לא בחרתי את החיים האלה

כדי להתחיל לספר אלי אתם צרכים לדעת קצת רקע אלי , אני יתומה (אני יודעת שזה נשמע מאוד קיטשי), אני נולדתי לאמא נרקומנית וכאשר תפסו את הספק שלה שלחו אותה לגמילה ואותי למשפחה אומנת. איך אני יודעת את כל העבר שלי ? זה בגלל שמאז שהייתי בת 6 בערך, כל פעם שהייתי עושה משהוא רע ההורים שלי היו מזכירים לי את זה, כאילו אני אשמה נולדתי לאמא נרקומנית! הייתה להם עוד בת, היא גדולה ממני בשנה. אני שנאתי אותה היא הייתה מרושעת. תמיד אבל תמיד ההורים המאמצים שלי היו מתגאים רק בה, ברור שהם מתגאים רק בה הרי היא תלמידה מצטיינת שאף פעם לא מקבל מכתבים או מאחרת לשיעורים היא הייתה פשוט מיס פרפקט בענייהם ואני הייתה מין חיידק כזה שהם צרכים לרסן. כל פעם שהייתי מקבלת הערה מהבית ספר הם היו משפילים אותי והילדה שלהם תמיד הייתה עומדת ליד המשקוף של הדלת ומחייכת אלי מין חיוך מרושע כזה של לגלוג, אני שנאתי אותה! ערב אחד ההורים שלה פשוט השפילו אותי מולה, הם השוו אותי אליה והראו לי כמה שהיא מושלמת ואני לא. אחרי זה שהלכתי לחדר שלי ושל הילדה היא אמרה לי 2 מילים שאני לעולם לא אשכח:" את כישלון" בלי לחשוב פעמיים אני נתתי לה אגרוף באף ואמרתי "ואת כלבה" התחיל לנזול לה דם מהאף והיא רצה אל אימה הם הלכו לבית חולים ונעלו אותי בבית. מה שהם לא ידעו זה שאני יודעת איפה המפתח של האבא שיוצא לשתות כשאשתו ישנה. הדבר הראשון שעשיתי זה לארוז, ארזתי בתוך מזוודה שגנבתי מהם. אחרי זה לקחתי ספרי צבע שלי וריססתי מעל המיטה של הילדה "כלבה" מעל המיטה של האמא "זונה" (סליחה על הקללה) ומעל המיטה של האבא "שתיין". אחרי שניפצתי את כל התמונות המשפחתיות כתבתי פתק עם כל הקללות שרצית לומר להם הדבקתי אותו לדלת וברחתי לכיון הנגדי מבית החולים כשבכיסי יש 500 דולר גנובים.