לא נשברת / 45

" דין בשביל מה אתה עושה את כול זה ?"
נפלתי על ברכיי ורכנתי אל עבר הסורגים הקשים , הם לא רצו לזוז כדי שאני יכול לצאת אבל לפחות
הם הסתירו את הכאב שלי .
החבר הכי טוב של אמי הוא הבוגד של המשפחות , גם אם הוא היה הורג את אבא שלי באמת ואמי
הייתה מגלה זאת היא הייתה מנידה אותה מהמשפחות , ואם היא ידעה שאני כלואה אצלו היא הייתה
מנערת סערה בכול העולם .
" אם אני לא יכולתי לזכות באמך אף אחד לא יכול !" הוא צעק לעברי בצרחה מקפיאת דם .
רגע מה ?
" תן לי להבין , אתה רצית להרוג את אבא שלי בגלל שהוא התחתן עם אמא שלי ורצית להרוג אותי
בגלל שאני הבת של קרוליין ואיאן ? אתה רוצה את אמא שלי ?!"
אני לא מופתעת אם אבא שלי עכשיו מישתגע במשרד שלו , אני הייתי משתגעת במקומו , איך הוא
יכל לעשות את זה בגלל אהבתו לאימי ?
מה אהבה יכולה לעשות בחיים ?
לתעתע בן אדם עד השיגוע העצמי שלו .
נאנחתי בכבדות וחזרתי לשבת בחזרה על ספסל העץ , דין פתאום עשה סיבוב חד והתחיל ללכת
לכיוון המדרגות " את תמותי פה בכלא ולא תיראי את אמך שוב לעולם .
היא תהיה שלי !" הוא אמר ברשעות רבה.
" לא !" צרחתי בחוזקה שהוא ישמע אותי " לא בבקשה !" ניסתי לצעוק את הדמעות עמדו לי במעלה
הגרון , אני לא יכולה להאבד את אמא שלי ! אני לא יכולה !
קרסתי על הרצפה והתחלתי לבכות בכי מר שמטפטף על הרצפה , הוא יגיע לפני ועוד יספיק לחטוף
את אמי לפני שאבא שלי יצליח להציל אותי.
סובבתי את התדר אל האוזנייה של אבא שלי וניסתי להזהיר אותו " אבא אני הסתדר ! סע לאמא !
דין עומד לקחת אותה ממני . בבקשה אבא !" התחלתי לבכות לו באוזנייה ולא הצלחתי לשמוע את מה
שהוא מנסה לומר לי .
" לא אכפת לי שעומדים לגלות שאתה חי ושאתה בראש הרשויות העליונות , לא אכפת לי מזה העיקר
שאמא שלי תחיה שאני הצליח לצאת מכאן !" אבא שלי מלמל מספר דברים ולבסוף אמר שהוא ישלח
מישהו להוציא אותי מהבית ובנתיים הוא יסע להציל את אמא שלי , תעשה את זה מהר !
סובבתי בחזרה את התדר אל פז וניסתי להזהיר אותה ולומר לה שדין זהו הבוגד , היא הייתה המומה
שאביהם של ג'ון ואמיליה הוא הבוגד והוא עשה את כול שפך הדם הזה בגלל שאהב מאוד את אמא שלי .
היא אמרה שהיא תנסה לעקוב ולשמור על אמי שלי בזמן שבדומינו יש את המאומה הגדולה וכול
הCSI עומדים לקחת את המשפחות לכלא .
" תשתמשי בתג שלך , תנסי לעצור אותך !" אמרתי לה , היא אמרה שהיא תנסה לעשות כול מה שביכולתה
אבל היא לא מבטיחה " אבא שלי בדרך ."
ניסתי לטלטל את הסורגים אבל הם לא זזו ממקומם , נו באמת איזה ממה הם עשויים ?
פתאום אני שומעת יריות .
מישהו יורד במדרגות .
" אמיליה ?!" שאלתי בתדהמה , היא התחילה לרוץ לעברי במהירות רבה שבידיה יש צרור מפתחות
ובמהירות רבה היא פותחת את השער .
שפשפתי את כפות ידיי מהאזיקים שלבשתי מלפני מספר דקות ונעמדתי על רגלייה רצה אחריה
במדרגות , מנסה להבין מה היא עושה פה ? מעניין אם היא ידעה על התוכנית של אביה והיא הייתה
חלק מזה .
" איך ידעת איפה אני ?" למקרה שהיא חלק מזה אני יוכל להרוג אותה לפני שניצא מהבית הזה ואז
אני ילך לצוד את דין הזה .
" בבוקר התחילו להגיע כול המשטרות , ניסו לתפוס את כול המשפחות אבל הם התחילו להמלהט
בכול רחבי העיר , זאק חיפש אותך אבל אמרו לו שכבר ברחת . עליתי לחדר שלך לבדוק אם את
שם וראיתי את המראה מוסת לצד ושם כול מיני כתובות וראיתי את הכתובת הזאת .
זה הבית שאבא שלי שכר לפני שבוע אבל לא ידעתי שהם עברו לכאן ! מי כלא אותך ?!" היא סכמה
הכול , חצי מהכוח שלך הלך והדיבור שלי היה מגמגם . האוויר שהיא נשמה לא היה מספיק בשבילה
והיא ניסתה לנשום עוד אבל הבריחה הייתה מהירה יותר .
" אבא שלך , אני הסביר לך בדרך עכשיו צריך לנסוע לדומינו !" אמרתי לה , היא נכנסה אל תוך
הרכב שלה ואני קפצתי על האופנוע של זאק .
התחלתי לנסוע אחריה בזמן שאני מתקשרת לאבא שלי ולפז ביחד .
" הצילו אותי , אני בדרך !"
אני מחייכת חיוך זדוני ורוכבת לקידמת האופנוע " ושמרו לי את גורם ההפתעה ."