רק ידידים ..?

נשארנו רק שנינו .אני וניר. האוויר היה יבש וחם,השמיים היו נטולי עננים, העיניים הירוקות של ניר פגשו בעיניים החומות שלי.
הילד שהייתי מאוהבת בו פאקינג שנתיים, שהייתי בוהה בו בשיעורים ולא מתרכזת ואחר כך מפשלת בבחינות, הילד שכל מילה שהוא אמר לי גרמה לי להסמיק כמו הסמל של קסטרו, הילד שכל תנועה שלו גרמה לכל האיברים הפנימיים שלי לריב , הילד שהיה האהבה הראשונה שלי, וכל כך התייסרתי כי הוא היה הידיד הכי טוב שלי- הוא נוסע. והוא לא יודע. הוא לא יודע כלום. והוא נוסע.
תעשי משהו ! אמרתי לעצמי. הוא ייסע ומה אם הוא לא יראה אותך שוב ? בחיים לא תנשקי אותו. בחיים לא תהיה לך הזדמנות. זה עכשיו או לעולם לא, אז תזיזי תתחת כבר לפני שיהיה מאוחר מדיי!
אבל איך ? הצד השני של המוח שלי שאל. ניר היפנט אותי שוב במבט הזה שלו שפגש במבט שלי במשך שנתיים קסומות, כשהתנחלנו אחד אצל השני , כשעשינו פרצופים בשיעור. . .
אני לא יכולה לתת לו ללכת ככה ! זה פשוט לא פייר ! רציתי לצעוק, אבל לא יכולתי כי זה כנראה היה מפר את השקט בצורה ממש מוזרה וגורם לניר לחשוב שאני ממש מוזרה וזה לא בדיוק מה שאני רוצה.
אז פשוט המשכתי להסתכל עליו, והוא עלי. .
"זואי, " הוא דיבר והבטן שלי עשתה סלטה, " אני רוצה שתדעי שאת היית החברה הכי טובה שלי.אני לא יודע אם את מבינה כמה אני מעריך אותך וכמה אני אתגעגע אלייך. . . " הקול שלו נשבר . הוא נשבר !! זה אומר שממש ממש אכפת לו ממני כי הילד לא בוכה אף פעם ! הוא בוכה ! אני הילדה הכי מאושרת בעולם.
"ניר, " אני לא יודעת מאיפה הגיע הביטחון הזה לשים את היד שלי על היד שלו, ולהרגיש ככה את חום הגוף שלו, " אתה יודע שתמיד תוכל להיות איתי בסקייפ ובפייסבוק ובטוויטר ובטאמבלר ובמה שרק תרצה ! אתה יודע שאני תמיד פה בשבילך, בדיוק כמו. . בדיוק כמו שאתה היית עושה בשבילי" , גם הקול שלי נשבר כי נשברתי.
עצב וכעס התחילו להתגנב אלי, עצב כי הוא עוזב וכי אני כל כך אתגעגע לבן אדם הזה, שאהבתי כמו שאני אוהבת את החיים, שהגנתי עליו והוא הגן עלי, שסיפרתי לו את כל הסודות הכי כמוסים שלי והוא סיפר לי את שלו,
וכעס כי הסוד הכי כמוס שלא דיברתי עליו אף פעם ותמיד הסתרתי אותו והעברתי נושא, הרגשות שלי. אליו.
למה הייתי כל כך סתומה ? למה לא חשבתי מראש על זה שיום אחד הוא אולי יעזוב ?

דמעה נזלה וניר ראה אותה לפני שהספקתי להסתיר אותה, והוא שלח יד וניגב את הלחי שלי בעדינות. החום והחמימות שהבן אדם הזה מכיל פשוט לא נורמלים . .הוא לא נורמלי. ואני מאוהבת בלא נורמליות שלו.
התחבקנו בדממה, אבל לא היה צורך במילים. המגע הזה, והטלפתיה שיש בינינו, טלפתיה של חברים טובים, החליפה דיבור. פשוט הרגשתי אותו והוא אותי.
בחיים שלי לא בכיתי ככה. נשברתי מולו בעבר, אבל לא בנסיבות כאלה. .

