לב הצפון | פרק 12

צעקות נשמעו בחדר מכל עבר, כולם הבינו שמה שעומד מולם הפעם זה מסוכן, הם חיכו כל כך הרבה שנים ואי אפשר פשוט לתת לשני ילדים, להרוס להם את כל התוכניות ובמיוחד אותם!
"מה עושים?"
"חייבים להוציא אותם מהפרוייקט"
"אי אפשר ככה"
בחדר שלטה אנדרלמוסיה אחת גדולה!

"מספיק!!" צרחה אינה על כולם
כולם השתתקו בבת אחת, כי גם אם הם הולכים למות , עדיף למות מה'ריבוע' ולא בידיה של אינה.
"לא סיפרתי לכם את זה כדי שתתנהגו כמו תינוקות קטנים, מה אתם מפחדים למות? לא הספיק לכם כל השנים שחייתם?" צחקה ברשעות.
כולם הביטו בה באימה! ומה היא תעשה עכשיו..?
"אל דאגה! מזלכם שה'ריבוע' שלנו קשור אליי..אחרת לא הייתי יודעת שנוי ודני שם, אחרת..כולכם כבר יודעים אין צורך לפתח את הבלאגן הזה שוב" אמרה במהירות לפני שכולם יתחילו שוב לצעוק מה עושים ואיך.
"אני הבאתי אתכם לפה בשביל מטרה אחרת! והיא שתחשבו במוחות הדבילים שלכם על פתרון, נוי לא מתעוררת , ממילא לקח לנו זמן להביא אותה, כבר שנתיים אנחנו מנסים לדחוף אותה לפה ורק עכשיו הצלחנו, אין לנו עוד זמן לחכות עד שהיא תקום, אם היא תקום…תמצאו פתרון מה עושים!!" ציוותה עליהם, והתיישבה על כסאה בוחנת כל אחד ואחד ומחכה לפתרון שבושש מלהגיע.

אוראל כל כך רצה לצאת מהמקום הזה, לא היה אכפת לו שהוא כמעט מת בגלל דני ונוי הטיפשיים האלה..הוא פשוט כבר רצה למות! זו אינה שלא נתנה לו את האפשרות. היו לה את האיומים הייחודים שלה שגרמו לאדם לחיות גם נגד רצונו.
אבל זה כבר יותר מדי זמן שהוא נמצא במסדר הזה, הוא אפילו את יום הכניסה שלו כבר שכח!
ואין לו כוח לשטויות של הילדים המתבגרים ממגמת המוסיקה, הרי במילא משתמשים בהם וכשהם מגיעים לסוף התיכון הם כבר ממצים את כל כשרונותיהם, ואז זורקים אותם לפח.
נכון שאינה אמרה שהשנה זה שונה! דווקא בשנה האחרונה של התיכון היא רוצה להכניס 4 ילדים חדשים, אהה עכשיו נוסף גם נגן הקלרינט אז 5, אבל במילא הכוחות שלהם לא יחזיקו בסוף התיכון, ומה הם כבר יספיקו לעשות איתם בשנה, זה ממש מיותר.
אבל הכי מתח את הגבול ההרגשה שלו בקשר לנוי, היא יכולה למות! ואת אף אחד פה זה לא מעניין חוץ ממנו? אנשים פה ממש דואגים רק לעצמם! והוא שונא את זה שגם הוא צריך לדאוג לעצמו..כי אם לא, יקרה הגרוע מכל!

