לב הצפון | פרק 3
אוראל התקדם לעברה במהירות מטורפת, הוא לא יכל היה לחשוב מה הוא יאמר לה ..אך היה לו הרבה מה להגיד.
"אוראל" היא אמרה בקול הארסי שלה "אני החזרתי אותך לפה!" קבעה עובדה
הוא היה בהלם לא יכל לדבר.."למה?" רק שאל בחששות..
"כדי שתמשיך את מה שהפסקת.." אמרה והביטה בו במבט עמוק ומלא משמעות, והלכה לה משם.
אוראל נשאר על מקומו עומד, הוא לא רוצה להמשיך בזה, אך הוא יודע מה יהיו התוצאות אם יסרב, הוא יאבד הכל!
היא החזירה אותו, הוא לא מאמין לכך..
הוא נכנס למנהל מר גרשום בצעד הססני.
"שב..שב" אמר המנהל בחיוך מעושה..
אוראל היה בשיחה הזאת, וגם לא היה בה.. הוא לא בדיוק הקשיב למנהל רק הנהן שהיה צריך! הוא חוזר ללב הצפון, חוזר בלב כבד!!
הוא יצא מהחדר של המנהל וכשהוא ראה את רועי הוא נרגע קצת..
"רועי!!" קרא-צעק לעברו
רועי הסתובב ורץ אליו במהירות
"המורה, אני פחדתי כל כך שלא תיהיה פה בשנה האחרונה של הלימודים! במיוחד שאני ומאיה נשארנו היחידים במגמה שלך!"
היה מאד קשה להתקבל למגמה למוזיקה , הילדים עברו מבחנים מפרכים עד שנכנסו לבפנים! ולא סתם..היה לכך סיבה מיוחדת, ורק רועי ומאיה ידעו אותה, כי כל שאר הילדים סיימו את התיכון, ושכחו את הכל בנסיבות מאד מוזרות וכבר 3 שנים לא נכנס אף אחד למגמה, רועי ומאיה היו האחרונים!
"אני פה! אתה יודע שהמנהל לא יכול בלעדיי נכון" אמר אוראל בחיוך, ובלב כבד!
רועי חייך אליו בחזרה "אני יודע!! אני שמח שחזרת" הם לחצו ידיים בחמימות כאשר שמעו צעקה ענקית מאחוריהם.
"המורררררררררררררררררררהההההההההההההההההההההההההההה"
הם הסתובבו בדיוק בשנייה שמאיה התנפלה עליו בחיבוק..
"כן כן , אני פה , רק אל תחנקי אותו" אמר בהומור.
מאיה הובכה קצת היא עזבה אותו "סליחה , אני התלהבתי שהחזירו אותך".
"שלום" אמר רועי ..
"אהה רועי, אתה גם פה, שלום" אמרה ביובש.
מאז שרועי סירב לצאת איתה מאיה בקושי מתייחסת אליו, הוא לא רצה שהידידות ששררה ביניהם תהרס, אך מאיה הרסה אותו במו ידיה. ועכשיו הם רק שניהם במגמה, מה הוא יעשה?! היה קשה לו שבן עזב, הוא היה כמו אח גדול שלו, הוא היה מעליו בשנה, ועזר לו בהכל!
רועי לא האמין שהשנה דווקא יכנסו חדשים אחרי 3 שנים שכבר לא היו חדשים במגמה.
הטלפון צלצל ," שנייה זה שלי" אמר אוראל והתרחק מהם במהירות!
"הלו"
"אוראל? זה דני! אני צריך לדבר.."
"דני!! מתי אתה מגיע כבר?"
"אמ.. זהו בדיוק על זה אני צריך לדבר.."
"מה התחרטת?! אתה כבר לא רוצה לנצל את הכשרונות שלך?"
"לא..פשוט יש לי שאלה.."
"תשאל הכל בסדר.."
"יש לי חבר, קוראים לו אלון , הוא …הוא יכול להצטרף?"
אוראל היסס איך הוא יגיד לדני שבחרו אותם מראש?
"אמ.. הוא יכול לעמוד בהוצאות הפנימיה?"
"לא כל כך , אני רוצה לדעת אם יש עוד מלגה.." שאל אלון
"כמה הוא חשוב לך?"
