לב הצפון | פרק 15
היא דיברה ונאמה על הבמה על חשיבות המוזיקה והכל..
אבל מוניק כבר לא הקשיבה לאף מילה שלה, היא חייבת לגלות למה האישה הזאת הביאה אותה לישראל..היא זוכרת אותה מימי הילדות שלה, מגיעה לבית ההורים שלה, מדברת איתם! מראה להם תמונות של הארץ!
באשמתה ההורים שלה רצו לבוא לארץ הזאת, שמוניק כל כך שונאת!! היא תנקום בהם ובה! היא תתפוס שני ציפורים במכה אחת!
אינה ירדה מהבמה וסימנה לאוראל עם העיניים לגמור את זה מהר, כי יש לה עיסוקים יותר חשובים, והם עוד רוצים ללכת היום לנוי לראות מה שלומה..לא שבאמת אכפת לה משלום נוי, פשוט אכפת לה שהתוכניות שלה לא יהרסו.
אוראל עלה על הבמה עם חיוך גדול, 'אני רק מקווה שלא שמים לב שהחיוך מזויף' חשב לעצמו בעצב..הוא באמת דאג לנוי..האם היא תקום אי פעם מהתרדמת שנפלה עליה? זה אומר שדני באמת מסוכן! והוא זלזל בו כל כך בהתחלה..
הוא זוכר את אותו היום שהם גילו אותו..
"אז מה?" הוא צחק על אינה..
"זה מה שגילית" אמר לה בלעג "ילד ששר יפה ונראה כמו ילד טוב ירושלים.."
היא רק גיחכה .
"בוא תראה את הריבוע כשהוא שר, הריבוע היה בידיה של אינה והוא ראה את השריפה הגדולה שדני גרם!! אבל זה רק אש, מאיה תוכל לצנן את זה בעזרת כח המים שלה בשניות!
אבל עם נוי לא הצליחה לכבות את השריפה אז מי כן יכול? שאל את עצמו שוב ושוב?
אפילו נוי נכוותה…ועכשיו היא בתרדמת, הרי עליה הם בנו את רוב התוכנית שלהם!
"היום אנחנו נקבל למגמה ילדים חדשים" אמר אוראל, כשבאולם עבר לחש מופתע.
"ילדים חדשים".
"אני לא מאמין".
"איך זה יכול להיות".
רועי רק הרים את ראשו לחפש את מאיה, אך זאת נעלמה מהאופק בעקבות הנפילה..הוא ידע זאת הייתה לו תחושה לגבי הילדים החדשים שהם היו איתם אתמול! הם לא רגילים..הם כמותם!! רק שהם עדיין לא יודעים את זה..
"אתם מוזמנים לעלות על הבמה ולקבל את תווית מגמת מוסיקה שתצטרכו לענוד בכל שיעור ושיעור!! כי אחרת לא תהיה לכם כניסה לכיתה, נתחיל בהקראת השמות.." אמר כאשר האולם כולו שתק במתח ובחרדה, הרבה ילדים זאת הייתה מגמת חייהם!! במיוחד התלמידים הרבים של כיתה ט' , מהם אף אחד לא יתקבל השנה, אוראל כבר ידע! השנה כולם תלמידי השנה האחרונה!! מה הם כבר יעשו איתם שנה אחת ? תהה אוראל לא פעם!!
אבל כשאינה מחליטה אין מה לעשות..
"מוניק תדריאן…" כולם שאגו ומחאו כפיים, היא כבר לא התרגשה, היא עלתה בקרירות לבמה ורק הביטה במבט משטמה באינה שהייתה מולה כאשר הצמידו לה את התווית לחולצה. אינה רק חייכה את החיול השלו והשטני שלה! מוניק ראתה את זה..
"שרית גבאי…" שרית חייכה ועלתה על הבמה…וקיבלה גם היא את התווית.
"אלון אור…" אף אחד לא קם..איפה נגן הקלרינט זעמה אינה בליבה..אוראל קרא לו שוב ושוב..
שקט שרר באולם..
רועי חיפש אותו בעיניו, איפה אלון נעלם?! איפה הוא הלך לחפש את דני?
__________________________________________________________
השמש קפחה על ראשו!! 'חם לי' המחשבה הראשונה שהייתה לו בראש!
הוא התעורר כולו מזיע מחום השמש הקופחת כשהוא ישן על הרצפה הקשיחה ליד בקתה מתיישנת בתוך יער עבות.
"זה בטוח חלום!!" אמר לעצמו אלון שעדיין היה שקוע בשרעפי השינה..
בבת אחת הכל חזר אליו!! דני!! אני חייב למצוא אותך..
הוא קפץ על רגליו במהירות!! הוא עמד ליד החלון האטום בווילון!
