לב הצפון | פרק 13

"איך אני יוצא מהחור הזה עכשיו" שאל דני את עצמו בקול, הוא הקשיב לקול הפנימי שלו שרמז לו בצורה מאד ברורה שהוא לא סתם תקוע פה, ומישהו, או מישהי ליתר דיוק כיוונה את זה.
הוא התבונן בנוי שהייתה שקועה חזק מאד בתרדמת שלה, 'טוב, היא לא תועיל עכשיו' חשב לעצמו.
הוא חזר לשבת על הכסא ליד המיטה, והתחיל להרגיש את הרעב שדוקר אותו בבטן, הוא באמת לא הכניס היום כלום לפה..אבל מה הוא אמור לעשות עכשיו שהוא נעול באיזה חדר, עם מישהי ששוכבת ללא הכרה, ואין לו אפשרות להתקשר לאף אחד?
ואיך זה שאלון לא חיפש אותו עד עכשיו, שאל את עצמו, הוא ממש כעס עליו! העיקר הוא משחק את החבר הטוב שלו, אבל ברגע שדני נעלם הוא שוכח ממנו לגמרי…
טוב גם אם הוא מחפש, חשב דני , הוא לא יוכל למצוא אותו פה..זה היה באמצע היער שנמצא מאחורי הפנימייה, באמת דני התפלא הרי הוא ראה שלטים שמובילים לחדר אחות ליד הבניין של כיתה י', אז למה תקעו אותם בבית מוזנח באמצע היער?
היו לו כל כך הרבה שאלות שהוא לא שם לב לתכונה שקרתה סביב הבית, אנשים באו ונעלמו, הגיעו משום מקום והלכו לשום מקום! אבל דני היה עסוק בעצמו, אם הוא היה טורח להביט לשנייה מהחלון, הוא היה מגלה שיש לו איך לצאת אבל שאולי זה לא כדאי לו כל כך.

________________________________________________________________

"כבר מאוחר.." אמרה שרית תוך כדי פיהוק ארוך.
"הילדה עייפה, אולי תשלחו אותה לישון" עקצה אותה מאיה, אלון צחק
היא הביטה בו במבט שיכל להרוג פיל
"אין לאן לשלוח אותי, החדר שלי זה פה, אולי כבר 10 בלילה ואנחנו יותר מ8 שעות יושבים בלי לעשות כלום, אהה" אמרה לפתע "כן עשינו משהו, שמענו את הגב' מאיה מדברת כל הזמן!! איזה הישג נדיר" חייכה אליה חיוך ציני ונשכבה על המיטה שלה
מאיה עשתה פרצוף חמוץ, והתכוונה לענות אבל רועי עצר אותה "גם אני חושב שמאוחר" אמר
היא התבוננה עליו בתדהמה , מה הוא מצודד בחדשה הזאת?
"נחכה למחר אין מה לעשות, מחר אוראל יגיע כדי לומר את התוצאות של הבחינות שלכם" אמר לעבר החדשים "אז נבוא גם אנחנו לשאול אותו לאן הוא נעלם, ואולי תדעו איפה החברים שלכם"
"הוא צודק" אמר ניקול בהסכמה, אלון הסכים גם, בעל כורחו!
הוא ורועי הלכו לעבר החדר שלהם, והבנות נשארו בחדר והתארגנו לקראת השינה.
"אני ממש דואגת לה" אמר מוניק "יש לי תחושה לא טובה"
מאיה עשתה את עצמה לא מקשיבה, אבל היא הייתה כולה אוזן, מה מוניק הזאת מרגישה, איך יכול להיות שהיא מרגישה ילדה שהיא לא מכירה, הסיטואציה עצמה מזכירה לה משהו מאד מוכר! היא מקווה שזה לא נכון, שלא יבואו עוד ילדים למגמה השנה, היא ציפתה לכבוש את רועי כשהם יהיו לבד! נכון שבן אמר לה שתעזוב אותו כי הוא באמת לא מעוניין לפני שהוא הלך, אבל מי מקשיב לדביל הזה, אין לה מושג למה רועי התחבר אליו.
"טוב..מחר כבר נראה מה לעשות" פיהקה שרית שוב, ונרדמה תוך דקות ספורות

