לב הצפון | פרק 5
"החלטה שלי היא…" אמרה נוי בדרמטיות
"כן? אני שומע" אוראל כבר לא הצליח להחזיק את עצמו, הלב שלו עמד להתפוצץ מהמתח!
"אני לא מגיעה לפנימייה! מצטערת" כל הסיוטים של אוראל התגשמו בבת אחת.
"אבל למה? את אמרת שאת צריכה קצת שקט נפשי, המקום מאד יכול להועיל לך.." ניסה לשכנע אותה במיוחד כשההיא הסתכלה עליו במבט של אני לא מאמינה שהילדה הגחמנית הזאת הורסת לי את התוכניות.
"אני באמת לא יכולה לעזוב את אבא שלי..באמת שאני מצטערת!" אמרה בהתנצלות וניתקה.
"מה היא אמרה?" שאלה בשוויון נפש מדומה.
"היא לא באה" אוראל ידע מה הולך לקרות עכשיו..והוא חיכה , הכל אבוד!
_______________________________________________________________________________
המטוס נחת בשדה התעופה הברזילאי 'סוקרה' , בעוד שרית חושבת איך היא תגיע לאבא שלה, היא יוצאת מהטרמינל מלא הנוסעים וראתה אותו מולה.
היא רצה אליו במהירות.
"אבאאאאא" צעקה
הוא בקושי חייך, הייתה לידו מישהי צעירה, כמעט בת גילה, אולי קצת יותר גדולה.
"למה?" שאל באדישות
שרית לא הבינה , מה הוא לא שמח לראות אותה?
"מה.."
"אל תשחקי תמימה, הנה זה הכרטיס חזרה שלך לישראל" הושיט מולה כרטיס טיסה
"אבל..אני באתי אליך, להיות…לבקר…" עמדו לה דמעות בעיניים, אבל היא לא יכלה להוציא אותם החוצה ליד אנשים, תמיד זה היה כך.
"אני עסוק מאד! אין לי זמן לשטויות שלך ילדה..אין לך מה לחפש אצלי!!!" אמר בקרירות מוחלטת.
"אבל כל המכתבים..והתמונות…" נחנקה…
"זה כדי להשתיק את אמא שלך שחפרה לי להתייחס אליך!" בום, שרית קיבלה את המקלחת הצוננת שלה להיום, כל הצעקות שצעקה לה שטוב לה עם אבא יותר ושהיא רוצה לנסוע לברזיל, כל מה שהטיחה באמה והיא שתקה ושתקה.. ולא סיפרה מה היא עושה כדי שהאבא האכזרי שלה יתייחס לבת שלו
"אתה יודע מה , אני מצטערת על זה שאתה אבא שלי" אמרה וירקה בפניו, והתחילה לרוץ לכיוון ממנו היא באה, היא עוד שמעה אותו צועק מאחוריה וכבר לא היה אכפת לה, היא חוזרת לארץ, היא חוזרת לאמא האוהבת שלה , והפעם היא תאהב אותה בחזרה.
_______________________________________________________________________________________
"אתה שומע, אוראל הצליח להשיג לך את המלגה שרצית.." אמר דני לאלון בשמחה, הוא שמח שיש לו חבר כמוהו שלמרות שהוא לא מספר לו על הצרות שלו אלון מרגיש בהם , ותומך בו, ולחשוב שהוא יבוא איתו לפנימייה.
"אחי, אני גם הייתי מוכן לשלם כסף על הפנימייה העיקר לבוא איתך!!" חייך אליו
"תודה , אתה יודע כבר כמה אני מעריך אותך?" שאל דני בחיוך
" כן…כן.. " ביטל במהירות, אלון לא מסוגל לשמוע מחמאה אחת! הוא מפרש את הכל כחולשה..
"איך ליז הגיבה" שאל אלון
"אחח" דני נאנח מעומק ליבו, אתמול לא היה קל בכלל "נפרדנו..זה היה קשה.." דני הצטער שליז לא תבוא איתו גם, אבל הוא לא יכול לסחוב לצרות שלו את כל האנשים שהוא מכיר!
"טוב!! עזוב את זה..מתי הולכים? אני כבר מת להתחיל..רגע עוד לא אמרת לי באיזה מגמה אנחנו?" אמר אלון בשמחה מעושה , העיקר שדני ישכח קצת מליז זה יעשה לו טוב!
"מתחילים עוד יומיים..המגמה שלנו היא מוסיקה" הפטיר דני באדישות
אלון נחנק…"מה?!" שאל -צעק
"מה מפריע לך? הרי אתה במילא לא אוהב ללמוד, שם לא לומדים טוב?" אמר דני..
אך אלון פחד! הוא לא יוכל לגלות את הכשרון הנסתר שלו לכולם..זה בינו לבין עצמו, אחרת יחשבו שהוא חלש. למרות שהנגינה על הקלרינט בלילה כשאף אחד לא שומע, עושה לו טוב , הוא אף פעם לא סיפר את זה לדני! ודני מצדו חושב שהוא יודע על אלון הכל!
אלון פחד..שיגלו את זה.. לאבד את החברות עם דני! למה דווקא מוסיקה?!?!
תגובות (2)
האבה זבל שונאת אותו שימות ותמשיכי
אבא*