______________________________________________________________

אלון הגיע לאולם הגדול וראה שהוא ריק.
"שלומי צדק" אמר לעצמו "איזה טיפשות זו הייתה לבוא לפה, למה שדני ישאר פה?"
הוא שמע צעדים מתקרבים מאחוריו..ולחישה אחת "ואוו זה ההוא שניגן בקלרינט"
הוא חייך לעצמו יופי יש לו כבר מעריצות, האכזבה באה ברגע שהוא סיבב את הפרצוף שלו, וראה את הילדה המעצבנת ההיא מהיום הראשון שהם הגיעו לפה, החיוך נמחק מפניו באחת!
"אוישש..לא מצאנו לאן לבוא, מוניק האולם ריק בואי נחפש אותה במקום אחר.." זרקה לעבר הילדה השנייה שהייתה איתה..והסתובבה.
אך הילדה השנייה לא זזה , היא הביטה על המקום שאלון עמד בתדהמה..
אלון הסתכל על הנעליים שלו לראות שאין שם כלום! הוא לא ראה כלום על עצמו, אבל משהו נצנץ לו בעיניים..הוא הסתכל על הרצפה וראה שם שרשרת זהב שכתוב עליה משהו, הוא הרים את השרשרת מהרצפה וקרא את השם שהיה כתוב שם בקול "נוי…"
"זה השרשרת של נוי" צרחה ניקול באושר..הם כבר קרוב לשלוש שעות מחפשות אותה כדי לבקש ממנה סליחה, לשרית הייתה תחושה קשה שהיא פגעה בה בטעות.
שרית התקרבה למקום במהירות וחטפה את השרשרת מידיו של אלון הנדהם, "אז היא הייתה פה..אבל למה שהיא תשאיר פה את השרשרת שלה?" שאלה.
"אני לא יודעת..זה נראה כאילו השרשרת נקרעה לה, אולי נפלה לה השרשרת.." אמרה מוניק.
"טוב!! חכו רגע" צעק אלון "אני לא מבין גם חברה שלכם נעלמה פתאום כאילו בלעה אותה האדמה" שאל
"כן! מי עוד נעלם?" שאלה מוניק
"חבר שלי, דני..נראה לכם שיש קשר בין המקרים, כי הפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה פה!" שאל אותם
שרית לא ענתה, אז מוניק המשיכה את השיחה "לא יודעת, נוי אמרה שהיא הולכת לחפש את אוראל פה באולם, אז אולי היא ראתה את דני..אבל איפה נחפש אותם עכשיו?"
"אני יודע מה נעשה!!" אורו עיניו של אלון בהבנה "בואו נלך לשאול את אוראל, אולי דני ונוי איתו?" אמר בשמחה..
"בואו???" שאלה שרית בתדהמה.."מי קבע שאנחנו מחפשים יחד?" עמדה מולו בהתרסה גמורה
מוניק משכה אותו בכוח "נוו שרית , אין ברירה את יצרת את המצב הזה שצריכים לחפש את נוי נכון? אולי הוא יעזור לנו..אמ.." מוניק לא ידעה את שמו "אז איך קוראים לך?" שאלה
"אלון.."
"טוב אני מוניק..והאנטיפתית הזו זו שרית.." הצביעה לעבר שרית הנזעמת
"בואו נחפש את אוראל.." אמרה והלכה לכיוון הדלת תוך כדי שהיא מושכת את שרית ואלון בא אחריהם.
_______________________________________________________________

