לבד זה כולכך ביחד פרק 8
והסתערתי לתוך החדר,ויולט היתה שם וסיקרה את שיערה המושלם,כנראה היא התקלחה…
״ויולט,ויולט!!!חטפו מישהו!!!״צעקתי,והיא? שלווה מדהימה עוטפת אותה.
״מי זה?״ היא שאלה עם השלווה המעצבנת שלה…
״דילן, זה איזה בחור שפגשתי במטוס..״ היתי על סף בכי.
״יש לך תמונה שלו?״ היא שאלה.
״כן,הנה תראי..״ הבאתי לה את הטלפון שלי שבו היתה התמונה שהצטלמתי איתו על המטוס.
״חחחח,לכי לאמא תגידי לה את זה,חחחחחחח״והיא כולה מתפקאת ואני לא מבינה מה יש לה…
רצתי לחפש את אמא,זה היה מסובך,בית ענקי,פתחתי כול דלת שנקראה לדרכי,ראיתי את ראיתי את ברנדון חצי ערום (הוא בן דוד שלה וזה…) *~*
לבסוף מצאתי את אמא והראית לה את התמונה וסיפרתי לה את הסיפור, היא הסתכלה עלי בהבנה ואמרה:
״אז ככה, זה דילן פריס,הוא מאחת המשפחות שאנחנו נגדה, מה שאני חושבת זה שכנראה שהוא עלה על המטוס הוא לא ידע שאת אחת מאיתנו והוא גילה את זה שהגיע הביתה ואז תכנן שתתחשבי שחטפו אותו ותבואי להציל אותו ובעצם תפלי למלכודת שלהם…״ היא אמרה ולטפה את שערי והלכה משם, לקח לי כעשר דקות להירגע ואז חזרתי לחדר שלי,נכנסתי ושכבתי על המיטה ורק בהיתי בתקרה איזה רבע שעה עד שויולט והתאומים (מלאני וברנדון) נכנסו לחדר קפצו על המיטה וצעקו:
״מסיבת פיג׳מות!!!!״
זה היה נראה קצת מוזר,ילדה קטנה בת שבע,תאומים בני חמש עשרה ואני- בת שש עשרה,זה פשוט הזוי שנעשה מסיבת פיג׳מות….
״הבאנו לך מתנה״ אמרה מלאני
״כן,את תאהבי אותה״ אמר ברנדון ועשה גל בגבות (למה אני לא יכולה לעשות את זה?!?!) ומלאני תקעה לו מרפק בצלעות,ומשמה טוב בו נגיד שאם לא ראיתם את התאומים רבים,מעולם לא ראיתם ריב אמיתי…
״זה בישביל זה שחזרת למשפחה,בואי תראי את המתנה…״ ויולט אמרה וגררה אותי מחוץ לחדר (היא כול הזמן גוררת אותי,מתישהו אני צריכה לשאול אותה איך…)
הגענו למסדרון ובו עמדה מתנה בגודל אדם עם עטיפה בצבע שחור עם נצנצים כסופים.
״כול דבר פה שחור,הא?״ מלמלתי.
״מתרגלים,עכשיו לפתוח״ אמרה ויולט ואני פתחתי את הקופסא.
״ה-פ-ת-ע-ה-!-!-!-!״ טולטול קפצה מהקופסא
״אעאעאעאעאעא טולטול?מה את עושה פה?!?!?״ צעקתי עליה (מסכנה…)
״אימצתם אותי!!!״ היא צחקקה.
״מההההה? את בטוחה שאת רוצה את זה טולטול?״ נהייתי רצינית.
״כן,במאה עשרים וחמש אחוז״ תמיד שאני וטולטול בטוחות לגמרי במשהו אנחנו אומרות שאנחנו בטוחות במאה עשרים וחמש אחוז…
״תכירי לי את אחותך?״היא שאלה כשהלכנו חזרה לחדר.
״טולטול זו ויולט,ויולט זו טולטול״הן התחבקו והגענו לחדר…
״מה אתה עושה גבות ליד ויולט היא בת שבע?!?!?״
״מה את תוקעת בי מרפק?!?!?״
״קוף!!!״
״פרה!!!״
פתחנו את הדלת צוחקים מזה שהם עדיין רבים…
״מה זאת אומרת לא לעשות לידי גבות,מה זה אומר?״ שאלה ויולט בקול תמים ומלאני חייכה.
״קדימה ברנדון גלה לילדה את מה שריצתה לומר…״
״אז ככה,זה היה סימן סודי שאני ומלאני המצאנו כדי שנדע מתי לעשות הסחת דעת כדי שלא תחשדו שמלאני מפחדת מהחושך…״ מלאני התעצבנה, כול הדם עלה לה לראש.
״זה בסדר מלאני גם אני פעם פחדתי מהחושך…״ ויולט ליטפה את הגב של מלאני וכולנו צחקנו,ככה העברנו כמעט את כול הלילה (חוץ מויולט שנרדמה בעשר וטולטול שנרדמה חצי שעה אחרי…)
~~בוקר~~
״לקום לקום לקום יש בית ספר!!!!״
בית ספר?!?!?
תגובות (1)
מושלםםםםם תמשיכייי