הכל נראה כל כך שונה בחושך מאשר באור יום! החלון היה פתוח, זאת אומרת שהוא יכול לקפוץ פנימה, אבל הוא פחד ממה שיהיה בפנים! למרות שהוא לא שמע שום קולות, אז ריק שם..אבל הוא חייב למצוא רמז לדני..
הוא נכנס מעבר לחלון..
דני התעורר באחת כשהוא שמע את הרעש מכיוון החוץ של העלים היבשים שמתרסקים תחת מרגלות מישהו, וכשראה את הצל מבעד לוילון העבה, הבין שיש שם חלון!!
לפתע הוא ראה מישהו קופץ לחדר מבחוץ, הוא התכונן להעיף משהו על הזר הפתאומי, כשצעקה נפרצה מפיו "אלון" הוא צעק אליו.
"דני?" אלון היה ממש המום הוא לא ציפה למצוא אותו בכזאת קלות אחרי יום האתמול..
"חיפשתי אותך כל היום.. זאת אומרת גם אתמול ממש דאגנו לכם.." אמר לו בדאגה
"מי זה דאגנו..? מי זה לכם" שאל דני
רק עכשיו אלון שם לב שיש מישהי שוכבת על המיטה ..ישנה בשלווה, היא לא שומעת את כל הרעש שהוא עושה?
"זאת נוי?" שאל
"מי סיפר לך " יצא כנגדו דני בחשד..
"חברות שלה אתמול חיפשו אותה באולם, כשאני חיפשתי אותך.. ואחר כך גם הותיקים עזרו לנו, כי הם חיפשו את אוראל..איפה הייתם" דני שתק..הוא לא ידע מה מותר לו לומר ומה לא..
אלון התקרב לנוי לאט, הוא שם לב שהיא אפילו לא מתנועעת..
"מה יש לה?" שאל
דני המשיך לשתוק..
אלון כבר ממש התעצבן הוא התקרב לנוי במהירות וניער אותה "אולי תקומי כבר כולם דואגים לך"
"מה אתה עושה" צרח דני ורץ לעברו, אך נעצר באחת כשהוא שם לב ש…
נוי פתחה עיניים!
________________________________________________________________
"טוב אנחנו נמשיך הלאה..ונברר אחר כך היכן אלון אור.." אמר אוראל בשקט לתוך המיקרופון
"יש עוד שני ילדים שלא נמצאים כאן מסיבות מסוימות, וגם הם התקבלו..ושמותיהם הם.."
"נוי קורן ודני אלמליח" אמר אוראל
מוניק ושרית פתחו עיניים בתדהמה על הבמה, זה לא נעלם מעיני אינה..
רועי חיפש את שרית בעיניו במהירות!! 'ידעתי' אמר לעצמו 'הכל היה קשור אתמול לקבלה של הילדים אבל מה כבר נוי ודני האלו עשו שהם לא פה מעכשיו?' שאל את עצמו.
"אנחנו מזמינים את ותיקי המגמה לעלות על הבמה… רועי דרור ומאיה חפצי ולקבל את פני החדשים" רועי לא ציפה לזה, טוב הוא האחרון שהתקבל הוא שכח את הטקסים האלו שעשו בשבילו, הוא עלה על הבמה כשמאיה עלתה מהצד השני ובעיניה מבט של הבנה.
יופי היא כבר סלחה לו על זה שהוא ישב ליד שרית ומוניק.
הטקס נגמר מהר מאד כשהמון ילדים מאוכזבים יצאו מהאולם..שרית מוניק רועי ומאיה נשארו אחרי שכולם יצאו..
"מה עושים?" שאלה מאיה..היא כיוונה את השאלה לרועי אבל שרית ענתה.
"מה זאת השאלה הזאת?" צעקה עליה " זה ברור שמשהו מוזר מתרחש פה!! איך אוראל יודע שדני ונוי חסרים?"
"ואיפה אלון?" שאלה מוניק בדאגה אמיתית..
"חייבים לחפש אותם!" החליט רועי "יש לי תחושה שאלון הלך לחפש את דני, נראה לי שהוא נכנס ליער..כי דיברתי קצת עם ההוא שהיה איתם בחדר איך קוראים לו?" גירד את הראש כדי להזכר
"אוו כןן שלומי, והוא אמר שדני הלך לשם כמה פעמים לקבל השראה ואולי גם אלון רצה קצת השראה, טוב לא נראה לי שאלון בכיוון הזה אבל הוא בטח הלך לחפש שם את דני.." הם החליטו במהירות שמתארגנים ועוד רבע שעה הולכים ליער..
אך הם לא היחידים שנשארו באולם!
עוד מישהו צוטט להם..והחליט ללכת ליער גם הוא!
תגובות (1)
המשך ומהר