לא נשברת / פרק 17

התיישבתי במכונית האלפא רומאו השחורה של אמא שלי , מאחורה ונשענתי על חלון המכונית .
זה כול כך קל לברוח מהחיים האלו אבל כול כך קשה לשרוד אותם , אני לעולם לא יברח מהקושי כי
כול החיים שלי יהיו קשים וצריך ללמוד להתגבר עליהם .
מייק ישב עם אמא שלי מקדימה , לידי ישבה פז ולידה ג'ון ולרגע הרגשתי לא שייכת לשבת מאחורה ,
כול פעם ג'ון הגניב מבטים אל עבר פז אבל היא נאנחה והפנטה את מבטה לכיווני כאילו מדברת
אלי אבל היה אפשר להבחין בזאת כי לא שיתפתי איתה פעולה . אלא רק המשכתי לבהות בחלון
ולחשוב איך אני עומדת להגיב לשיחת הפלאפון שעומדת להתקיים ברגע שיעלה השחר .
" לאן אנחנן נוסעים ?" הקול של ג'ון שבר את השתיקה , הסתכלתי על המראה וראיתי את אמי מביטה
בי במבט דואג , הנדתי את ראשי והוצאתי מתיק הצד שלי תמונה .
הייתי שם בת שתיים עשרה , קפצתי את גבו של אבי ודמעות התחילו לזלוג במורד הלחי שלי , לו רק יכולתי
להחזיר את הזמן אחורה ולהציל את אבא שלי מהמוות של עצמו , זה לא היה מגיע לו !
לא משנה מה הוא עשה בעבר , הוא תיקן הכול ולא השתתף בכול המשחק של חיים ומוות אלא רק טיפל
בי ושמר עלי ואני מצטרפת במקומו רק בשביל זיכרו .
הרי הרגו את אבי , אף אחד לא יודע אם דוד שלי חי , אמא שלי נוסעת כמו מטורפת אל הבסיס שלו
ואני רק חושבת מהו הסכום ששמו על הראש שלי , הרי היה כתוב שם סכום התחלתי ואביה אמרה
שהוא התחיל לגדול יחד עם הסכום על ראשו של מייק .
" לבסיס של אחי " אמרה אמי והביטה דרך המראה לכיווני במבט דואג , רק החלקתי במורד הכיסא
והבטתי אל עבר מייק שסובב את ראש לכיוון ג'ון , גופו היה נתוי בכיסא .
" תנוחו , הנסיעה עוד ארוכה " מייק לא יכל להירדם , הוא רק הביט באמי שבולעת את רוקה בכול
פעם שאומרת משפט כולשהו בקשר לאבא שלו , ג'ון השעין את ראשו על חלון הרכב עצם את עיניו .
נעצתי את מרפקי בביטנה של פז והצבעתי על ג'ון , פז הנידה את ראשה ושילבה את ידייה על חזה , מביטה
בג'ון שנרדם .
השענתי את ראשי על החלון ושקעתי במחשבות חיוביות בקשר לדוד שלי .

צילצול הפלאפון שלי העיר אותי , העיר אותי מהחלומי הטוב . חלמתי על שדה ירוק , פרפרים עפים וציפורים
מצייצות . בשדה ישב אבי עם שיערו הזהוב צוחק , לידו ישבה אמי ושיערה הזהוב נישאה באוויר והיא הניחה
את ידה על בירכו ונישקה לשפתיו , אבא .
פתאום אני הופעתי , בסלילת קש הופיעה תינוקת קטנה , אבי הרים אותה לידיו והגע בחייך לרווחה , נגע
בלחייה הרכות , התינוקת צחקה והצחוק הראשון של התינוקת הוא הצחוק המתגלגל הראשון המתגלגל
בשדה .
שמתי לב שהמכונית עצרה מול בסיס , הגדר החשמלית שלו הייתה שבורה ומבנה נראה כאילו לא מזמן
ירו לכיוונו טיל , מייק קפץ מהרכב ורץ לחפש את אביו , בעקבותיו יצא ג'ון ופז ניערה אותי וסימנה לי
שכדי לי לצאת .
לרגע אחד שככתי שפז היא אחותו של מייק ודודה שלי , כול הזמן התנהגתי רק למייק כאילו הוא דוד
שלי אבל פז נראתה מאוד שלווה לכך שאולי אביה בסכנה " את נראת שלווה " פז משכה בכתפייה
והסתובבה אלי .
" כדי לנו לצאת לחפש אותם " אמרה , הסכמתי איתה .
" חכו רק רגע " יצאה אמי מהמכונית ונטלה את משקפייה מעל עינייה והתקרבה אל עבר תא המטען ,
פתוחת אותו . ראיתי שם את כול המזוודות שלנו , נשקים ומכלי דלק .
אמי ופז התחילו להוציא את המזוודות שלנו ולא הבנתי בשביל מה אנחנו צריכים להוציא את המזוודות ,
אבל לא שאלתי והתחלתי להוציא אחריהן את המזוודות והנשקים .
" יכולים לאתר את המכונית שלי , בבסיס יש חניון תת קרקעי ושם אנחנו ניקח רכב חדש , את האחרים
לקח ד'ייסון לדוד שלי , שם הם יהיו בטוחים " .
אוקיי ?
התחלנו לרוקן את המכלי הדלק על המכונית ולאחר שסיימנו אמי הדליקה גפרור , מלמלה משהו וזרקה
אותו על המכונית " אוטו מדהים " היא אמרה בחירשות והתחילה לרוץ אל עבר הגדר הפגועה
עם מזוודות בידה . לרוץ עם מזוודות זה לא היה הדבר הכי קל , הרגשתי כאילו אני רצה עם אבנים
בידיים .
המכונית מאיימת להפוצץ בכול רגע ובזכותה מחשבה הזאת הגברתי את הריצה שלי " תקפצו "!
קפצנו והתגלגלתי מאחורי הגדר הפגועה ונפלתי על ביטני , המכונית התפוצצה וחלקים שלה עפו באוויר
כמו קשת בענן , לעולם לא חשבתי שהראה גשם של מתכות בחיים האלו .
" קדימה , קומו !" עזרה לי פז לקום , אמי התיישבה על ברכייה והוציאה שני רובים של M16 ומכשיר
קשר , תנו לי להבין רגע . אני עומדת להשתמש ברובה הזה ?
אני עומדת להרוג אנשים ?
בלעתי את רוקי ופז אמרה " אני יראה לך איך להשתמש בזה " כן , כמובן .
פז התחילה לרוץ קדימה , אבל אמי תפסה את ידי ונשקה לראשי " בהצלחה " .
אני באמת צריכה את הבהצלחה הזאת . והתחלתי לרוץ אחרי פז אל תוך המבנה .