להמשיך הלאה – פרק 11

" מור תקשיב ..
אני ממש אבל ממש מצטערת על אותו יום שהתפרצתי עלייך ככה .. זה באמת לא מתאים לי ,
ממש סליחה אני יודעת שלא התכוונת לזה ככה , מקווה שתסלח לי , מיטל "
שלחתי למור , אחרי מחשבה ארוכה . אני שונאת לבקש סליחה דרך מסך , אתה בחיים לא תוכל לראות את ההבעה שלו , אם הוא סולח מברירה או מרצון , וגם ככה זה הכי אמיתי , לא יודעת איך להסביר את זה …
" הדריי מה קורה ? " שלחתי להדר , לפחות נתחיל במשהו .
הייתי מתנצלת גם בפני ליעד .. אבל אין לי את המספר שלו , וגם ככה זה לא אכפת לו .
" הכול בסדר " ענה מור , שקרן , הוא כועס עליי , אני לא רוצה לריב אותו אבל יש לי שני עקרונות , אחד זה שקרים , והשני זה שקרים .
שונאת שמשקרים עליי , מרמים אותי , או עובדים עליי , אני יכולה למות מדברים כאלה , זה הדבר הכי כואב שיש .
" למה אתה משקר שלי ? " שלחתי ולא הבנתי מאיפה הגיע האומץ .
" מי משקר " שלח לאחר שניות בודדות .
" אתה . אם אתה לא רוצה לדבר אז בסדר " עניתי בעצבים .
" מיטל אין לי סבלנות ביי "
מה נסגר עם הילד הזה ?! כמו ילדה מי ישמע מה כבר אמרתי לו אותו יום ..
וזהו הסבלנות נגמרה לי , לא רוצה לסלוח , לא צריך , עוד אחד שישנא אותי , זה לא יעשה לי כלום .

על מי אני עובדת ? ממש כואב לי שככה הוא הגיב .
והנה הבכי ממשיך .

" מה קורה אהובתיי הכול בסדר ? " שלחה הדר .
" כן תודה אהובתי , סתם היה משהו משפחתי " שלחתי מהר . אמרתי כבר שאני שונאת לשקר ?
" רוצה לספר לי ? "
" לא תודה "
" טווב כשתרצי אני כאן .
ואת חייבת לי יציאה על אתמול , בואי ניפגש היום אל תהיי כבדהה "
שלחה לי הדר וזה מה שאני אוהבת בה , היא קלילה כזאת , לא לוחצת .
ואני צריכה להשתחרר קצת , למה שאני לא ייצא ?
" מתאים לי , לאיפה את רוצה ? "
" יופייי ,תקשיביי היום יושבים אצלייי , אח שלי וחברים שלו ואני גם הזמנתייי בואיי ":
" מצויןןן מתיי ? "
" 9 , 9 וחצי ככה , אני מחכה לך שלא תעזי להבריז לי "
" חחח טוב חיים נדבר "
אני יחזור לישון איזה שעה , אין מה לעשות אני חולת שינה , ואז אני יילך להתקלח .

" מיטל כבר שמונה , את רוצה לקום ? " שמעתי את אמא קוראת לי מהקומה למטה .
שייט כבר שמונה ?! כמה שעות אני ישנה ?!
ירדתי למטה והלכתי לכיוון אמא .
"וואי כמה ישנתי " , אמרתי תוך כדי שאני מכינה לי שוקו .
" כן , שמתי לב " אמרה בחיוך .
" ליאל ? " אמרתי בדאגה .
" בדרך לפה , הוא היה בפעילות בבית ספר . "
" וואי נבהלתי " אמרתי בהקלה .
" אמא תקשיבי , אני יוצאת היום לחברה יושבים אצלה כמה ילדים "
" טוב מתוקה שלי תיהני " אמרה תוך כדי שהיא שוטפת כלים .
" לכי להתארגן נו את לא תספיקי " אמרה אמא בחיוך .
" מצאת לך למי להגיד את זה .. " אמרתי מגחכת , ועולה לכיוון המקלחת .

