן" היא אמרה.. אייך שהיא יפה! רציתי למות כשראיתי אותה.. השיער החום החלק והארוך שלה, שמגיע לה את התחת והעיניים הירוקות האלה, והחיוך, היא פשוט יפה, גבוהה ורזה, עם מבנה פנים מושלם! היא קמה לכיוון הבריכה ולא יכלתי להפסיק להתסכל עליה. "הארי??" מיילי שאלה אותי כשקלטה שאני מסתכל עלייה.. " על מה אתה מסתכל?" היא שאלה.. " על אחד מהבנים" אמרתי וקרצתי לה. והיא צחקה… נכנסתי איתה לבריכה והתחילו איתה כמה בנים ולכל אחד היא סירבה.. וואי קשה הילדה.. "אמ הארי?! מזה היה המבטים והחיוכים היום? בהופעה?" היא שאלה אותי..
"את הוזה… את באמת חושבת שחייכתי לך?! היו אלף בנות ויותר בהופעה.. מה גורם לך לחשוב שדווקא אלייך חייכתי?" אמרתי וראיתי את העצב בעיניים שלה, היא לא ענתה.. וניגש אלייה מישהו.. "מיילי!" הוא צעק. "ריאן" היא אמרה… מי זה? ולמה הוא יודע איך קוראים לה? ולמה היא יודעת מי זה?! ולמה זה אכפת לי?!? מה עובר עלי? יצאתי מהבריכה והתיישבתי ליד לואי.. והסתכלתי על שנייהם, מיילי וריאן. "אז מה קורהאיתך ועם מיילי?" לואי שאל… "לא קורה כלום" אמרתי.. "אז למה אתה מסתכל עלייה ככה?" לואי שאל.. "לא יודע.. היא פשוט.." אמרתי "לא יודע" המשכתי.. "אוי הארי הארי.. אתה רגיל כל כך שככל הבנות רוצות אותך, ושיש מישהי שלא זה נראה לך תחרותי, שאתה חייב להשיג אותה" לואי אמר.. וכנראה שצדק.. נכנסתי שוב לבריכה והפעם אני לואי זאין ליא ונייל שיחקנו כדורעף בבריכה.. זה היה מצחיק.. עד ששאר הבנים בבריכה החליטו להצטרף, כאילו הם לא ידעו מי אנחנו, ולא היה להם אכפת שאנחנו מפורסמים.. תאמת זה היה כיף להיות מי שאני ולהיות ככה עם עוד כמה בנים.. עד שריאן קרא למיילי להצטרף.. "מיילי, בואי לשחק איתנו" ריאן צעק.. "כן… מיילי בואי" לואי צעק וזרק עליי תכדור.. היא נכנסה למים והצטרפה לקבוצה של ריאן.. היא זרקה את הכדור לעברי.. ותפסתי אותו.. ווככה זה המשיך.. וגם אשלי הצטרפה.. אשלי גם הייתה יפה.. אבל לא כמו מילי.. והם ממש לא דומות.. אשלי עם שיער שחור ארוך עם עיינים חומות, נמוכה ורזה…אשלי היייתה בקבוצה שלי.. והגענו לתיקו בין שתי הקבוצות.. אז החלטנו קרב תרנגולות… אשלי הייתה עלי ומיילי הייתה על ריאן.. ניצחנו…
"וואו זה היה כיף" מיילי אמרה.. וחייכה כאילו לא היה לה אכפת שהקבוצה שלה הפסידה..
כבר ניהיה חשוך… וחלק עזבו… ראיתי שאשלי מתקדמת למיילי ולוחשת לה משהו בצד… מיילי ישר הסתכלה עליי והנהנה בראש לאשלי.. מיילי התקדמה אליי.. " הארי.." היא אמרה.. "אפשר אותך שנייה בצד?" היא שאלה.. "כן.." אמרתי נדהם מהקול הממיס שלה.. "אממ תגיד.. לנייל יש מישהי?" היא שאלה.. מהה?! היא רוצה את נייל? ואוו מהה…. "לא.."אמרתי בלחש. "אהה אז יש מצב אתה אומר לנייל כמה מילים טובות על אשלי?" היא שאלה וחייכתי. " כן" אמרתי..