לא סתם שונה | פרק 2(הסיפור שלכם!!!!)

~נקודת המבט של רן~
'אתה שומע אותי?' שאלתי את נאור בטלפון הנייד אבל הוא לא ענה, לכן הכנסתי חזרה את הנייד לכיס שבג'ינס שלי והלכתי חזרה לכיתה שם המון ילדים הגיעו כבר. חלקם הכרתי וחלקם לא.
חלקם שמחתי לראות וחלק הרבה פחות
"היי, התגעגעת אליי?" נעמה התקרבה אליי ושאלה אותי
"לא כל כך, סתאאאם. ברור שכן!" אמרתי לה התקרבי אלייה וחביקתי אותה. את נעמה אני מכיר מהגן וגם את אחותה התאומה והלא דומה אני מכיר מהגן, היינו באותו הגן. מאז היינו שלשיה כזאת עד שהכרתי את נאור ואז היינו רבעיה ואז שהכרתי את נעה ושנהינו חברים אני ונעמה פחות דיברנו אבל מאז שנפרדתי מנעה חזרנו להיות חברים מאוד טובים, הסיבה לזה שנעה לא כל כך חברה טובה של נעמה. כשנעה הפכה להיות חברה של נאור אז נעמה לא דיברה איתו אבל עכשיו הם בסדר.
"מה עם נאור?, הוא הגיע כבר?" נעמה שאלה אותי
"כן. הוא שכח את מסיבת החודש ביחד. חחח" צחקתי ונעמה צחקה ביחד איתי
" אתה יכול לבוא לשנייה?" ילד מהכיתה המקבילה התקרב אלינו ושאל אותי
"כן." אמרתי לו והתחלתי ללכת אחריו אל הספרייה
"אני אמור להכיר אותך?" שאלתי אותו כשהגענו לספרייה
"לא. נעים מאוד אני גייק" הנער הציג את עצמו
"אני רן" אמרתי לו
"כן אני יודע." הוא ענה לי
"למה אתה צריך אותי?" שאלתי אותו במהירות
"כדי להזהיר אותך ממי שהוא…." גייק אמר לי
"ממי?" שאלתי אותו
"מטל." גייק אמר לי
"מאיפה אתה מכיר אותו?" שאלתי את גייק
"בו נגיד שהוא ניסה להרוס לי את החיים והוא כמעט הצליח. רק למזלי אותך הוא לא סובל יותר ממני." גייק הסביר לי
"אז למה לי להיזהר?" שאלתי אותו
"אתה לא יודע מה הגבולות שלו, הוא כמעט חנק אותי למוות. הייתי בבית חולים חודש שלם בגללו. אין לו גבולות!" גייק סיפר לי
"וואו, לא ידעתי!" הופתעתי מהדברים שהוא אמר
"אבל למה את מזהיר אותי?, אתה לא חבר שלי או מה שהוא.” אמרתי לו
"כי אני לא רוצה שהוא יהרוג אותך!" גייק צעק עליי והתחיל לרוץ לכיוון דלת הספרייה
"חכה!" צעקתי אבל הוא לא עצר אלא המשיך לרוץ עד שלא הצלחתי לתפוס אותו
'היי' סוף סוף הצלחתי לתפוס את נאור בנייד
'היי' הוא ענה לי
'הצלחת לצאת מזה?' שאלתי אותו
'כן, למזלי. אבל לא לגמרי.' נאור ענה לי
'מה זאת אומרת?' שאלתי אותו
'אני צריך לעשות לה הפתעה ואין לי מושג איך.' נאור הסביר לי
'נראה אחר כך עוד 5 דקות מתחיל השיעור אני צריך ללכת לכיתה. ביי' אמרתי לו ונתיקתי את הפלאפון
**
כשהגעתי לכיתה היו הרבה ילדים בתוכה אבל מי שתפס לי את העניים היה דווקא גייק שישב ליד החלון ובהה במאי
אבל לא התקרבי אליו אלא דווקא אל מאי, נעמה ונאור
"היי" אמרתי שהתקרבתי
"נראה לי שהתבלבלת. אנחנו לא פרות אלא פרות שם" מאי אמרה לי והצביעה על טל
"כל כך התגעגעתי לבדיחות הלא מצחיקות שלך." אמרתי למאי
"מוווווווו" מאי עשתה קול של פרה
"זה עושה לך את זה?" נעמה צחקה
"זה היה לפני גן חובה!" אמרתי להם
"מווווווווווו" מאי המשיכה
"זה לא מצחיק!" אמרתי לה
"מווווווווווווו" היא המשיכה ואיתה גם נעמה ונאור
"יודעים מה, אתם לא חברים אמיתים!!" אמרתי להם
"למה?" נעמה שאלה אותי
"כי רק פרות חברות שלי.." אמרתי והתחלתי לצחוק ביחד איתם
"על מה אתם מדברים?" יפית התקרבה אלינו ושאלה אותנו
"את יכולה להגיד לנו עוד פדיחות של רן?" מאי שאלה אותה
"ברור, אבל לא של רן." יפית אמרה
"אז של מי?" שאלתי אותה
"של נאור.." יפית אמרה וחיוך מורשע על הפניים שלה
"עליי?" נאור היה מופתע
"לפני 4 שנים שהייתי פעם בפעם האחרונה שמעתי את נאור מתאמן מול המראה כדי לנשק מי שהיא. ותנחשו מי." יפית אמרה
"מי?" נעמה שאלה אותה
"עלייך, נעמה" יפית אמרה