לא נשברת / 5
צילצול פלאפון נשמע ברחבי הפנימייה , שמעו אותו מצויין .
" שניה אני באה " אמרתי לדפני , היא הנהנה והמשיכה לצעוד לכיוון הביניין , הבטתי ברחבי הפנימייה
ומבטו של אחד מילדי המשטרה פגש את שלי , אני לא יודעת למה אבל הוא העביר בי זרמי חשמל בלתי
ידועייים .
" הלו ?" עניתי והלכתי לשבת על ספסל בודד , משפילה את מבטי ומסובבת קצוות שער על האצבע .
" סלסטיה ?" שמעתי את שמי מבעד לקו השני , לא זהיתי את הקול אבל זה היה בברור קול של אישה ,
קול חלש ומרגיע אשר נחשתי שנמצא בסכנה .
" מי זאת ?"
" זאת אמא " הגבירה אמי את קולה כך שיכולתי לשמוע את קולה האמיתי של אמי , חייכתי לרווחה ולא
חשבתי שלשמוע את קולה את אמי מצד השני של הקו יעלה לי את השמחה .
" איך את ? את נפגשת עם ד'ייסון ? הוא עוזר לך ?
את בפנימיייה ? איך את מרגישה ? סלסטיה תעני לי !" כעסה אמי .
" אמא תביא לי לענות על השאלות " בכיתי מאושר " אני בסדר , כן נפגשתי עם ד'ייסון והוא העביר לי
את כול הרשימות , אל תדאגע אני מוגנת , וכן אמא אני בפנימייה " השתעלתי , הרגשתי את מבטו
של אחד מילדי הפנימייה עדיין נח עלי , הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו .
לא משהו מיוחד , שיער כהה ועיניים כחול-ירוק .
" אני שמחה לשמוע , האם תוכלי להעביר את הפלאפון למייק ? אני צריכה לדבר איתו " הסתכלתי איפה
מייק נמצא , אם הוא נמצא באותו מקום שהם ישבו בו קודם ומצאתי אותו " רגע ".
קמתי מהספספל והתקדמתי במהירות אל עבר החבורה , שוב .
" מייק " אמרתי והגשתי לו את הפלאפון , עיניו האפורות של מייק הבריקו לאור השמש ברגע שהרים את
את עיניו והביט בי .
" בשבילך " הגשתי לו את הפלאפון , הוא הביט בפלאפון שלי ואז הביט בי .
" מי זה ?" הוא שאל בחשש .
משכתי בכתפיי , הוא לקח את הפלאפון שלי וחיכה שאני יענה לו " אמא שלי " אמרתי והסתובבתי אליו
עם הגב .
" כן דודה " הוא ענה , את קולה של אמי שמעו חזק וברור מבעד לפלאפון ולא משנה מה , גם אם זה
לא היה על רמקול " כמובן שאני ישמור עליה " הוא הוסיף , לא צריך לשמור עלי , אני לא ילדה קטנה
שכולם חושבים שאני !
שהסתובבתי חצי סיבוב לכיוון מייק ראיתי את אמיליה מביטה לכיוון ילדי המשטרה וג'ון שמסתכל על
אמיליה במבט מאיים " לא !" הוא אמר , אמיליה נאנחה וישרה את מבטה לכיוון של ג'ון שנית .
" כן הם הגיעו , אל דאגה אבא שלי הביא לי את האקדח . הוא אצלי שמור " אמר מייק בחיוך שיכול להמיס
כול בת בעולם , אביה הסתכלה על מייק וחייכה גם היא ולבסוף חיבקה את מייק .
מייק זז באי נוחות והעביר את זרעו על אביה , נשמתי לרווחה ושילבתי את ידיי .
" אני יודע , אני משתתף בצערך " הוסיף מייק , ברגע שהוא אמר שהוא משתתף בצערי ידעתי שהוא
מדבר על אבא שלי , לא אהבתי את הרעיון שמישהו שאני לא מכירה מדבר על אבא שלי , גם אם הוא
קרוב משפחה גדול .
" אל דאגה היא לא תתקרב אליהם , כן .. להתראות " ניתק מייק את הפלאפון והגיש לי אותו , זהו ?
" לאן אני לא התקרב ? על מה אתה ואמא שלי דיברתם כול כך הרבה זמן ."
מייק העביר את מבטו על שאר החברים שלו ונאנח " זה מתחיל !" אמיליה וג'ון פקחו את עינהם לרווחה ,
פז אחותו של מייק הגיעה במהירות הרוח ממקום לא ידוע ונעמדה לידו , הבטתי במהירות לצדדים לא
מבינה מאיפה היא הגיעה .
אביה שחררה את מייק ונעמדה על רגלייה , היא נעלה נעלי עקב גבוהות ושמלה מדהימה ביופיה ,
מיי' נעמד לידה בעודו לובש מכנס אדום וחולצה טי-שורט שחורה .
אמיליה וג'ון נעמדו אחד ליד השני ונאנחו בכבדות .
מה קורה כאן ?
" מה מתחיל ?" שאלתי בבילבול .
" אסור לך בנתיים לדעת , את רק נכנסת לכול העסק הזה ואת עוד לא מוגנת " אמר מייק ונעצץ מי מבט
אזהרה " אמך אמרה שאת מאוד יהירה ובלי לשים לב תכנסי לסכנה אחת גדולה , אז תעשי טובה
סלסט . תשארי רחוקה מכול העיניין " גיכך מייק וכול החבורה הלכה לכיוון השערים , משאירה אותי
מאחור .
חצוף .
תגובות (4)
ברור שהיום! ואם אפשר עכשיו… ^____^
תמשיכייי…
התחלתי סיפור חדש ׳גורל לא צפוי׳ אשמח עם תקראי אותו! ❤
היום נו תמשיכי בבקשה :(
תמשיכיייייי היוום ואני מעלה פרק של נעדרת עד הערב ;-)
היום!!!!!!!!!!!!! מושלם!