לא זמן טוב: פרק שני

"אתה רוצה לספר לי מה הלך פה הרגע?" קול הגיעה, מאחורי הדלת הפתוחה למחצה.
האמת, שלרגע אחד שקעתי במחשבות ושכחתי שהיא בכלל שם.
"לא משהו חשוב, היא סתם אוהבת לעורר דרמות" עניתי והתחלתי ללכת אל הנערה.
היו לה פנים בצורת לב, נמשים ושיער ג'ינג'י שמאוד קשה לפספס.
אבל מה שבאמת משך אותי אליה, היו עיניה, היה להן צבע יפה, מן ירוק-ים כזה,
ולהסתכל לתוכן היה כמו לטבוע בכול פעם מחדש.
"נישקת אותה" היא אמרה, לא בדיוק בהאשמה, אלא יותר כמו אמירת עובדה.
"כן" אמרתי, למרות שזו לא היית שאלה.
"בסדר" היא אמרה, ונכנסה חזרה אל חדר השינה.
היא אספה את דבריה, וניסתה להתלבש שוב.
ניגשתי אליה, ועזרתי לה לרכוס את שמלתה.
"אולי תישארי?" אני שואל ומנשק אותה קלות על צווארה.
"אולי תחליט?" היא ענתה על שאלתי בשאלה, ומשום מה, זה גרם לי לחייך.
"אם תישארי, אחליט" אני עונה לה, למרות שאני לא בדיוק בטוח מה אני אמור להחליט.
"מה דעתך שתחליט, ואז תוכל להתקשר אלי, ולומר לי?" היא אמרה וחמקה מאחיזתי.
"רק שאלה אחת" אמרתי בזמן שהיא ניסתה לנעול את נעליה.
"מה אני אמור להחליט?"