להקיף את השמש – חלק שני

בחלל אין הרבה מקום לטעויות. זו אינה סביבה חובקת ותומכת במיוחד לצורות חיים שונות באשר הן, כולל בני אדם. כל אלמנט של משימה לחלל מחושב שוב ושוב עשרות ומאות פעמים, בסימולציות ובזמן אמת, על ידי מחשבים על כדור הארץ ובחללית עצמה. ישנו חישוב מדוייק של מיקומם של כל גרמי השמיים בכל שניה ושניה ביממה. טעות קטנה וחסרת חשיבות כיבכול, עלולה להתברר כהרת אסון. ולכן להיתקל בכדור הארץ שלושה חודשים לפני הזמן שהוגדר על ידי המחשב הייתה הפתעה לא צפוייה בעליל.

"איך לעזאזל זה קרה? איך חצינו מרחק עצום שכזה בחצי מהזמן?" נדהמה וולה. "אני לא יודע שום דבר שאת לא יודעת, וולה." ענה מרטין. "אנחנו צריכים לחשוב איפה טעינו, כי בבירור הייתה כאן טעות גדולה במיוחד של אחת מהמערכות. אנחנו צריכים לנסות ולהבין איפה היא התרחשה." מרטין התיישב ליד השולחן שבחדר וסימן לבוריס להתיישב גם. חדר התצפית שימש בין היתר גם כחדר הישיבות של הצוות, שכן הוא היה אחד מהחדרים היחידים שהיו גדולים מספיק בכדי להכיל את ארבעתם בנוחות. "לוקאס, תתפקס. אנחנו צריכים לחשוב עכשיו." אמר מרטין והקיש באצבעותיו מתחת לאפו של לוקאס, שקפץ מהמחשבות בהן שקע והזדקף במקום. "כן מרטין, סליחה." מרטין נשם עמוק, והוציא את האוויר לאט. היה לו עבר צבאי פיקודי מרשים ביותר, והוא היה ידוע כאחד שיודע לתפקד ביעילות במצבים לא צפויים, ככל שיהיו. זה היה ללא ספק המצב הכי לא צפוי שהוא נקלע אליו.

"טוב, אנחנו צריכים לעבור מערכת-מערכת ולמצוא את הבעיה. נתחיל ממך, בוריס. אני יודע שאתה מדווח לי על כל דבר שקורה בתא הטייס, אבל אני צריך לדעת בכל זאת – האם שמת לב להאצה לא מוסברת של החללית משום מה? אולי תקלה במחשב שהיה אפשר לדווח עליה לוולה? האם יכול להיות שפספסת משהו?" בוריס הסתכל על מרטין במבט מעט נעלב "אתה יודע שאני מדווח על כל תקרית שהיא, המפקד. לא שמתי לב לכל האצה שהמחשב החליט לבצע ולא החלטתי לבצע אחת בעצמי. חוץ מכך, אם החללית הייתה מאיצה למהירויות שכאלה אז היינו מוצאים את עצמנו במסלול שונה לחלוטין מסביב לשמש, בטח ובטח לא קרובים כל כך לכדור הארץ." ענה בוריס במבטא הרוסי העדין שלו. וולה חיבבה את בוריס, שהיה ידידה הקרוב ביותר על סיפון החללית. עד כמה שאומות העולם התקרבו במרוצת השנים, עדיין היו גינונים רבים בתרבות הרוסית שהצחיקו את וולה, ובוריס נהנה לצחוק עליהם איתה. "בסדר," אמר מרטין, "אז התקלה היא לא במחשב הטיסה. וולה, נעבור אלייך. האם יכול להיות שיש באג במחשב הניווט? יכול להיות שאנחנו לא איפה שאנו אמורים להיות?" וולה נבהלה. האם הטעות באמת אצלה? האם היא הייתה טיפשה כל כך ולא שמה לב לטעות שכזו בתוכנת המחשב?