אלון ורועי התקדמו לעבר החדר שלהם, הם נכנסו פנימה בשקט כי שלומי כבר היה רדום!
כל אחד התקדם לעבר המיטה שלו, רועי נרדם תוך שניות, אך אלון לא! הוא יודע שקורה משהו מוזר מאד בפנימייה הזאת, ורועי ומאיה הדגישו לו את זה יותר..הוא ימצא את דני היום, הוא לא יוותר!!
ופתאום עלה לו רעיון בראש..
דני אהב את היער מאחורי הפנימייה, אולי הוא הלך שם לאיבוד, אני אלך אליו!! אמר לעצמו ויצא בשקט ובמהירות מהחדר לכיוון היער שמאחורי הפנימייה.

_________________________________________________________________

אינה כבר איבדה את הסבלנות הם יושבים פה אולי 6 שעות שכל אחד מהנוכחים הדביליים באולם מעלה את ההצעות הדביליות שלו..נמאס לה, היא תשחרר אותם היא כבר תצטרך לחשוב על משהו בעצמה.
היא התבוננה באוראל, הוא היה מרוכז במשהו, כשהמבט בעיניים שלו שידר תובנה חדשה.
יש לו רעיון!! שמחה בליבה..היא חיכתה שהוא יפתח את הפה שלו
אך הוא שתק! היא ראתה את הניצוץ בעיניו כבה..
הוא מפחד ממה שהוא חשב, היא כבר תוציא את זה ממנו כשכולם ילכו היא צריכה לדעת מה הרעיון שלו!! הרי בסופו של דבר הוא הכי יעיל במסדר הזה.
"טוב!!" כמה על רגליה תוך כדי מחיאות כפיים נמרצות!
"כולכם משוחררים להיום! לא תצא מפה תועלת גדולה, תחזרו לעמדות שלכם, ותפקחו עין על כל דבר חדש שקורה בשטח..אני רוצה דיווחים של דברים גדולים, ולא על כל קפיצת לב של מישהו!! מובן אמנון!!" התבוננה לעבר אחד הנוכחים שהאדים לנוכח הצעקה שהקימה עליו! כולם ידעו שהוא מדווח על כל דבר קטן ושטותי רק כדי להשאר במסדר, כי הוא לקראת תעופה מהירה משם.

היא שיחררה את כולם עם תנודת ראש אחת, ובשניות כולם התפזרו והאולם הגדול נשאר ריק, אוראל ברח עם הזרם!! היא ראתה אותו מנסה להחמק.
הוא יודע שהיא רוצה ממנו את הרעיון שלו, גם הוא מכיר אותה די הרבה זמן, אם הוא לא היה כל כך טוב אולי הוא היה ראש המסדר ולא היא! אבל זה המזל שלה שהוא יותר מדי טוב.
הוא לא יוכל להתחמק ממנה לנצח, מחר נותנים תשובות לבחינות, ומתחילים את המשחק האמיתי..והיא כבר תראה אותו שם..ועוד איך תראה …
היא צחקה את הצחוק האכזרי שלה שלא נדם אף פעם!

______________________________________________________________

לאלון לקח זמן ממושך להתנתק מהשומר שלא נתן לו לצאת מהפנימייה בגלל השעה המאוחרת…הוא הערים עליו עם התחבולות המוכרות שלו כדי להבריז מהבית ספר, גם פה זה עבד לבסוף והוא הצליח לצאת.
ועכשיו שהוא עמד לבדו ביער, לא יודע לאן לפנות הוא קצת הצטער שזה הצליח!!
לפתע הוא שמע בליל קולות אנושיים הוא התחבא מהר מאחורי שיח, כשראה שמתקרבים לעברו אנשים.
היו שם קבוצת אנשים בגיל ה-35 ומעלה, ואפילו קצת יותר צעירים, הוא שם לב שהמורה הזה למוזיקה, אוראל נמצא ביניהם! וכולם דיברו על דבר אחד
נוי ודני…