להציל את המולדת-פרק ראשון וניסיון !

שם הפרק – כלניות

"לטטייוולל ייצאאאנוווו כככללננייתתתת מממצאאנננוו" צעקה צליל ודילגה עם רומיה על השביל הצר,הן דחפו את כל מי שלפניהם והמשיכו לקפוץ ממקום למקום ולשיר בקולי קולות
"אני לא קשורה אליהן!!!לא מכירה אותן נשבעעעעעעעת באחותי!!!" שירה אמרה ושמה את ידיה על אוזניה כששירה התקרבה אליה וצבטה אותה בלחייי "הגורל שלך זה להיות איתי…מוחעחעחעח!!"
"איך את סובלת אותה?!"שאל שי והגביר את המוזיקה באוזניות הגדולות שלו "אני לא!!!זה כל הקטע!!!" היא אמרה והוסיפה "אתם איתה רק בבית ספר,אני איתה מגיל שעה!!!!!",שון טפח על גבה ולחש לה "משתתף בצערך",היא נאנחה ושמה גם היא אוזניות.
טיול שנתי שגרתי-מדבר,אוהלים,אבנים,חול,אבק,סירחון,והכי גרוע-
אחות ששתתה יותר מידי פטל. שירה לא יכלה לדמיין את הטיול יותר גרוע,עד שהשיירה שבה היא הלכה עצרה והמדריך נראה מודאג .
"מה קרה?" שאלה אותו המורה נורית,הוא זרק בכעס את המפה מידיו "פנינו לשביל הלא נכון.."
"מה זאת אומרת?!?!"אמרה נויה ועיניה החלו להתמלא דמעות "הלכנו לאיבוד?!"
כל הילדים התחילו לצעוק על המדריך והמורה שנראו חסרי אונים,שירה ושי הורידו את האוזניות מהאוזניים וניסו לחייג לחבריהם בכיתה השניה "אין פה קליטה!!" שירה צעקה וניערה את הטלפון שוב ושוב "בחיאת שירי,תפסיקי להיות פאקצה!!אנחנו בטיול!!!" צעקה צליל והמשיכה לשיר בקולי קולות "הכי מגניב לישון בשטח!"
"מה מגניב מה?!?!" צעקה נויה בהיסטריה "לישון עם זאבים ושועלים,ועם כל מיני חרקים מגעילים?!"
"זה מה שמפחיד אותך?!ג'וק?!"אמר לה זיו ושפך על פניו המזיעות מים קרים "אני יותר מפחד שאיזה בדואי יחליט לרצוח אותי ולהאכיל את הגמל שלו בגופה שלי,זה לא מגניב בכלל!!"
"אנייייייי רוצה לראות איזה בדואיי התקרב אלי פה !!!" אמר עמית והוציא את האולר מכיסו "יש לי אולר,אני מפרק אותו!!"
"בקושי קלמנטינה אתה מקלף איתו,אז להרוג בדואי?!"שאל אותו שיי והתיישב על הרצפה
"טוב,סתמו!!!" צליל אמרה ועלתה על סלע גדול "תקשיבו,אנחנו יכולים לשקוע בבאסה שלנו ולהתעצבן,אבל זאת יכולה להיות החוויה הכי מאגניבה שאי פעם תהיה לכם!אז זרמו נו,כולה ג'וקים ובדואים !!" היא עזרה לרומיה לעלות על הסלע ורומיה אמרה "כן זהו,אל תהיו כאפות!זאת א"י,הארץ שלנו!!היא לא תוכל לפגוע בנו"
"מה את אומרת" סינן זיו והתרחק ממנה בכעס "מה אמרתי הפעם?!מה יש לו נגדי?"
"הכל מאהבה,אל תדאגי,למדנו על זה בפסיכולוגיה" שירה אמרה והתיישבה ליד שי,המורה אספה את כולם והדריכה אותם לשתות הרבה לא להתרחק -ושהמחלצים ימצאו אותם בעוד זמן קצר" כל הכיתה נאנחה,אבל בסופו של דבר הם עשו כדבריה.רוב הילדים פרסו את השק"שים על הרצפה ושכבו עליהם,שמעו מוזיקה או אכלו.זיו לקח הכובע שלו והלך לשבת ליד הצוק.

"זיו…מה קרה?" רומיה אמרה והתישבה לידו,הוא התעלם ממנה וקיווה שהיא תבין בעצמה שהוא רוצה להיות לבד,אבל היא המשיכה ושאלה "מה אמרתי שעיצבן אותך?"
"כלום" הוא אמר בשקט והמשיך להתבונן בצוק שהיה כמטר לידו "אני רוצה להיות לבד קצת"
"לא!!!" רומיה אמרה בכעס "תספר לי עכשיו!!כל פעם שאני אומרת משהו או אפילו נושמת לכיוון שלך אתה תופס קריזה,תגיד לי פעם אחת ותמיד למה!!!"
זיו שתק שוב,הוא נשם עמוק מספר פעמים והמשיך לבהות באבנים ובחול,רומיה קמה ואמרה בקול רם כך שכולם ישמעו "אתה יודע מה?!תשאר פה,לבד!!!הרי אתה כ"כ מגעיל לכולם כשמתחשק לך,שאנחנו קצת לא לרמה שלך אתה ישר מתנהג כאילו אנחנו לא קיימים!!"היא נשמה עמוק והתעלמה מהמבט ההמום שלו "כנראה כולם צודקים,אתה באמת צומי!!רק רוצה שנשכנע אותך שתספר לנו,למרות שאין שום דבר באמת!!!" זיו האדים וקם גם הוא מהאדמה "חתיכת מטומטמת!!" הוא צעק ודחף אותה אחורה "תסתמי את הפה שלך,את לא מבינה כלום!!!"
" אני לא מבינה כלום?!?!!" היא אמרה וזיו צעק שתפסיק , הוא הסתובב והלך קצת,בלי לשים לב שהוא כבר לא עומד על האדמה.
הוא נופל אל התהום.