להמשיך הלאה – הקדמה

\"מיטל ! מיטל קומי נו כבר שבע וחציי ! \" אומרת אמא כמו כל בוקר .
\" אמא אני כבר ערה תפסיקי לצרוח !\" אמרתי בחצי צעקה , אוף אין לי כוח אני עוד עייפה . הורדתי את השמיכה מגופי במהירות , נכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ,פשטתי את בגדיי ונתתי למים החמים להרגיע אותי , וכמו תמיד המחשבות על ליאל לא יוצאות לי מהראש .
יצאתי בשיא המהירות מהמקלחת , התלבשתי בגינס שחור , חולצה שחורה זקט גינס ארוך ונעלי בובה שחורות .
סידרתי את השרשרת שלא ירדה ממני כבר חמש שנים , הנחתי את עגילי הזהב שלי על האוזניים , התזתי בושם , העברתי מחליק על השיער הארוך שלי בצבע חום בהיר עד המותן , למרות שהוא חלק , הנחתי את התיק צד השחור על כתפי , וירדתי למטה , אל עבר הדלת .
\" נו מיטלי מתרגשת ?\" אמרה לי אמא , בעיניים זוהרות מבכי .
\" די אמא תפסיקי לבכות , הכול בסדר , זה בית ספר חדש, לא סוף העולם יהיה בסדר \" אמרתי בנימה מנחמת . \"מה אני יעשה ?עצוב לי לראות שהילדה הקטנה שלי צריכה לעבור בית ספר בגלל כמה ילדים חסרי רגישות \" אמרה אמא בעיניים בוכות , חיבקתי אותה חזק , וכאב לי לראות אותה בוכה.
\" תקשיבי אני מבטיחה לך ,שאני מרגישה ההפך לגמרי ממה שאת חושבת , אולי זה באמת הזמן להכיר ילדות חדשות ,מורים חדשים , הרי בלאו הכי את יודעת שאני שנאתי את הבית הספר הזה . \" אמרתי , למרות שאני מרגישה ההפך הגמור מזה , אני בלחץ לא נורמלי , פוחדת להכיר ילדים חדשים ובטח שלא שנאתי את הבית ספר הזה , פשוט קורה שלא תמיד מסתדרים עם כולם וצריך לדעת מתי צריך לעזוב ומתי להישאר .
\" אני מקווה . ותקשיבי טוב מיטלי , לא צריך לקחת כל דבר ללב , צריך לדעת גם מתי להבליג , לשתוק ולא לענות לכל דבר . אוי ילדה שלי שיהיה בהצלחה , וצאי כבר את מאחרת \"
אמרה כשדוחפת אותי בעדינות לעבר הדלת . \" חח טוב \" , \"ואיפה ליאל ? \" אמרתי בלחץ .
\" אל תדאגי , אבא כבר לקח אותו . שיהיה לך יום טוב מיטלי , בהצלחה .\" אמרה בחיוך והכניסה תוך כדי את האוכל לתיק שלי . \" בייי מאמא יום טוב גם לך \" אמרתי , ויצאתי סוף סוף מהדלת .
כזה מזל יש לי שהבית ספר הוא עשר דקות הליכה מהבית שלי , הסתכלתי בשעון שבאייפון שלי ראיתי שהשעה כבר חמישה לשמונה ומהר האצתי מהירות .
שמתי תאוזניות והפעלתי שירים , לא הרגשתי איך הזמן עובר וכבר הגעתי לכניסה של בית הספר החדש .