כשניתקנו מהחיבוק המילים פשוט התחילו לצאת לי מהפה.
"ניר, יש רק משהו אחד שהייתי רוצה שתדע.. . " נעצרתי. מה לעזאזל אני עושה ?!
המצח של ניר התקמט בסקרנות והוא היה חמודי כזה, כשהוא סקרן. " לכי על זה "
היססתי. " קשה קצת לומר את זה . . . זה דיי מסובך . . " ופתאום פשוט הייתה לי תמונה בראש של מה שאני רוצה לעשות. דבר שיעביר לניר בדיוק את מה שאני מרגישה. דבר שאני אצטרך לעשות ואחריו לקום וללכת, אבל זה יהיה שווה את השנייה וחצי הזאת . .
התקרבתי לניר, וכשהבטתי לו עמוק בעיניים, הצמדתי את שפתי לשפתיים שלו.
זה היה מפחיד איך שהתחיל להתפשט בי חום. השפתיים שלו היו כל כך רכות וחמימות, כמו . . כמו עוגיות שרק יצאו מהתנור. . .
ברגע של הלם פשוט נשארתי ככה, ואת האמת ? לא היה לי אכפת כל כך. הייתי מוכנה לחיות ככה.
אחרי שניה הידיים של ניר עלו באיטיות וחפנו את הפנים שלי ברכות, והצמידו אותי אליו, משכו אותי אליו. …לא האמנתי מה קורה לי !! מזל שאני ילדה שפויה כי אם לא הייתי בטח מתעלפת. . מזל שלא התעלפתי. כשאני חושבת על זה, הייתה סבירות מאוד גבוהה שזה יקרה, אבל בואו לא ניתן למחשבות שלי להרוס את זה ואני אמשיך לספר..
ניתקנו. " אוי , איך הייתי צריך את החיזוק הזה עכשיו . ." הוא אמר בחיוך. התבלבלתי. " חיזוק ? " "כן, הרי אנחנו רק ידידים, מובן מאיליו שאף פעם, אבל אף פעם לא היה קורה בינינו משהו, כי אני ממש לא מרגיש אליך כלום מעבר לידידים, כי . . נו באמת, זואי, אני צריך להסביר ? "
דממה. עוד דממה.
הייתי בשוק. הייתי בהלם. להסביר ? מה יש לו להסביר ? ומה הבעיה שאני אהיה איתו ? ומה הבעיה שהוא ירגיש אלי משהו ? או שאני ארגיש אליו ? ומה הדבר המזורגג הזה שקובע שידידים טובים לא יכולים להיות בייחד? הזעם גאה בתוכי כמו אש שמתפשטת בשדה קוצים.
"לא ניר, אתה לא צריך להסביר," פתחתי בנימה קרה ועוקצנית. " אתה לא צריך להסביר איך זה הגיוני שאני מרגישה אליך משהו כבר שנתיים. אתה לא צריך להסביר איך אני מאוהבת בך ולמרות רמזים פה ושם לא שמת לב, כי החלטת שבחיים לא נהיה בייחד, כי אנחנו ידידים טובים. אתה לא צריך להסביר כלום. " ניר היה המום ובינתיים כבר התחלתי ללכת. ואז נזכרתי ששכחתי לומר לו.
"אה, בהצלחה באמריקה. אתה יודע, עם בחורות. . רק תזכור שהן לא מונופול- אתה לא יכול לשחק בהן".
ובמילים הקטלניות האלה התחלתי ללכת בלי להסתכל עוד אחורה, מרגישה מרוצה על העובדה שהרגע קטלתי בחוזקה את הידיד הכי טוב שלי בעולם כולו, שהייתי מאוהבת בו והוא פגע בי.
דמיינו שיר ממש בן זונה ברקע.. .
זה סוף החופש הגדול ביצ'ס, ואני המנצחת. או לפחות אני מקווה.