לבד זה כול כך ביחד פרק שבע
פתחתי את הקופסא (באיטיות כמו בסרטים) ולא האמנתי למראה עיני •o• (סמילי מטומטם נכון?)
בקופסא היו:
רובה אחד שחור
קופסא קטנה שבתוכה קליעים מכסף
מצית (?)
טלפון (איפון,איפון 5)
וערמה מכובדת של כסף (יותר הר מערמה….)
סגרתי במהירות את הקופסא ואז הבחנתי בכתובת על הקופסא,הקופסא עצמה בצבע שחור והכיתוב אפור ככה שקשה להבחין בו,העברתי את ידי על הקופסא,על הכיתוב הקופסא מרופדת בדבר מה כה רח כה נעים זה מרגיש כמו מ-עכשיו זה ברור,זה משי,נו טוב…
היה כתוב כך:
קופסאת חרום זו שייכת לבעלה בלבד בעת מצב חרום…
לא היה לי כוח להמשיך לקרוא אז זרקתי את הקופסא הצידה ונשכבתי על המיטה שלפתע נזכרתי שאני צריכה לטלפן לדילן!!!
רצתי על הטלפון (המון ספורט אני עושה…הטלפון ליד המיטה…) וטלפנתי במהירות לדילן…
אחרי כמה צלצולים הוא ענה
אני-תקשיב דילן אני מזה מצטערת פשוט הגעתי הביתה ו-
הוא קטע אותי
דילן-אוי איזה חמודה
אני-אתה לא דילן…
האיש הזר שאינו דילן-וואו את גם חכמה,אני מבין למה הדביל מחבב אותך
אני-איפה דילן?
האיש הזר-אממממ…
אני-מה עשית לו?!?!?
האיש הזר (והמוזר)-תגידי להתראות דילן
לא עניתי
האיש הזר-תגידי!!!!!!!
הוא צרח והבהיל אותי
אני-להתראות דילן
התחלתי לבכות והוא ניתק,רצתי החוצה לחדר הכי קרוב,החדר של ויולט,פתחתי בסערה את הדלת ו…
תגובות (1)
תמשיכייייייייייייייייייייייייייי