"אני לא מגיע בלעדיו"
"ככה.."
"כן"
"טוב אז אני יסדר לך משהו" אמר אוראל , הם נפרדו והוא ניתק
הוא כבר יעוף בוודאי בבחינות! אף אחד שלא נבחר לא יכול לעבור את הבחינות האלו! זה מה שקרה לכל הילדים שעפו מהבחינות!
_______________________________________________________________________
שרית ישבה בשדה תעופה לבדה..
היא לא ידעה למה התחושה שלה רעה, אבל התחושה שלה הייתה כזו
הרי סוף סוף היא מגשימה את חלום חייה, מה קורה לה?!
היא קנתה כרטיס לברזיל, הטיסה אמורה לצאת בעוד חצי שעה.. הנה כבר קוראים לנוסעים לעלות למטוס.
היא התקדמה בלב כבד בטור הנוסעים.
וכשהמחשבות שלה צפות נזכרה באמא שלה, באבא שלה, בתקופה שהם היו ביחד, וגם אחר כך שהם התגרשו, עד היום היא לא הבינה למה זה קרה, למה דווקא לה.
היא התיישבה במושב שהדיילת הובילה אותה אליו, מה היא עושה? היא עוזבת את הארץ?
חיוך עלה לה על הפנים!
כן, הנה היא עוזבת .. סוף סוף היא מגשימה את החלום שלה!
המטוס התחיל להמריא, ואתו גם שרית המריאה, היא בדרך לאבא שלה…
ומצדו השני של הגלובוס המריא מטוס לכיוון ההפוך..
____________________________________________________________________________
"מוניק את יכולה להפסיק להיות בדיכאון?" שאל אביה בתרעומת
מוניק לא ענתה, היא כבר החליטה להעניש את ההורים שלה על כך שהם הכריחו אותה לעזוב הכל.
לא יהיה לה פסנתר, לא יהיה לה חברות , לא יהיה לה ז'אן.
איך היא נפרדה ממנו, זה כאב לה! זה כאב לו.. הוא בכה! היא לא יכלה לעמוד בכך היא ברחה משם כל עוד נפשה בה.
היא לא תאהב יותר בחיים בזה היא הייתה בטוחה
ואת מה שהיא הכי שונאת עכשיו זה את ההורים שלה.
היא רוצה להתנקם בהם, הם הרסו לה את החיים! היא חייבת להתנקם בהם.. אבל איך..?
הם נחתו בשדה התעופה בלוד..והתקדמו כבר לעבר היציאה לאחר כל הבדיקות.
כולם מדברים עברית, היא מבינה פה ושם, באשמת הוריה שהכריחו אותה לקחת קורס עברית לפני שעולים לארץ.
המקום הזה עושה לה כאב ראש, היא רוצה את צרפת. דמעות עמדו לה בעיניים, אבל היא לא תבכה ליד ההורים שלה, היא לא תיהיה חלשה.
"תכנסי מוניק תראי איזה בית יפה" הם נכנסו לבית מדהים בהרצליה, עם נוף יפיפה..
אך את מוניק זה לא עניין.
"בואי נעלה למעלה , שם החדר שלך.." הם הראו לה את החדר שלה, היא ראתה אותו נכנסה וטרקה אחריה את הדלת.
"כמה טוב להיות לבד…" אמרה לעצמה בחיוך, היא ידעה שהיא מכאיבה להורים שלה וזה שימח אותה!
החדר היה מדהים.. מיטה זוגית באמצע החדר עם מצעים של מגדל אייפל, 'ממש אירוני' חשבה לעצמה. החלון שלה גם השקיף על הנוף היפיפה.. וטאבלט….יש!! היא רצתה לצעוק אבל עצרה את עצמה..
היא הדליקה אותו במהרה, היא תדבר עם ז'אן!
אבל לאכזבתה הכל היה בעברית..לא היה לה כוח לפענח כל מילה, היא כיבתה אותו בחזרה.
והרימה אותו מהמדף, מתחתיו היא ראתה פרוספקט:
'פנימיית לב הצפון, פנימייה יוקרתית בצפון' היא פתחה אותו וקראה על הפנימייה, ואז הבריק בה הרעיון בבת אחת..
היא כבר יודעת איך להעניש את ההורים שלה..
תגובות (0)