לא כול כך קל להרוג אותי-פרק ניסיון

בעבר קראו לי קאתרינה אראליס
אך כאשר התחתנתי,
שמי הפך לקאתרינה קריאוס
ולאחר שהיא מתה,
שמי היה אלכסנדרה פריי.
אני יודעת זה מבלבל,
אז אני אנסה להסביר זאת
בצורה פשוטה יותר.
נולדתי תחת השם קאתרינה אראליס,
הייתי סתם עוד בת של איש עירוני
עד אשר תפסתי את עיינו של המלך,
והתחתנו, כמובן שהנישואים לא מומשו מעולם.
ואז יום אחד הוא ביקש ממני ללכת
כסוג של שגרירה,
אני מניחה שהוא ביקש את מותי,
ואני ידעתי זאת על כן,
החבאתי מבעוד מועד,
כסף, מספר תכשיטים,
וקניתי בית חווה במקום בו איש לא יזהה
אותי, כמובן שאיש לא יזהה אותי
מכון שבשנה האחרונה חייבו אותי
ללכת בעיקבות צוואי האופנה
ועל כן, שערי תמיד היה מסודר בתסרוקת
גבוהה והוא היה צבועה בלבן.
וכך גם הגעתי אל המשימה ההיא
וכאשר אדון צעיר התעקש לראות לי את המקום
ידעתי כי זהו אמור להיות סופי
אך גם ידעתי שלא יהיה קל להרוג אותי
האדון הצעיר משך אותי אל כיוון אחד בטענה
כי יש לו דבר חשוב להראות לי
כעבור כמה דקות גיליתי כי הוא מושך אותי אל מפל מים
"חתיכת דרך למות" אמרתי לצעיר "את ידעת כי זה סופך?"
שאל הצעיר בתדהמה "ברור, מי לא יודע כי הוא הולך למות?"
שאלתי אותו בציחקוק מריר "אז אני אקפוץ עכשיו
ואוותר לך על הקטע בו אתה מרגיש יסוריי מצפון
ואתה תוכל לכת למלך ולומר לו כי אני מתה מובן?"
שאלתי אותו כאשר חלצתי נעליים וקפצתי אל המים
הדבר היחיד שהוא לא ידע זה שאני שחיינית מעולה
וכי הקפיצה הזאת לא יכולה להרוג אותי,
ברגע שנגעתי במים, פעלתי במהירות
והתחלתי לשחות אל המערה שמאחורי המפל,
שם החבאתי את הכסף ואת כול דבריי