"אני לא חושב שהבעיה היא במחשב הניווט, מרטין." ענה לוקאס בקולו העמוק. "אם הייתה בעיה אמיתית במחשב הניווט, אז היינו מוצאים את עצמנו באמצע כלום ושום דבר. שום טעות, גדולה ככל שתהיה, לא הייתה יכולה להביא אותנו לכדור הארץ בכזו מהירות." הוא עצר רגע לחשוב, והוסיף: "חוץ מזה, מכיוון שאתם כולכם אנשים בריאים כל כך ולא השארתם לי הרבה עבודה, חישבתי את המסלול שלנו בעצמי בזמן האחרון, בלי עזרה ממחשב. התוצאה היא אותה תוצאה, הטעות לא שם." וולה הסתכלה על לוקאס בהכרת תודה. "אני בודקת את כל המערכות באופן קבוע, ומצאתי כבר כמה באגים שתיקנתי. הייתי שמה לב לבעיה בסדר גודל שכזה." היא הוסיפה, למרות שלוקאס כבר עשה את רוב העבודה בשבילה.

"אוקיי לוקאס, אז נניח שהבעיה היא לא במחשבים בכלל. אז מה קרה? כי ההגעה המוקדמת שלנו לא הייתה להתרחש בלי תקלה כלשהי." השיב לו מרטין בענייניות. "יש לכך רק הסבר אחד שאני מצליח לחשוב עליו, מרטין, ואתה לא תאהב אותו." אמר לוקאס, "דוקטור סילבר צדק. חור התולעת קיים, ואנחנו עברנו דרכו." וולה הסתכלה בחשש על מרטין, ששתק. הדעות לגבי קיומו של חור התולעת היו חלוקות בצוות – לוקאס האמין בכל ליבו שהתאוריה נכונה ושאכן נמצא את חור התולעת, מרטין האמין שתאוריה אינה אלא גיבוב של שטויות. וולה ובוריס העדיפו שלא להכריז על צדקתו של אחד מהם לעומת השני, אבל היה נראה כעת שלוקאס צדק. "אבל לא ראינו שום דבר שיעיד על כך, באף אחד מהחיישינים שלנו!" טען מרטין, בעודו מנסה למצוא הסבר אחר, "היינו יודעים אם היינו עוברים דרך חור תולעת!" לוקאס הניד בראשו. "אף אחד מעולם לא עבר בחור תולעת, אז אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה מרגיש. כל החיישנים שלנו בנויים בכדי לעבוד בעולם בו אין חורי תולעת, אז יכול להיות שאף אחד מהם לא קלט את המעבר… אני לא מכריז שזו האמת, מרטין. פשוט כרגע נראה כי זה ההסבר ההגיוני ביותר." בוריס נהם בהסכמה. "אני חושב שהוא צודק, קפטן. כרגע אין לנו הסבר אחר." מרטין נאנח. "אני מניח שבאמת אין לנו הסבר אחר. וולה, תצרי קשר עם כדור הארץ. מישהו צריך להגיד להם שאנחנו כאן."

השיחה עם כדור הארץ הייתה צפויה – הלם ראשוני, ולאחר מכן שמחה גדולה. התאוריה של דוקטור סילבר אוששה, חור התולעת אכן קיים. 'הוא בוודאי מאושר הערב.' חשבה לעצמה וולה בעודה נכנסת למיטתה. החישובים החדשים הראו כי החללית תיכנס למסלול סביב כדור-הארץ ביום שלמחרת, ולאחר מכן תכנס לאטמוספירה ותנחת בבטחה על הפנינה הכחולה. וולה גם שמחה, כי משמעות הדבר הוא שהיא תזכה לראות את משפחתה שלושה חודשים מוקדם מהצפוי – הפתעה נעימה לכל הדעות. אך היא לא יכלה שלא לתהות לגבי חור התולעת. 'האם באמת עברנו דרכו? לא חשנו בשום דבר…,' היא תהתה לעצמה. מחר על כדור הארץ, בוודאי יהיו לדוקטור סילבר תשובות לשאלותיהם.

עיניה נעצמו.