לא הכל כפי שהוא נראה 1#

"מה לעזאזל", הרגשתי יד מכסה את פי וחשתי כאב חד בצלעותיי. ניסיתי לצעוק אך היד חסמה את האוויר ובקושי הצלחתי לנשום. עוד מכה אחת בראש, הרגשתי מסוחרר והתעלפתי.
***
"איפה אריאל?" דניאל הביטה במשקפת לעבר העמדה הריקה.
"בטח יצא לסרוק את הסביבה", הפטיר תום ונגס בתפוח שלו.
"הוא תמיד מודיע לנו לפני, אסור לעזוב סתם כך את העמדה", היא סרקה את האיזור.
"הוא לא הודיע?" תום הזדקף והשליך את התפוח לפח.
"לפי מה שאני יודעת, לא, הוא לא הודיע."
"תני לי את זה", הוא חטף מידה את המשקפת וסרק במהירות את שטח העמדה. "הוא לא שם.." קולו נשמע מפוחד, "אני הולך לבדוק מה קורה שם. חכי כאן."
"תודיע לי במכשיר הקשר אם משהו קורה, אני אבוא מיד".
הוא נטל את רובהו הכבד בשתי ידיו החזקות. "אני אהיה בסדר", הוא אמר בביטול ויצא מבעד לדלת.
דניאל נעלה אותה מבפנים.
האוויר בחוץ היה חם ויבש, ופתאום תום התגעגע למאוורר שבקושי קירר אותו בעמדה. השמש קפחה על עורפו וזיעה כיסתה את גופו, אך הוא היה מודאג מידי בכדי לעצור ולהוריד שכבת בגדים אחת. הייתה לו הרגשה רעה בקשר לכל הסיפור הזה, ובשלב מסויים הוא עבר להליכה מהירה, מהליכה מהירה לריצה קלה ולבסוף רץ בכל כוחו את 400 המטרים הנותרים לעמדתו הריקה של אריאל. הוא הגיע לעמדה מתנשף ומזיע ופתח את הדלת בחוזקה.
לא נראה שום זכר לחברו. "אריאל?" הוא קרא, למרות שלא ראה את חברו כלל בחלל הצריף הקטן. "אם זה עוד אחד מהתעלולים שלך, אני נשבע שאקצץ אותך לגרגרים!". שום קול לא ענה בתגובה, ותום החל לחשוש. הוא סייר בצריף, בודק כל סנטימטר וסנטימטר. הוא הבחין בסימני שריטה בדלת העץ האחורית ויצא דרכה החוצה. כתם כהה על האדמה הצהובה והיבשה. הוא התכופף וצימצם את עיניו כדי לראות טוב יותר.
דם.
"דניאל, שימי איזה טירון בעמדה שלנו ובואי לעמדה של אריאל, מהר."
"אני עוד שתי דקות פה".
תום התיישב על כיסא הנדנדה החורק וכיוון את המאוור אל פניו, שכמובן לא קירר אבל בכל זאת נתן משב רוח לפניו הלוהטים. הוא ניסה להתחמק מהשאלה הגדולה – מה קרה לחברו הטוב ביותר? הוא העביר את זמנו בחיטוט במגירות השולחן, ובדיוק כשפתח את המגירה השלישית דניאל נכנסה, רובה תלוי על גבה ובמכנסיה תחובים 2 אקדחים. היא זרקה אקדח אחד לתום ונשמה עמוק. "איפה אריאל?"
"זה מה שאני מנסה לגלות", תום הוציא את תכולתה של המגירה השלישית ובחן את התחתית שלה. הוא דפק עליה ושמה קול חלול. "אאוריקה!" הוא חייך והוציא את התחתית. "ידעתי שאין מצב שלאריאל לא יהיה פה איזשהו מקום מחבוא". מתחת לתחתית המגירה התגלתה תחתית נוספת. "מרווח של 31 ס"מ בין התחתית הראשונה לשנייה", מדדה דניאל בעזרת סרגל מתכת עקום מעט והסתכלה פנימה.
לא נראה שיש בין הפריטים שמגירה קשר כלשהו.
"לעזאזל אריאל, מה אתה מנסה להגיד לנו?"