כתר הקיסר – פרק 7 – אלואיס

VI
אלואיס

שלומות,
שמי הוא אלואיס ליפובול ואני אכתוב לכם
את הפרק הזה ואת הפרק הבא.אז מאיפה
עצרנו…

גוון נכנסה לכיתה והתיישבה במקום,
ואני הייתי עצבני,הכל קרה כל כך מהר.
כריס ברחה,ג'וש מנסה לשחד את האחות,
ואנחנו בריב עם גוון.
את האמת? כל מה שקורה טיפשי לגמרי.
"להוציא יומני קריאה,אני רוצה שכל אחד יציג את היומן שלו." הודיע מר
דניס,שאגב היה בעל שיער שטני עם עיניים שחורות עמוקות שיכולות לחדור
ממש לתוך התת מודע שלך וגוף שרירי ושחום.
הוצאתי את יומן הקריאה,ומה שהגביר את עצבנותי היה
שנבחרתי להקריא ראשון את היומן שלו.
קמתי בפרצוף חמוץ כאשר אני אוחז ביומן הקריאה
ונעמדתי מול הכיתה.
"אוקיי,אלואיס,הינך ראשיי להתחיל להקריא" אמר בנימה רשמית מר דניס.
השתעלתי כדי לצלל את קולי והחלתי בקריאה.
"הטירה הקסומה,אשר נכתב ע"י הסופרת אדית נסביט, הינו ספר
על טבעת קסמים שמגשימה משאלות. את הטבעת…"

***

כאשר צלצל הפעמון והביא את הבשורה על גמר היום,הרגשתי
שאבן נגולה מליבי,ורווח לי לעזוב סוף סוף
את בית הספר אחרי כל מעללי היום.
הלכתי בשביל ברחוב מילינגטון,שתמיד היה ידוע בפרחיו הרבים
והצבעוניים שהדיפו ריחות שלא מן העולם הזה.
אחרי 10 דקות של הליכה בין שבילי רחוב מילינגטון זרועי הפרחים
הגעתי לביתי,אחוזה מפוארת בצבעים לבן ואפרפר שסביבה גינה גדולה ופורחת.
צלצלתי באינטרקום וחיכיתי שיפתחו לי.
כאשר הזמזם צלצל,פתחתי את השער והתהלכתי על שביל השיש
של הגינה הקדמית,בה היו שיחי דובדבן שנגזמו בצורות מרשימות ביותר.
פתחתי את הדלת הממורקת בשיש לבן-אפור,בהתאם לאחוזה עצמה,ונכנסתי.
"הו,שלום,אלואיס! לכבוד יום הולדתך השניים-עשר קניתי לך
כרטיסים לפארק החדש,"אמרה בהתלהבות אמי,אנסטסיה ליפובול,שהייתה מנהלת
של חברה גדולה בווסטון,"הפארק החדש הוא בנושא ימי הביניים,לפי מה שהבנתי,
ובאפשרותך להזמין חברים!" אמרה וחייכה אליי.
" יופי אמא!," אמרתי לה בחיוך מאולץ וביחד הלכנו דרך מסדרון ארוך בו אחת הדלתות הייתה פתוחה לרווחה וממנו הגיעו ניחוחות המקרוני עם גבינה,ולקינוח,פאי פקאן.