לא נשברת / 46

" איפה את ?"
" מעבר לפינה " אמרתי בנינחות לפז ברגע שנכנסו בשערי העיר דומינו , הרעש של הסירינות של
המשטרות נשמע למרחקים ובאותו רגע דיברתי עם פז .
היא אמרה שהיא מתחבא בזמן שהיא יכולה לעזור לאבא שלה ולכול המשפחות ואבא שלי גם כן
הוא נמצא בדרך , בקשתי ממנה להשאר במחבוא כי אני רוצה להיות גורם ההפתעה הגדול .
עדיין לא הייתי בטוחה איך אנחנו אומרות לעצור את כול זה עד שאבא שלי יגיע , אני עוד צריכה
לפקוח עיניים ולחפש את דין .
" תצאי מהמחבוא שלך , תלכי לחפש את דין !" צעקתי לפז ושמעתי קול חיוב , ראיתי את אמיליה
עוצרת את הרכב שלה ויוצאת ממנה בחבטה רבה , עצרתי עצירה חדה והסתכלתי מסביב , לא
ראיתי אף אחד בבניין של סבא ונלטיין , הצבעתי לאמיליה ללכת לחפש את ג'ון בזמן שאני בודקת
את השטח וזה מה שבדיוק עשיתי .
עם האופנוע הרועש נכנסתי אל תוך הבניין , והסלון היה ריק , המנוע עשה רעש כה גדול שאם CSI היה
בבניין הם כבר היו יוצאים עלי , או המשפחות וזה כבר לא משנה .
אני צריכה למצוא אותם .
" פז , אבא אתם שומעים אותי ?!" אמרתי בקול חד ובמהירות רבה התנעתי בחזרה את האופנוע ויצאתי
מתוך המתחם בעודי מחפשת את המשפחות , אני לא מוצאת אותם איפה הם יכולים להסתתר בעיר
כזאת קטנה ?
" שומעים " הם אמרו ביחד .
הנהנתי ובחנתי את כול הרחבות עד הפרט הכי קטן , רוכנת קדימה ומאיצה את מהירות האופנוע .
" אני לא מוצאת את המשפחות , איפה הן יכולות להיות ?" אמרתי ונאנחתי בכבדות .
עברתי כבר את הבתים של כול המשפחות , את הבית של ג'וליאן , את הבית של דוד רון , את הבית
של אח של ד'ייסון אלכס . את הבית שזאק גר בו , את הבית שדין גר בו בעבר ואני מגיעה עוד מעט
לכיכר הראשי בעיר .
אני לא מבינה איפה CSI היה יכול להחזיק קבוצה כול כך גדולה של אנשים בלי שיהיה רעש ושלא יוכלו
למצוא אותם , זה לא עד כדי מקום ענק , זה אחד הערים הקטנים ביותר והאפלים ביותר באמריקה .
" ראיתי את המשטרות נוסעות לכיוון הכיכר הראשי " אמרה פז " אני בדרך משם , אבל לא נתקלתי
בשום ניידת משטרה או מישהו חי בעיר הזאת ".
אמרתי לפז להמשיך לנסוע לכיוון הכיכר הראשי ואני בדרך לשם , אבא שלי אמר שהוא בדיוק נכנס
אל העיר והוא נוסע אל הכיכר הראשי , אמרתי לו לשים גז ולנסוע לשם .

" תעזוב אותי !" שמעתי צעקה , פניתי לכיוון הסימטה וראיתי את אחד השוטרים מנסים להכניס את
אמיליה לכיוון ניידת המשטרה , היא לא הצליחה לברוח ?
שמתי גז ורכנתי קדימה , מנסה לאחוז טוב באופנוע בזמן שאני מנסה לשלוף את האקדח מן הכיס
האחורי השמאלי שלי , ולטעון אותו .
אבל האוויר הקר בעיניים שורף , לא נותן לי מנוחה בזמן שאני מנסה לעצור בתנועה חדה ככה שהמנוע
לא התכבה ואמיליה תספיק לקפוץ אל תוך האופנוע אבל לא הספקתי ואופנוע נכבה .
" סלסטיה גילבורג , שני ציפורים במכה אחת " הוא טרק את דלת הניידת והתקרב אלי בעודי שוכבת
על הרצפה ואופנוע הפוך . אני מנסה לעמוד על רגליי ולנסות לירות בו אבל הכאב החד במותני מן
המכה החזקה שקיבלתי שהתהפכתי מן האופנוע היה כה חזק שהוא הספיק להרים אותו ולהכניס
אותי אל תוך הניידת .
" סלסט !" זעקה אמיליה ורכנה לעברי , השוטר התניע את הרכב ויצא מתוך הסימטה החשוכה ,
האורות בעיר התחילו להבהב במהירות רבה כמו בסרט אימה . על השוטר היה מרוח חיוך ענק
וגאה והמשכנו לנסוע לכיכר העיר .
" אבא , אני בתוך ניידת משטרה שנוסעת לכיוון כיכר העיר . תציל אותנו " לחשתי אל תוך האוזנייה ,
השוטר לא שם לב אבל אמיליה שאלה עם שפתייה את המילה אבא , הנהנתי .
נעצרנו .
כול הזכוכית הקדמית הייתה מלאה בדם ואמצע מצחו של השוטר היה חור , יצאנו במהירות מן
הניידת משטרה שעמדה מעבר לרחוב שהיה לצד הכיכר הראשי , היה צריך לפנות וזהו .
" תודה אבא " אמרתי , אבא שלי צחק והוא אמר לי שהוא בפנייה השלישית מצד ימין , הבטתי לצד
וראיתי את אבי מאחורי הפינה בזמן שהוא מנסה להתחבר אל הרמקולים הגדולים של העיר ,
בחנתי את הכיכר ומליוני ניידת משטרה היו מסביב לכיכר , הרימות של נשקים שנלקחו מהמשפחות
ומהאנשים שלהם , הם ישבו באזיקים בקבוצות בזמן שהשוטרים האחרים חיכו למשהו .
השוטרים שהוא בדרך מתים .
והינה מתחיל גורם ההפתעה .
אמרתי באוזנייה בפז שתתחיל את מה שדיברנו עליו לפני זה , סיכמנו את גורם ההפתעה במקרה
של אי צדק או תפיסה מוקדמת של המשפחות .
" אני מצטערת אמיליה " הרחקתי את האוזנייה מהפה שלי , היא הנהנה והפנתה את מבטה , פז
יצאה ראשונה מהמחבוא והתחילה להתקרב אל מעגל המשפחות .
חימשתי את האקדח ונשמתי לרווחה , ראיתי מצד העין שלי את זאק מנסה לקום מן השלשלאות
הגדלות .
" תעזבו את המשפחות " יצאה פז עם התג באוויר , קולה נשמע ברמקולים של העיר , שמעו אותה
בברור , יצאתי אחריה בריצה לכיוון דין , מכוונת לו את האקדח למצח בזמן שהוא יושב ליד אמי והיא
בוהה בי בתדהמה .
" סלסטיה גילבורג , ביתו של איאן גילבורג ראש הרשויות העליונות . בשם הרשויות העליונות " הרמתי
את התג שלי באוויר , אבי יצא עם הצבא שלו והתחיל להקיף את הכיכר במהירות .
" המשפחות מוגנות , הבוגד נמצא !" הוא אמר , שתיקה שררה במקום ושמעתי את קולה החנוק
של אמי מדמעות שלוחשת את המילה .
'אהובי …'