כתר הקיסר – פרק 12 – וויליאם

XII
וויליאם

עיניי נפקחו בבת אחת כאשר שמעתי את הצווחה
של אחותי אליס,כאשר קערת הקרונפלקס נפלה על צידה
וכל תכולתה נשפכה,מלכלכת את אליס והרצפה.
קמתי ממיטתי והתארגנתי לבית הספר.
יצאתי מהבית,אבל במקום לצאת לעבר המדרגות המובילות
לקומה השנייה ומשם לראשונה,מצאתי את עצמי יוצא לעבר גינה
יפהפייה,שגדר צבועה לבן בגובה 45 ס"מ לכל היותר מקיפה אותה
לכל אורכה.
אמי הופיעה ליד ערוגת פרחים,והסבירה,"בגלל הנזק שנגרם
לבניין הבניין נהרס,אבל במהרה דאגו לשוכני הבניין לבתים.
הבית עכשיו קרוב בהרבה לבית הספר שלך,בונקור סייט."
"אהה.." מלמלתי בהבנה מזויפת למראה.
"אני שמחה שאתה מבין,"ענתה אמי בחיוך,"אז קדימה,לך,
שלא תאחר." זרזה אותי.
כנראה שהיא לא קלטה שלא הבנתי כלום,אבל לא נורא,הרי,
מה אכפת לי?
הלכתי לבית הספר בשתיקה.
את כל היום העברתי בשתיקה ממושכת.
חשבתי על כל הדברים שקרו רק אתמול,על השרפה שפרצה,
על הבניין שלי שנהרס,על הבית החדש.
חשבתי גם על כך שכמעט נהרגתי אתמול.
עכשיו ממש לא אכפת לי ממוות,הרי זה היה חד פעמי ולא יותר.
זו הייתה בסך הכל שרפה שפרצה,הרי זה עלול לקרות בכל מקום.
אבל…אולי זה רמז למשהו שיקרה?

חזרתי הביתה,עדיין שותק ומהרהר.
אכלתי פנקייק ולקינוח קאפקייקס וניל.
הכנתי את שיעורי הבית שלי בגאוגרפיה,במתמטיקה ובהיסטוריה,
מה שהוציא אותי מהמחשבות העמוקות בהן שקעתי במשך היום.
אחרי שגמרתי את שיעורי הבית שלי,התלבשתי בג'ינס משופשף
ובחולצת טריקו כחולה,ולאחר מכן נעלתי את נעלי הנייק שלי.
לבשתי קפוצ'ון כחול התואם לחולצת הטריקו שלי,ופניתי לעבר ביתו של אלואיס.

נעמדתי ברחוב מילינגטון מול אחוזה מפוארת- ביתו של אלואיס.
הרהרתי מה חשוב לו כל כך שגרם לי להתקשר לכל הממוצעים,
כשפתאום נשמע קריאה מאחורי,ואח"כ מצאתי את עצמי שוכב על הרצפה.
התרוממתי במאמץ אדיר,ולמולי הופיעה גוון,הילדה שאני הכי פחות מעריץ.
לגוון יש שיער ג'ינג'י מטולטל שאסוף בשתי קוקיות בצידי הראש בצורה
תחתונית,פרצוף מנומש ועיניי ענבר בצבע חום יפהפה.
היא לבשה חולצה בצבע ירוק מעוטר ב54 כוכבים,המסמלים את 54 מדינות
ארצות הברית,ג'ינס כחול כהה ושרשרת כסופה בצורת כוכב.
"היי,גנדרני! מה קרה שהיום באת בלבוש נורמלי?" שאלה בעוקצניות.
השאלה שלה עצבנה אותי,"מה זאת אומרת 'מה קרה שהיום באת
בלבוש נורמלי?' ?! אני תמיד בא בלבוש נורמלי!" התזתי בקול,והיא
צחקה למראה הכעס שכבש אותי.
"קדימה,גנדרני,האחרים כבר בתוך הבית." אמרה בדחפה אותי דרך השער
ללא רצוני,וביחד,כאשר אני היא הולכת בראש ואני נגרר אחריה,
נכנסו לתוך האחוזה המפוארת.