לגעת במחשבה – פרק 2 –

פרק 2

"הי, את הנערה החדשה, נכון?" אחד הנערים התקרב אליי.
"כן" עניתי ולקחתי עוד טוסט.
"ברוכה הבאה לתיכון שלנו" הוא קרא וחייך.
כל אחת אחרת הייתה מתמוססת מהחיוך הזה אבל אני רק משכתי בכתפיי והתיישבתי באחד השולחנות.

"אהממ…" שמעתי קול מימיני "כרגע התיישבת בשולחן הלא נכון"
הפנתי את מבטי ימינה וראיתי נערה בלונדינית עם מבט מתנשא.
"או, אני מצטערת, סידורי הישיבה לא הגיעו אליי" אמרתי בקול לגלגני והמשכתי לאכול.
הרגשתי שכל הבנות בשולחן מסתכלות עליי. אפשר לחשוב.
"אני בקי, והן לוטם, שירן ומאי" הבלונדה חייכה חיוך נעים.
היי, גם לה קוראים מאי? הבטתי בנערה עם שיער שחור חלק, ממש כמוני.
"אז פתאום אני כן בשולחן הנכון?" המשכתי ללגלג.
"לא, אבל אני אטפל בזה." החיוך הנעים הפך מרוגז "אז… איך קוראים לך?"
"מעיין," נאנחתי
"יופי… מעיין, תהני מהארוחה שלך" היא חייכה את אותו חיוך מרוגז.
גלגלתי עיניים וסקרתי את הרביעייה, בקי לבנה עם שיער בלונד גלי, לוטם מוקה עם שיער חום מתולתל, שירן שחומה עם שיער חום וגולש ומאי לבנה עם שיער שחור וחלק מאוד. שילוב מוזר.
אף אחת מהן לא נראית דומה לנערה שהייתי צריכה למצוא. עצמתי את העיניים והתרכזתי, הרגשתי את האנרגיה שלה, אבל בקושי. או שהיא רחוקה מכאן או שהיא מוסוות ממש טוב. פקחתי עיניים בבת אחת. הגיע הזמן להתחיל במשימה.

***

סוכן A: "דווחי!"

סוכנת B: "אין חדש, לא מצאתי אותה עדיין"

סוכן A: "כדאי מאוד שתמצאי…"

סוכנת B: "אני אמצא"

דממה מתוחה.

סוכן A: "הרגשת אותה?"

סוכנת B: "כן. היא חזקה,"

סוכן A: "לא יותר ממך, נכון?"

סוכנת B: "אמממ…"

סוכן A: "את הסוכנת המוצלחת ביותר שלנו, היא לא חזקה יותר ממך!"

סוכנת B: "בטיפול, לא סתם התאמנתי 300 שנה"

סוכן A: "טוב מאוד, וזכרי אני רוצה אותה חיה או מתה"

סוכנת B: "אתה יכול לסמוך עליי…"