להיות נערה מתבגרת – פרק 3 – יום גיבוש

מהפרק הקודם:

לקראת סוף שנה חילקו לנו מהתיכון פתק שבו היינו צריכים לכתוב שלוש אנשים שהיינו רוצים שיהיו איתנו בכיתה. כשבאתי למלא את הטופס הבנתי שאין לי חברות, לא היה לי את מי לרשום :(. לא ידעתי מה לעשות, לבסוף כתבתי שלוש שמות של בנות שחשבתי שהם חמודות ויהיה לי טוב איתם. ובכל פעם ששאלו אותי במי בחרתי, העברתי נושא, כי לא רציתי שהבנות שבחרתי בהם ידעו את זה :(, אפילו לא סיפרתי את זה לנורית.
בסוף השנה, ביום האחרון, כשכולם בכו .. (כן בכו שאחרי שלוש ימים הייתה הבת – מצווה שלי וכולם ניפגשו בה) כולם בכו ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פשוט לא ידעתי עד שבסוף גם אני בכיתי ורק אחרי איזה חצי שעה הלכתי וחיבקתי את נורית ובכיתי איתה, ואם אני מסתכלת על זה מהצד זה נראה צבועה מאוד!! אבל זה לא היה כך, אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, האם ללכת אליה, אולי זה יגרום לה עוד יותר לבכות, פשוט לא ידעתי מה לעשות…

————————————————————————————————————–
פרק 3:

– חודש לפני כיתה ז' –
אמא שלי: יסמין?
אני: מה אמא?
אמא שלי: קיבלת מיכתב
אני: מאיפה?
אמא שלי: מהתיכון
רצתי מהר לשולחן לקחתי את המכתב וברחתי לחדר, פתחתי אותו וקראתי: "אתם מוזמנים ליום גיבוש בתיכון "מוהרים" – משהוא כזה ..
ישר חשבתי על הקטע שעם מי אני יהיה ומה אני יעשה שם.
שבועיים חשבתי על זה והייתי מוטרדת.
– שבועיים אחר כך –
אבא שלי לקח אותי באוטו לתיכון, הגענו.
אני: ביי, תבוא לאסוף אותי ב12:00, אוהבת :-*
אבא שלי: טוב ביי נסיכה שלי
ניכנסתי לבית הספר, אני רואה בכניסה את כולם עומדים מדברים וצוחקים ביחד. ורק אני עומדת לבד בצד ולא עם כולם :(, כי אף אחד מהם לא היה חבר שלי.
רכזת השכבה, סמדי אמרה במגפון הענק שלה: תלמידי כיתה ז' העתידיים היכנסו לבניין ושבו בכיסאות.
סמדי חילקה אותנו לכיתות, אני הייתי ז'2.
בכיתה, היתיישבנו בצורת ח' (השולחנות), ישבתי מול ילד בשם נתן,הסיתכלתי עליו, הוא הסתכל עלי וחייכנו. חשבתי שהוא חתיך ואפילו הרגשתי סוג של התאהבות ממבט ראשון.
המורה,סוזי עשתה הגרלה של כל השמות של הילדים בכיתה, וכל ילד היה צריך לבחור פתק ומי שיצא לו הוא היה צריך לכתוב לו ברכה לשנה החדשה. ונחשו את מי לי יצא? כן, כן את נתן. השקעתי בקישוט וכתבתי לו "בהצלחה בשנה החדשה".
כשנתתי לו את זה היסתכלתיעליו מקרוב ואיכככככככ הבנתי שהוא כמעט הילד הכי מכוער שראיתי בעולם!! היה בא לי להקיא! שאני? אני? הרגשתי תחושת התאהבות בילד הזה, איך חשבתי לעצמי שהוא חתיך בעעע.
היתה הפסקה ולא היה לי עם מי להיות :( עד שהלכתי להיות עם בנות שהיו איתי ביסודי (בנינו לא ממש אהבתי אותם) הן היו ארבע בנות: כרמית, ענת, לימור וירדן.
היום המתיש והמעצבן הזה נגמר!! (סוף סוף).
הגעתי הבייתה ניכנסתי לבריכה שלי והיתנקתי מכל המחשבות המציקות של מה יהיה לי ביום הראשון לבית ספר …

המשך יבוא…..