להיות חופשיה
לפעמים אני חושבת שהכל יהייה טוב, שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו… שיש כזה דבר סוף טוב , שבסוף אני יזכה לחיים טובים כמו של כל נערה רגילה… לפעמים אני חושבת שחלומות מתגשמים, שאולי כמו באגדות הטוב ינצח.
כל כך הרבה מחשבות רצות לי בראש כשאני בחוף הים, בגלל זה אני כל כך אוהבת את המקום הזה. הרעש של הגלים שמתנפצים להם על החול, הצבע הכחול ירוק שלו… השקט שלו.
אני מעבירה את אצבעותי על החול הרך ונושמת בכבדות. חושבת על היום שעבר עליי. הוא צרח עליי ואני כהרגלי קפאתי במקום ולא יכולתי להגיד מילה…
כל הגוף שלי כואב , אני מעבירה את ידי על מצחי ומרגישה את החבורות. אני חושבת שזה נהייה רציני יותר מפעם לפעם.
אני מסתכלת על השעון שעל ידי, שעון מזהב טהור שסבתי קנתה לי ליום ההולדת ה-12 שלי. השעה כמעט 4 אחר הצהריים, תכף אני יצטרך לחזור שאמי לא תדאג לי. אני מתרוממת מהחול והשמלה הכחולה שלי מתנופפת לה ברוח. אני מפזרת את שיערי ומרגישה את הרוח בפנים, אני פורסת את ידי לרווחה ושואפת האוויר של ים, שואפת את הריח של המלח.
ההרגשה הזאת של החופש, של הביטחון זה משהו שיש לי רק כשאני לבד בים. הרי "חופשי זה לגמרי לבד" לא? המשפט הכי צודק ששמעתי מימי, רק כשאתה לגמרי לבד אתה לא צריך לפחד ממה שיחשבו עלייך, אתה לא צריך להסתתר ואתה יכול להיות עצמך בלי מסכות, אתה יכול להיות חופשיי…
אני מתחילה ללכת לכיוון הבית שלי, עולה במעלה דיונות, והחול מחמם את כפות רגליי. אני הולכת באיטיות, אני לא רוצה לחזור הביתה, לא כשהוא שם. אבל כמובן שבסוף אני מגיעה. אני פותחת את הדלת בזהירות ומולי אחי הקטן יונתן כשפניו אדומות ומלאות בדמעות.
תגובות (2)
אהבתייייי
תמשיכיייי
המשכתי :)