שמונה וחצי ?!
" זמנים זה לא הצד החזק שליי " ממלמלת לעצמי תוך כדי שאני יוצאת מהמקלחת , עטופה במגבת נכנסת בדלת לחדרי , רואה את לירון יושב רגוע כמו תמיד על המיטה שלי ,
והולכת להשים קרם גוף .
שנייה , אמרתי לירון ?
"מההההה ?! מה אתה עושה פה " אמרתי בצרחה , תוך כדי שאני מתנפלת עליו בחיבוק .
" גם אני התגעגעתי אלייך " אמר בצחוק המתגלגל שלו .
" נוו תענה " אמרתי אחרי שאני מתיישבת , ומסתכלת עליו .
" כולה שבוע לא ראית אותי מה התרגשת " אמר מגחך .
" בכל זאת אחי הגדול " אמרתי בחיוך רחב , תוך כדי שאני מבלגנת את השיער המהמם שלו ,הוא מת על זה שאני אומרת את זה .
" את צדקת , אני לא יכול בלעדייך " אמר בציניות .
" נו ועכשיו ברצינות " אמרתי בחיוך .
" העיפו אותי " אמר בלית ברירה . סימנתי לו שימשיך עם מבט קשוח .
" אני יספר לך בהזדמנות , לא רוצה לבאס אותך "
תמיד הייתי האחראית מבינינו , זאת שלומדת , לא עושה בעיות , אולי חוצפנית ומדברת שלא צריך , אבל אני תמיד צריכה לרצות את את ההורים , שרוצים להיות גאים לפחות במישהו .
לירון לא אוהב ללמוד , " אין לי כוח לזה " כמו שהוא אומר תמיד , ויש את ליאל שאף פעם לא יוכל ללמוד או להוציא בגרות … אז מה נשאר ? אני . ואני לא יכולה לסרב להם , הם סבלו כל כך הרבה בחיים האלה , ואני לא חכמה ברגיל , אני חרשנית כי אין ברירה .
" אז אתה עובר ללמוד איתי ? " שאלתי בחצי חיוך .
" כן מה לא טוב ? " שאל בכיווץ גבות .
" מה פתאום , זה מצוין " אמרתי , מחבקת אותו .
" מה ליאל בדרך , ולאיפה את גברת הולכת ? " אמר בחיוך המדהים שלו , תמיד אמרו שאנחנו דומים , חוץ מבאופי , הוא יותר " קליל " ואני יותר " כבדה "
אבל ביופי אותו דבר , אותו צבע שיער אותו עיניים אותו מבנה פנים , הכול .
" יוצאת לבית של חברה , יושבים שם " אמרתי משפילה ראש .
" וואי אני לא מאמין , מיטל פרץ יוצאת מהבית ?! " אמר בהלם .
" די שקט " אמרתי דוחפת אותו בחזרה למיטה .
" האמת גם אני יוצא , אבל לבית של מישהו שהכרתי מאיזה מסיבה ואמרתי לו שאני עובר לפה , אז הוא אמר לי לבוא לשם " אמר במהרה .
" האמת הוא לומד בבית ספר שלך "
" מי ? " שאלתי סקרנית .
" גיא כהן , מכירה ? " אמר והייתי בשוק .
" מה ? אתה רציני ? גם אני הולכת לשם " אמרתי בהלם .
" מה ? ישקרנית אמרת לחברה " אמר בחיוך ממזרי .
" לאחותו יאהבל " אמרתי מגחכת .
" כוסית לפחות ? " שאל בסקרנות .
" שתוק כבר .
אבל לא יודעת .. אני לא מכירה שם אף אחד .. אני יילך ? "
אני עדיין לא יודעת מה לעשות …
" מה את סתומה ? את יודעת שאני שם " אמר כמובן מאליו .
" כן אבל מה אני יידבק אלייך ? "
אמרתי בעצב .
" די נו גם אני לא מכיר שם אף אחד , נכיר יחדיוו " אמר צוחק .
" תהיי קלילה תפסיקי להיות רצינית " אמר פורע את שיערי ומושך אותי אליו .
" עזוב תשיער יטמבל " צעקתי עליו .
" אז נלך ביחד ? " אמר תוך כדי שמשתחרר ממני בצחוק .
" ברור " אמרתי בחיוך .
" טוב אז תתארגני מהר אני מתקלח , בוחר מה ללבוש ונצא "
אמר ומתקדם לחדר שלו .
" מהר עאלק .. שנה הבאה נצא מפה .. " מלמלתי ..
" שמעתי אותך " צעק לי לירון .
" יופי לך " צעקתי בחזרה . איזה שמיעה יש לילד הזה …

" מוכנה " צעקתי ללירון תוך כדי שאני מסדרת את השיער , ואת הגינס הקצר מותחת קצת למטה , מנערת את החולצה השחורה של קאסטרו , בטן אבל לא כל כך ממש קצת .. לא רוצה להיראות זונה .שמתי עקב שחור ממש קטן , בתור אחת ששונאת עקבים , והלכתי לחדר של לירון .
" חתיך שליי " צעקתי ללירון כשאני פותחת את הדלת .
" לדפוק בדלת , שמעת על זה ? " אמר בלחץ תוך כדי שסוגרת את הרוכסן של הגינס .
" אוי יויואי מי ישמע , עד לפני כמה שנים התקלחתי איתך " אמרתי צוחקת .
" לפני 14 , 15 שנה , אבל בכל זאת " מלמלתי עדיין צוחקת .
" כן , משום מה אני מנסה להדחיק תזכרונות האלה " אמר תוך כדי שדוחף אותי מהדלת .
" די לדחוף נו " צעקתי על לירון תוך כדי שדוחף אותי מהדלת .
" ביי אמא " צעק לירון ויצאנו החוצה .

" אווף לירון כואב לי הרגל " מתלוננת ללירון אחרי שעברנו את רוב הדרך מהדרך .
" סתמי כבר זה הפעם העשירית בשנייה שאת אומרת את זה " אמר בעצבים .
" מה אני יעשה ? שונאת עקבים " אמרתי בכעס .

נקודת מבט מור –
איפה מיטל ? שמעתי את הדר אומרת שהיא באה .
למרות שהיא בטח כועסת עליי .
היא שלחה לי את ההודעה בזמן הכי עצבני שלי .
אחרי שנייה נפתחה הדלת וראיתי את מיטל , עם ילד שנראה בערך בגיל שלי .
" בן זונה " מלמלתי .