לא נשברת / 9 חלק א .

" קדימה תתעוררי !" שמעתי את צעקתו של זאק מעבר לדלת , פקחתי את עיניי וחבקתי
את הכרית שלי תחת זרועתיי , הבטתי אל עבר השעון שלי וראיתי שהשעה הייתה מאוד מוקדמת ,
הוא לא רציני נכון ?
" שתוק !"
הוא המשיך לדפוק על הדלת ,בהליכה איטית וחצי זוחלת הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה בתנופה ,
מבטו של זאק גלש על גופי מהרגל עד הראש , והחייך חצי חיוך תחמני .
הבטתי על עצמי והסמקתי נורא , לבשתי מכנס קצר מאוד וגופיה דקה אבל אין מה לעשות זוהי
הפיגמה שלי , אין לי אף אחד שיגיד לי מה ללבוש בזמן שאני ישנה .
" מה אתה צריך ?" שאלתי בנחמדות .
" רצית לנסוע לדואר לא ? זה הזמן היחיד שאני יכול להוציא אותך בלי שאלות , אז את רוצה
או לא ?"
את האמת רציתי מאוד לנסוע , זו הרי חבילה מהורים שלי כמובן לפני שאבא שלי נרצח , הם חזו
את החיים האלו . הייתי רוצע לגלות על מה הם חשבו ואיזה עתיד הם בנו לי .
" ברור שאני רוצה " אמרתי ופתחתי את הארון שלי במהירות בעודי מחפשת מה ללבוש בעוד זאק
בוחן אותי כשאני עושה זאת , לא ידעתי בדיוק איזה בגדים אני מחפשת אבל לבסוף לקחתי
לעצמי שמלה קצרה של יום יום ונעלתי נעלי בובה " אממ אני יכולה להתלבש "?
זאק הסמיק והנהן , הוא הסתובב אלי עם הגב וסגר את הדלת של החדר שלי , התלבשתי במהירות
ואז הבנתי דבר אחד , שזאק הציץ דרך המראה הענקית שהייתה תלויה בחדר שלי .
" זהו " אמרתי ודחפתי אותו מחוץ לחדר שלי " לא צריך , אני ילך לבד תודה לך " אמרתי בכעס רב ויצאתי
אחריו בעודי טורקת את הדלת , שמעתי אותו צוחק ומסתיר את החיוך הענק על פניו עם כף ידו .
" נו סלסט , אני מצטער " הוא התחיל ללכת אחרי .
" לא " אמרתי .
" נו אני מצטער , אני יודע שהייתי מטומטם שהצצתי לך וזה היה מעשה מאוד אנוכי מצידי ואני מצטער
נורא " הרמתי גבה וצחקתי בליבי בלי להשמיע שום צליל , לא שזה באמת אכפת לי אבל היה כיף
לראות איך לאט לאט גודל לך זנב חתיך וסקסי מאחורה .
לבסוף יצאנו לבחוץ וליד השער עמד אופנוע ענק שחור אדום , זאק נעמד לצידי ורשרש במפתחות
ליד האוזן שלי , זה שלו ?!
" את בטוחה ?" הוא אמר , נאנחתי בכבודות ונשפתי בבוז .
קפצתי על החלק האחורי של האופנוע ועטפתי את זרעותיי סביב בטנו של זאק והרגשתי את שררי
הבטן שלו בעודו צוחק .