"מאיה!! נו תפתחי לי את הדלת" רועי צרח מעברה השני של הדלת
מאיה ננעלה בחדרה, רועי היה בטוח שהיא שם, הוא התקשר אליה לפלאפון שלה שאין מצב שהוא לא לידה והוא שמע אותו מצלצל בחדר! אבל מאיה לא מוכנה לפתוח לו והוא חייב את עזרתה דחוף.
איך הם יסתדרו עם המשימות שאוראל יפיל עליהם השנה, אם שניהם לבד לא מסתדרים
"מאיה, את לא מבינה משהו מאד מוזר קורה תפתחי כבר…" צעק לעברה..
הוא שמע מאחוריו קולות של ילדים, הוא הסתובב וראה את ההוא מהחדר שלו.
"אוי.." שמע אותו אומר בקול, נו בטח שהוא לא יאהב אותו אחרי שהוא הבהיר לו שהוא לא יתקבל כלל!
שתי הבנות שהיו איתו התקרבו לדלת ופתחו אותו עם מפתח!
יופי לרגע הזה רועי חיכה.
"מאיה למה לא פתחת לי?" אמר כשנכנס לחדר..
"אוו אז קוראים לה מאיה.." אמרה שרית בקול! אף פעם היא לא ידעה לחשוב בלב.."נחמד לדעת איך קוראים לשחצנית.." חייכה אליה
רועי הסתכל עליה בתדהמה, היא דיברה למאיה בצורה שאף אחד לא דיבר אליה בחיים! ומאיה נראתה כאילו היא הולכת להתפוצץ מעצבים!
"אויש שתקי" אמרה לה, לא היה לה כוח להתמודד עם רועי ועם כל החדשים. העיקר שהם ילכו מפה מחר כשיקבלו את התוצאות שהם לא התקבלו.
"מאיה אני צריך לדבר איתך דחוף" אמר לה רועי..היא התעלמה
"את לא מבינה..אוראל לא עונה לי..משהו מאד מוזר קורה אני מרגיש את הלב, את לא הרגשת?" שאל אותה, משהו זז בעיניים שלה..הוא ידע שהיא הרגישה
"נוו..חייבים לפתור את זה אני לא יכול לעמוד בסקרנות טוב?" התחנן אליה.
היא התרככה קצת, בכל זאת זה רועי ואי אפשר לעמוד בפניו.
"טוב..אני גם הרגשתי את הלב.. אבל זה לא קרה מאז הפעם הראשונה, וחשבתי שאני מדמיינת אבל אם גם אתה הרגשת אז משהו מוזר באמת קורה, איפה אוראל" שאלה
"הוא לא עונה.."
"לי הוא יענה" היא התקשרה לאוראל, אבל הוא לא ענה גם לה לתדהמתה הרבה, זה עוד לא קרה לה
השיחה של רועי ומאיה הייתה מאד תמוהה בעיניהם של מוניק אלון ושרית, הם הביטו בהם בתדהמה, מה זה להרגיש את הלב, ומה זה קשור למורה אוראל שבחן אותם? ואולי זה קשור להעלמות שלו ושל נוי ושל דני!
שרית הייתה הראשונה לשאול את מה שכולם חשבו
"אוראל נעלם לכם גם?" שאלה
"זה לא עניינכם.." אמר רועי בפסקנות! אלון שנא אותו יותר מאשר את שרית אבל הוא רצה לראות איך היא תתמודד עם ההשפלה הזו.
"זה כן ענייננו מתוק שלי!" אמרה לו כשהתקרבה אליו באיום. "חברה שלנו וחבר שלו נעלמו" הצביעה לעבר אלון
"ומעניין שזה היה בזמן שחברה שלנו הלכה לחפש את אוראל, אנחנו רוצים להבין איפה הם! ואולי רק אולי שחצנים שלי" דיברה אל רועי ואל מאיה "נוכל לשתף פעולה יחד ולמצוא אותם מובן!!" שרית כבר הייתה ממש קרובה לפנים של רועי, הוא הלך אחורה, מוזר הילדה הראשונה שלא מסתנוורת ממנו.
הוא התבונן במאיה ולשניהם היה מבט של הסכמה
"טוב" אמרה מאיה "בואו נחשוב יחד איפה שלושתם יכולים להיות, אם שלושתם בכלל ביחד, וזה לא סתם צירוף מקרים שהם נעלמו באותו זמן"
מוניק ושרית ישבו על המיטה של מוניק, אלון ישב על המיטה של שרית יחד עם רועי ומאיה עמדה והלכה מצד לצד בנסיון לחשוב על כיוון.
היא התיישבה לבסוף על המיטה ליד שרית ביאוש "אין לי מושג מה הקשר של שלושתם, אולי תספרו קצת עליהם וננסה לחשוב"
שרית ומוניק אמרו שהם לא יודעות משהו על נוי כי היא חדשה, הם רק סיפרו מה שהיה בחדר ושנראה להם שהם פגעו בה ולכן הלכו לבקש ממנה סליחה, בזמן שחשבו שהיא עם אוראל כי לשם היא אמרה שהיא הולכת.
אלון סיפר שדני הוא חבר טוב שלו, ושהוא נראה מוזר מאד לפני שהגיע לפה והתנהג מוזר מהרגע שהגיע לפה. ונעלם היום לאחר הבחינות, אז הוא גם הלך לחפש אותו באולם וראה שם את מוניק ושרית, ואת השרשרת של נוי, מה שמוכיח שהיא כן הייתה באולם, כי לטענת מוניק השרשרת הייתה עליה אחרי הבחינות כשהיא באה לחדר..
"אז אתה אומר שדני התנהג מוזר לפני שהוא נכנס לפה?" שאל רועי, והוא ומאיה הגניבו מבטים, מה יכול להיות שהולכים לקבל את דני הזה למגמה!! אין סיכוי, ביטל זאת מיד רועי בליבו, הוא ומאיה היו האחרונים!
אבל מה יעשו אוראל וחבריו שנה הבאה כשלא יהיה להם עוד אנשים? זאת באמת הייתה שאלה.
"ניסית להתקשר אליו" שאלה מאיה את אלון
"למי..?" אלון בהה בתקרה, ולא היה מוכן לשאלה בעליל.
"למי, דביל!! לחבר שלך דני.." צרחה עליו
"ברור!! " אמר לה בידענות "מה נראה לך שאני טיפש?" שאל שאלה רטורית, שלשרית מאד היה חשק לענות עליה אבל זה לא היה הזמן ולא המקום
"תנסה עוד פעם" אמרה לו מאיה בסרקזם.
אלון צלצל לפלאפון של דני..צלצול ועוד אחד…אין מענה..
"טוב..מה עושים?" שאל רועי שנמאס לו לשבת ולחשוב על פתרון.

_______________________________________________________________

דני המשיך לשבת ולהביט בנוי כל השעות שהם היו בחדר, אולי היא תתעורר, הוא צריך לשים לב.
אחרי 4 שעות, הוא התייאש, היא לא מתעוררת.
הוא הרגיש מחנק ורצה לצאת קצת לנשום אוויר בחצר, הוא התקדם לכיוון הדלת ולחץ על הידית! תקוע
הוא לחץ יותר בכוח, זה לא נפתח הדלת נעולה מבחוץ!
טוב הוא יתקשר לאוראל שיפתח לו, אולי לא רצו לפרסם את מה שקרה, או שלא יכנסו זרים לחדר.
הוא חיפש את הפלאפון שלו..אך גם הוא נעלם!
מוזר הוא זוכר שהוא שם את הפלאפון ליד המיטה שנוי שכבה עליה מחוסרת הכרה.
איך הוא יוצא מפה עכשיו?